עריכת הדף "מקל"

'''מקל''' משתמשים בו לרדות ולמשול איתו. נקרא גם '''אַלָּה''', ונחשב גם לכלי זיין.

== מקל יעקב ==
נאמר ש[[קריעת ים סוף]] היה בזכות [[יעקב אבינו]].

אצל יעקב נאמר "כי במקלי עברתי את הירדן הזה<ref>בראשית לב, יא.</ref>", מובא ש "כי במקלי", הוא [[ראשי תיבות]]<ref>שלא בסדרו.</ref> של שמות קדושים "כי במ" הוא השם שיוצא מהמילה "מכבי" - "'''ב'''רוך '''כ'''בוד ה' '''מ'''מקומו<ref>יחאזקאל ג, יב.</ref>, ו"קלי" - "'''ל'''ישועתך '''ק'''ויתי ה'<ref>בראשית מט, יח.</ref>".

צדיק הוא בחינת [[יסוד]], וצדיק גוזר והקב"ה מקיים, [[יוסף הצדיק|יוסף]] ענינו יסוד, ויעקב ענינו [[תפארת]]. ומקל הוא גם בחינת [[וא"ו|ו"ו]] שענינו יסוד ותפארת.

וקריעת ים סוף הוא על ידי ובזכות שלושה ענינים אלו (יעקב, יוסף [ו"ו], ומקל).

המיוחד במקל יעקב הוא שהמשיך המשכות רוחניות על המקל, ועשה אותם בהיותו אצל [[לבן הארמי]], "ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות", שענינם ברוחניות<ref>בפרטיות יותר, את הפסוק "ויקח לו יעקב מקל לבנה לח", פירש בזהר ש"לבנה" הוא בחינת [[חסד]], ו"לח" הוא בחינת [[מים]] שהוא ההתפשטות של החסדים, "לוז וערמון" מראיהם אדום שהוא בחינת [[גבורה]], וה"מקל" הוא הבחינה שמחבר את שתי הבחינות חסד וגבורה, שזהו ענין של [[רחמים]] שמחבר חסד וגבורה להיות פצלות לבנות נוטה כלפי חסד (כי מידת הרחמים נותנים מקום למידת הדין - הגם כי מצד הדין אינו ראוי - אבל אף על פי כן יש לרחם עליו), "מחשוף הלבן", כי שורש בחינת רחמים אלו נמשך מבחינת [[לובן העליון]] [[י"ג מידות הרחמים]]. ויעקב היה מרכבה לבחינה זו. ד"ה כי במקלי תרל"ג. וש"נ.</ref> לבנה הוא [[ספירת החסד|חסד]] ולוז הוא [[ספירת הגבורה]], והמקל ענינו חיבור של חסד וגבורה.

המקל שהיה ליעקב אבינו, הוא המקל שהיה ביד [[משה רבינו]] וביד [[דוד המלך]].

בעולמות העליונים מקל של [[זעיר אנפין]] הוא [[מט"ט]]<ref>[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16087&st=&pgnum=417 ספר הליקוטים להצ"צ ערך מקל]. וש"נ.</ref>.

== מקל לרדות ==
כמו ש[[כלב|כלבים]] רודים על ידי מקל, כמו כן [[רשע|רשעים]] נמשלו לכלב, שולו לב, והולך אחרי תאוות  ליבו (ההיפך מ[[מוח שליט על הלב]]), ולכן הקב"ה רודה אותם במקל.

ובעבודת כל אחד, במלחמת ה[[נפש אלוקית]] עם ה[[נפש הבהמית]] הוא, שיש לרדות את ה[[נפש הבהמית]] על ידי מקל דווקא, כי "בדברים לא יוסר עבד", שהוא ענין להרגיז את הנפש האלוקים על הנפש הבהמית<ref>[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ט]].</ref> וירעים עליה בקול רעם ורוגז במחשבתו לומר לו "אתה רע ורשע ומשוקץ ומתועב ומנוול וכו' ככל השמות שקראו לו חכמינו ז"ל באמת עד מתי תסתיר לפני [[אור אין סוף ברוך הוא]] ה[[ממלא כל עלמין]] היה הוה ויהיה בשוה גם במקום זה שאני עליו כמו שהיה אור [[אין סוף ברוך הוא]] לבדו קודם שנברא העולם בלי שום שינוי כמו שנאמר "אני ה' לא שניתי" כי הוא למעלה מהזמן וכו' ואתה מנוול וכו' מכחיש האמת הנראה לעינים דכולא קמיה כלא ממש באמת בבחינת ראייה חושיית", ורק אחרי שרודה את נפשו הבהמית על יד המקל (כנ"ל), אז יועיל לו ה[[התבוננות]] באופן של התלבשות הנפש האלוקים בנפש הבהמית לפגול שגם הנפש הבהמית יהיה לו [[אהבה]] לאלקות - "ואהבת . .  בכל לבבך" - בשני יצריך<ref>[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58846&st=&pgnum=176 ד"ה ת"ר נר חנוכה תרנ"ט].</ref>.

== מקל נועם ומקל חובלים ==
כשהרע הוא בתוקפו יש צורך לברוח מהרע, כמו ב[[יציאת מצרים]], ולהשתמש במקל חובלים, מקל לרדות (כנ"ל).

[[לעתיד לבוא]]  מכיון שאז יהיה [[ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ]], יהיה אז מקל נועם, שענינו הוא (לא לשבור, כי אם) למשוך ולרומם{{הערה|שם=לקוטי|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&st=&pgnum=325&hilite= לקו"ש ח"ד ע' 1326]. וש"נ.}}.

== מתנת כ"ק אדמו"ר הרש"ב לבנו יחידו ==
[[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] פעם כשהוא היה בחוץ לארץ, הוא קנה מתנה בשביל בנו [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] מקל יפה ומהודר עם ראש של כסף, למרות שהמצב הכלכלי בבית היה מאוד דחוק. כשהביא את המתנה לבית, ה[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|רבנית שטערנא]], שאלה אותו נכון שהוא בן יחיד, אבל במצב כל כך קשה ודחוק הוא קנה כזה מתנה יקרה כל כך. כבוד קדושת אדמו"ר הרש"ב ענה לה, שהוא פגש אדם אחר עם בנו, וכראה את החילוק שבין בן שלו לבנינו, נתעורר לתת לו את המתנה.

כל הדברים הם ב[[השגחה פרטית]] ובפרט דברים שקרו אצל [[רבותינו נשאינו]], הם מהווים לימוד ויש להם הוראה מיוחדת ב[[עבודת ה']].

מקל ב[[לעומת זה]] מורה על רדיה וממשלה (כנ"ל). וב[[קדושה]] המקל מורה על נשיאות ומלוכה שהוא ברצון - "ומלכותו, ברצון קיבלו עליהם". כמו מקל משה (כנ"ל).

ולכן אדמו"ר הרש"ב נתן לבנו מקל, שבזה הוא רמז לו את עניין הנשיאות.

בזה עצמו יש שני סוגי מקלות.מקל חובלים ומקל נועם (כנ"ל), ונתן לו מקל יפה ומהודר עם ראש של כסף לרמז לו, שהנשיאות  צריך להיות בדרכי נועם ואהבה, [[כסף]] מלשון "נכסוף נכספת".

וכמו כן אכן ראינו שכך גם היה הנהגת הנשיאות של כבוד קדושת אדמו"ר הריי"צ, שמנהגו היה לקרב את כל ישראל, לרומם אותם, ולמשוך אותם, לרומם אותם ולקרב אותם לאביהם שבשמים.

וזהו גם ההוראה לכל תלמידיו ולכל אלה שהולכים באורחותיו, שהעבודה צריכה להיות בדרכי נועם, לא לשבור את השני, כי אם לרומם ולמשוך, ולקרב אותו באהבה{{הערה|שם=לקוטי}}.

== ראו גם ==
* [[מטה]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כלי מלחמה]]