עריכת הדף "היתר עיסקא"

למרות חומרת [[איסור ריבית]], התירו חכמינו זכרונם לברכה '''היתר עיסקא''', זאת אומרת שהנותן מקבל על עצמו חצי מההפסד, ושליש מהרווח.

== ענינו ==
הנותן מעות לחברו כדי שיעשה עסק עם הכסף. אז יכול לעשות את זה באופן שחצי מהכסף יהיה [[הלוואה]], וחצי מהכסף יהיה [[פיקדון]].

ואז, החלק של ההלוואה המתעסק צריך להחזיר שלם כמו שהוא, בלי שום ריבית, ואסור לתת לו ריבית עבור אותו החצי של ההלוואה.

אבל מהחצי של הפיקדון הבעל עסק יכול להתחלק עם הנותן בשכר. 

יוצא שהמתעסק יקבל את הרווח גם מחלק של ההלוואה וגם מחלק הפיקדון (שני שלישים מהסך הכול של הרווח), ומי שנתן לו את הכסף יקבל הרווח רק מחלק של הפיקדון (שליש מהרווח).

בנוסף לכך, במקרה של הפסד, הנותן מקבל על עצמו חצי מההפסד (החלק של הפיקדון).

יש בכל זה ריבוי פרטים והלכות ויש לברר אצל רב מורה הוראה.

== בחסידות ==

==== עיסקא ====
ירידת הנשמה בגוף נקרא בשם עסקה, כמו שבעסק גם הנותן מקבל רווח וגם המקבל את המעות נוטל רווח, אותו דבר היא בירידת הנשמה בגוף. [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] נוטל רווח שזה כמו שאנו שכתוב "הוו גודל לאלוקינו" ו"ועתה יגדל נא כח אדנ-י". ש[[בני ישראל]] מוסיפים כביכול ל[[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]].

וכמו כן גם בני ישראל מקבלים רווח, כי [[ירידה לצורך עליה|ירידת הנשמה היא צורך עליה]], ושכר מצווה מצווה, שעל ידי זה הנפש מתעלה והגוף מזדכך.

==== "היתר עיסקא" ====

===== הרווח =====
היתר עיסקא ענינו הוא, שחצי הוא הלוואה וחצי הוא פיקדון (כנ"ל).

החילוק בין פיקדון להלוואה ברוחניות היא: 

פיקדון - הוא בחינת [[אור הממלא כל עלמין|ממלא כל עלמין]]. והלוואה - בחינת [[אור הסובב כל עלמין|סובב כל עלמין]].

העיסקה ותוספת אורות שייך רק ב[[סדר השתלשלות]] בבחינת [[אור הממלא כל עלמין|ממלא]] (חלק הפיקדון), אבל בבחינת [[אור הסובב כל עלמין|סובב כל עלמין]] (חלק ההלוואה) לא שייך הענין של עסק ורווח כביכול להקדוש ברוך הוא כי הוא שלימות הכל.

===== ההפסד =====
בההפסד, חצי ההפסד הוא על הנותן (חצי של ההלוואה - [[סובב כל עלמין|סובב]]), וחצי על המקבל (החצי של הפיקדון - [[ממלא כל עלמין|ממלא]]).
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[עבודה צורך גבוה]]}}
וענינו הוא, שמצד [[אור הסובב כל עלמין|אור אין סוף הסובב כל עלמין]], לא שייך ולא נוגע לו מעשה התחתונים. כשהאדם עושה [[עבירה]], כל האחריות וההפסד היא עליו, מדרגות העליונות של ה[[נשמה]] שלו מסתלקים, אבל בעצמות אור אין סוף הענין לא נוגע.

אבל בחצי של הפיקדון, בחינת [[ממלא כל עלמין]] שמה שייך שייך הענין של הפסד, שכ[[בני ישראל|ישראל]] לא עושים רצונו של [[מקומו של עולם|מקום]] (הקב"ה), אז זה גורם כביכול תשישות כוח למעלה ("צור ילדך תשי").

ובאותו חצי שניהם נוטלים חצי ("פלגא עלי ופלגא עלך") כמו שמובא בגמרא<ref>תלמוד בבלי מסכת שבת פט, ב.</ref> שהקב"ה אמר ל[[יצחק אבינו]] "בניך חטאו לי", אמר יצחק להקב"ה: רבונו של עולם, וכי בני הם ולא בניך?! הרי ב[[מעמד הר סיני]] הקדימו לפניך "נעשה" ל"נשמע" קראת לבני ישראל "'''בני''' בכורי ישראל"<ref>שמות ד, כב.</ref> ועכשיו שחטאו בני הם ולא בניך?!

ועוד, כמה בעצם חטאו? הרי שנותיו של האדם הם שבעים שנה. הסר עשרים ראשונות שבדיני שמים אין עונשים עליהם (רק מגיל עשרים ומעלה) נשארו להן איפוא חמישים שנה. הסר עשרים וחמש שנה של לילות נשארו להם עשרים וחמש. הסר שתים עשרה וחצי שנים של תפילה ואכילה ושל בית הכסא, נשארו שתים עשרה וחצי שנים, אם אתה סובל את כולם ויכול לסלוח עוון של שנים אלה, מוטב, ואם לא - חצי עלי, וחצי עליך. 

ואם תמצא לומר כי כולם, כל שתים עשרה השנים ומחצה שנותרו יהיו עלי, הרי הקרבתי את עצמי לפניך, וראוי שתמחול להם בזכותי.

===== היתר עיסקא =====
וכדי שלא יהיה העניין של ריבית, (הנותן -) הקדוש ברוך הוא לוקח רק שליש מהרווח.

שני השלישים של בני ישראל, והשליש של הקב"ה, ענינו: 

מובא במדרש<ref>ויק"ר ספכ"ד. וראה פי' מ"כ שם.</ref> משל למלך שעשו לו בני המדינה שלושה עטרות, מה עשה המלך, נטל עטרה אחת ונתן בראשו ושנים בראש בניו, כך בכל יום ויום ה([[מלאכים]] ה)עליונים מכתירים להקב"ה בשלושה קדושות, מה הקב"ה עושה, נותן בראשו אחת, ושתים בראשן של [[בני ישראל|ישראל]]. 

השלושה כתרים הינם - [[תורה]], [[קרבנות|עבודה]] ו[[גמילות חסדים]]<ref>ראה גם באריכות ד"ה אם כסף תלוה תשכ"ז, ד"ה טעמה תש"ח. (וראה ד"ה [https://abc770.org/article_node_5954/#_ftn3 קדושים תהיו תשמ"א]).</ref>. 

(שני שלישי הרווח של המקבל -) שתי הכתרים שהקדוש ברוך הוא נותן לבניו, הם, [[תורה]] ו[[גמילות חסדים]], שעניינם הם המשכה [[מלמעלה למטה]]. ו(שליש מהרווח שהנותן מקבל -) הכתר שהקב"ה נותן בראשו הוא, "עבודה" שזהו [[קרבנות|עבודת הקרבנות]], וכמו כן [[עבודת התפילה|תפילה]] (שבמקום הקרבנות, וכנגד [[קרבן תמיד|תמידים]] תקנום) הוא העלאה [[מלמטה למעלה]]<ref>[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31680&st=&pgnum=146 ד"ה אם כסף תלוה תרס"ה].</ref>.

== במכתבי הרבי ==
הרבי כתב להנהלת קרן גמילות חסדים שתחת נשיאותו, שקיבל ידיעה ממישהו שהרבי הפנה לו לקרן הגמילות חסדים, שלא רצה לקבל הלוואה כי היא על ידי היתר עיסקא, ולא רצה להיכנס לזה, הרבי אמר להנהלת הגמ"ח, שבעניני ריבית נוגע כל מי שיש לו עסק בזה, והיו צריכים לקבל את הסכמתו כי גם הוא נמנע מזה<ref>אגרות קודש חלק י, ע' קסה.

ועוד הוראות בנוסח, ושיהיה דווקא כתוב על החוזה "בהתיר עיסקא", או בדף אחר בהפניה לחוזה, שחוזה פלוני שנעשה בתאריך... שבין פלוני ופלוני היא בהתיר עיסקא... ראה אגרות קודש חי"ד ע' תכד.</ref>.

== ראו גם ==

* [[איסור ריבית]]
* [[גמילות חסדים]]

== הערות שוליים ==