עריכת הדף "חסידות ביאלא"

{{חצרות}}
[[קובץ:פרצובא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ר' נתן דוד מפרצובא, בנו של רבי יעקב יצחק מביאלא]]
[[קובץ:ביאלא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק]]
[[תמונה:ביאלא 4.JPG|left|thumb|250px|רבי בן ציון מביאלא, עם הרב [[נפתלי רוט|רוט]] והרב [[יקותיאל פרקש|פרקש]] {{כתב קטן|([[COL]])}}]]
[[תמונה:משה.jpg|left|thumb|250px|רבי משה ב"ר ירחמיאל יהודה מביאלא פשיסחא, באירועי הכנה לי"א ניסן תשס"ה]]
'''חסידות ביאלא''', היא חסידות-בת של שושלת פשיסחא.

==השושלת==
תחילתה של השושלת ב[[היהודי הקדוש]] מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של [[החוזה מלובלין]].


לאחר פטירתו הלכו רוב ה[[חסיד]]ים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. לאחר מכן המשיכו את דרכו בניו של רבי ירחמיאל, וביניהם רבי נתן דוד משידלובצא, שבנו השלישי היה רבי יעקב יצחק מביאלא, מח"ס דברי בינה וישרי לב, הוא היה האדמו"ר הראשון שנקרא בשם '''ביאלא''' והתחיל את השושלת, המבוססת למעשה גם על שיטת פשיסחא, אך יותר מכך על שיטת חותנו רבי יהושע מאוסטרובא ואבי חותנו רבי שלמה לייב מלענטשנא - תלמיד היהודי הקדוש.

ארבעה בנים ושני בנות הותיר אחריו הרבי מביאלא, בנותיו: הראשונה נישאה להרה"ק רבי אהרן מנחם מענדיל מראדזימין זצוק"ל ולאחר שנים שלא זכו לזש"ק התגרשו, והשניה היתה הרבנית חנה אשת האדמו"ר רבי יוסף צבי מסקרנביץ רב ואב"ד בני ברק.

בנו הצעיר של רבי יעקב יצחק היה רבי ירחמיאל צבי מביאלא, שנפטר חצי שנה בדיוק לאחר התמנותו לאדמו"ר בז' חשון [[תרס"ו]].

== רבי יחיאל יהושע מביאלא ==

שמונה עשרה שנים לאחמ"כ בשנת תרפ"ד נתמנה בנו רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו"ר בשידליץ שבפולין, אחר פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. במסגרת גלותו הקפיד על כל חומרותיו הקבועות, כמו טבילה ב[[מקווה]], ואף שבר גזיזי קרח כשהדבר נצרך. בהזדמנות מסוימת מסר את נפשו ונכנס למשרדי המפקדה כדי ליטול ביד רמה את הספר נועם אלימלך של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] שנגזל ממנו ברשעות.

לאחר שנות סבל ונדודים חזר רבי יחיאל יהושע מ[[רוסיה]] לארץ ישראל, שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות  שריפה באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, הוא החליט לעבור לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו.

בנוסף הקים ישיבה בשם אור קדושים בבני ברק שפעלה עד להסתלקותו בשנת תשמ"ב.

רבי יחיאל יהושע היה חלק ממועצת אגודת ישראל, בעקבות שידולו של ידידו רבי [[ישראל אלתר]] מגור זצ"ל. בעקבות מעשה מסוים יצא, כשהוא טוען כי ההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. האדמו"רים גדולי הדור העריצוהו, ביניהם אף גדולי הדור ליטאים כגון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] זצ"ל.

רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח"כ עמ' לה]</REF>, ועוד.

בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.<REF> [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF>

בשנת [[תשל"ב]] חתם יחד עם אדמו"רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלואות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: לכ"ק אדמו"ר שליט"א, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא".<REF>לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 119.</REF>

== המשך השושלת ==

לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]], מינו החסידים את בנו הצעיר רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו והוא מכהן במקביל גם כרב ואב"ד לוגאנו שבשוויץ והתפרסם בעיקר בזכות ספריו וחיבוריו התורניים הרבים. מרכזי החסידות שבהנהגתו הם ב[[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[ביתר עלית]], [[מודיעין עילית]], [[חיפה]] ו[[צפת]].

לאחר כחצי שנה נתמנה גם בנו רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק (כ"ד [[כסליו]] [[תרפ"ט]] - כ"ה [[תשרי]] [[תשנ"ח]]), וחלק מהחסידים קיבלו את מרותו, אם כי רובם נשארו בהנהגתו של רבי בן ציון. רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב. 

לאחר תקופה נוספת נתמנו גם שני בניו של רבי יחיאל יהושע, רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא (נפטר בו' ב[[טבת]] [[תשס"ד]]), ורבי [[יעקב יצחק רבינוביץ]] מביאלא רמת אהרן.  שניהם הגיעו לרבי בחלוקת הדולרים ועמדו עמו בקשר.

לאחר פטירתו של רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא, הוכתר בכור בניו רבי רבי אלימלך מביאלא פשיסחא שגר בחיפה להמשיך את מקומו. את בית מדרשו פתח בעיר אשדוד. רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת [[תש"ן]]. כמו כן, השתתף בהתוועדות י"ט כסליו בישיבת חב"ד חיפה<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=43109 חב"ד אינפו]</REF>.

צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף. רבי משה השתתף באירוע י"א ניסן בשנת תשס"ה.

== מכון מגמ"ה==
לפלג חסידות ביאלא - חסידיו של רבי בן ציון מביאלא, ישנם מספר מכונים, הראשון שביניהם הוא מכון מגמ"ה, אשר עסק בהוצאת ספריו, וספרי ביאלא, במקביל פועל המכון הדומיננטי יותר: 'דברי בינה'.

המכון התפרסם במיוחד בגלל סידרת הסידורים שבהוצאתם, בהם הוסיפו הוספות מסוימות על נוסח ה"אני מאמין" בשמו של אביו של האדמו"ר, רבי יחיאל יהושע מביאלא. הוספות אלו הם "אני מאמין באמונה שלימה כי כל התורה המצויה עתה בידינו הן תורת הרשב"י ותלמידיו ותורת הבעל שם טוב ותלמידיו היא התורה הנתונה למשה רבינו עליו השלום". הוספה דומה יש גם ב"אני מאמין שכל דברי נביאים אמת". כמו כן הוסיפו הנ"ל שני אני מאמין נוספים.

כנגד נכונות ההוספות יצאו חלק מנכדי האדמו"ר מביאלא, בטענה שהאדמו"ר אמר זאת רק ב[[חג השבועות]]{{הערת שוליים|בנו רבי יצחק יעקב מעיד כי כשאמר מדי יום ביומו לא אמר את ההוספות.}} לא בקביעות ולא כנוסח.{{הערת שוליים|הוא אמר אותם באידיש, ולא בלשון הקודש כחלק מהונסח.}} בעקבות הבעיות ההלכתיות שבהוספת הוספות לשלושה עשר העיקרים שברמב"ם יצאו גדולי הפוסקים. הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] יצא במכתב נגד הסידור והוספותיו, והתבטא כי הדבר הינו "חוצפא יסגי".

לקריאתו זו הסכימו עוד מגדולי ישראל, והם סבורים כי ישנו בדבר פירצה הלכתית. בין גדולי ישראל אלו נמנים: הרב [[שמואל וואזנר]] - פסק כי אסור לפרסם את הסידור, ולאחר זמן חזר בו מאיסור זה{{מקור}}, הרב [[משה שטרנבוך]] פסק כי אסור להשהות את הסידור בבית עד שיציינו עליו כי יש בו טעות חמורה. כן פסקו נגד הסידור - הרב [[חיים קנייבסקי]], רבי [[ניסים קרליץ]], רבי [[מנחם מנדל שפרן]].<ref>עיוני הלכות ח"ג.</ref>
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חצרות]]