עריכת הדף "בחכמה אתברירו"

ספר הזוהר מסביר שהן בריאת העולם והן העבודה המביאה אותו לתכלית שלימותו לשמה נברא תלויות בבירורים שנעשים ע"י החכמה – '''בחכמה אתברירו'''.

היינו, ישנם שני סוגי בירור{{הערה|כל הערך נכתב על  פי ספר הליקוטים בערכים "בירור" ו"חכמה".}}: '''א.''' מלמעלה למטה – לצורך בריאת העולמות, ו'''ב.''' (לאחר שנבראו העולמות) מלמטה למעלה – לצורך זיכוכם שהאור האלוקי יוכל להתגלות בהם והם יוכלו להתאחד איתו.

הראשון נעשה '''רק''' ע"י החכמה, והשני מגיע לתכלית שלימותו ע"י החכמה.

==מלמעלה למטה – לצורך בריאת העולמות==
"נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים"  - בקיום תורה ומצוות בעולם הזה דווקא, המוגבל בכל ענייניו. מאחר ואור אין סוף הוא בלתי מוגבל, אז כדי "שיהיה מקום  לעמידת העולמות" "סילק הקב"ה את אורו הגדול על הצד" בכמה מיני צמצומים עצומים.

דרך ואופן הצמצומים הנ"ל הוא ע"י '''בירורים'''. היינו, כשמאירה חכמה דא"ק באורות עולם הכתר נכלל הטוב שבהם בקדושה, והפסולת יורדת לאצילות. אח"כ מאירה החכמה בעולם האצילות ופועלת שהטוב נכלל בקדושת האצילות והפסולת יורדת לבריאה. לאחר מכן מאירה החכמה בבריאה, הטוב שבה נכלל בקדושת הבריאה והפסולת יורדת ליצירה – וכן הלאה, עד שהפסולת הנמוכה ביותר מהווה את העולם הזה הגשמי.

'''בחכמה אתברירו''' - הטעם שכל הבירורים הנ"ל נעשים דוקא ע"י החכמה הוא, כי עניין החכמה הוא "ביטול", וכשהיא מאירה ומתגלה במדרגה מסויימת אזי הטוב המעורב באותה מדריגה מתבטל ונכלל בקדושה והנשאר הוא פסולת. הדבר נמשל לבירור כסף: בתחילה מחממים אותו עד שהכסף ניתך ונפרד מהפסולת. אבל מאחר וגם בפסולת מעורב עדיין מעט כסף מחממים אותו שוב ומוציאים כסף פחות מזוכך, וכן עושים זאת שוב לפסולת שנשארה – עד שלא נשאר בפסולת מאומה מן הכסף.

==מלמטה למעלה – לצורך ביטול העולמות==
אך לאחר שנבראו העולמות התחתונים צריך כעת להפוך אותם ל"דירה" לקב"ה, לאחד אותם עם אלוקות – וגם זה נעשה ע"י החכמה, אלא שלזה יש צורך בשתי פעולות, והוא הנקרא בירור מ"ה וב"ן (מ"ה מברר ב"ן).

"ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה" - כדי שהתחתונים (שמצד בריאתם הם "פסולת", שבהרגשתם הם מציאות "יש" בפני עצמם ונפרדים מאלוקות) יוכלו להתאחד עם האלוקות יש תחילה לפעול בהם רצון לזה. לשם כך יורד ספירת המלכות (הנקראת [[שם ב"ן]]) ומתלבשת תחילה בעולם הזה התחתון ופועלת בו "ביטול היש" (ביטול של הכנעה, שהנברא מכופף את עצמו כלפי הקדושה. כדוגמת עבד העושה את פקודת אדונו מחוסר ברירה).

ולאחר שנפעלת בנברא תנועה של רצון להתקרב לאלוקות – או אז יורדת ספירת החכמה (הנקראת [[שם מ"ה]]) ופועלת בו ביטול אמיתי – ביטול במציאות (שמציאותו תתבטל לקדושה), והוא נכלל בקדושת האור האלוקי.

אלא ש"ביטול במציאות" זה עדיין אינו שלם, אלא רק יחסי למצבו הקודם. לאחר שנכלל עולם העשיה בקדושת היצירה, מתבצע אותו תהליך גם מיצירה לבריאה, ומבריאה לאצילות וכן מעלה מעלה – עד לעתיד לבוא, שעצם האלוקות יאיר בגילוי בעולם הזה הגשמי והחומרי.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]