עריכת הדף "מהירות הילודה"


[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]"'''עתידה אשה שתלד בכל יום'''" שלא יצטרכו לחכות תשעה חדשים להולדת ילד, אלא באותו יום שתתעבר, באותו יום גם תלד, ולאחר מכן יוולדו לאותה אשה עוד ילדים ביום אחר מאותה ביאה שממנה נולד הילד הראשון,

== מקור היעוד ==
{{ציטוט|תוכן=הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה.|מקור=ירמיה לא, ז}}
ומסופר בגמרא אודות פסוק זה,
{{ציטוט|תוכן=יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה אשה שתלד בכל יום שנאמר הרה ויולדת יחדיו ליגלג עליו אותו תלמיד אמר אין כל חדש תחת השמש א"ל בא ואראך דוגמתן בעוה"ז נפק אחוי ליה תרנגולת|מקור=שבת ל, ב|תרגום=רבן גמליאל ישב ודרש, שלעתיד לבא בימות המשיח אשה תלד בכל יום, כמו שירמיה מנבא "הרה ויולדת יחדיו". ומשמעו שבאותו היום שהיא נהיית הרה בולד זה, היא כבר ילדה בו מקודם לכן, ולד אחר, והיינו "יחדיו".

היה שם תלמיד אחד שליגלג על רבן גמליאל ואמר: איך זה אפשרי, הרי כתוב (קהלת א ט) "אין כל חדש תחת השמש", ואיך יתחדש דבר זה שאשה תלד בכל יום?

ענה לו רבן גמליאל: הנה, בא אראה לך שיש גודמא לזה כבר עכשיו בעולם הזה.

יצא, והראה לו תרנגולת, כיון שתרנגולת מטילה ביצה בכל יום.}}

== מהות הייעוד ==
ענין המשכת ההשפעה מיד ללא הפסק בינתיים ברוחניות:

בדרך כלל הסדר הוא, שכל השפעה הבאה מלמעלה צריכה לעבור דרך כל סדר ההשתלשלות, ומצד זה יכולה לפעמים ההשפעה להתמעט, ולפעמים – גם להתעכב. וזהו ביאור מארז"ל "אדם נידון בכל יום", כי, אף שכבר נידון בראש השנה על כל השנה כולה, מ"מ, ההשפעה דר"ה יכולה להתעכב למעלה, ועל זה הוא הדין בכל יום<ref>כמבואר בלקו"ת, ובקונטרס ומעין.</ref>.

אבל לעתיד לבא אופן ההשפעה יהיה, שההשפעה אינה צריכה להתעכב בסדר ההשתלשלות כלל, רק ההשפעת תרד מלמעלה ומיד תימשך ההשפעה למטה בעולם הזה. כמו שכתוב "עד מהרה ירוץ דברו"<ref name=":0">משיחת ש"פ משפטים תשכ"ב, התוועדיות אות טז-יז.</ref>.

== זמן העיבור ==

=== זמן מועט - כ"א יום ===
המהרש"א אומר<ref>חדושי אגדות מהרש"א שבת ל, ב.</ref> שאי אפשר לומר שההריון והלידה של אותו ילד יהיו ביום אחד, שאם כן אין הראיה של רבן גמליאל שהראה לתלמיד תרנגולת המולידה ביצים כל יום מספיקה, שהרי גם בתרנגולת אין ההריון (שהיא מתעברת מהזכר) ולידת הביצה באותו יום, אלא בין ההריון ללידת הביצה עוברים עשרים ואחד ימים<ref>בכורות ח, א. ובפירש"י שם.</ref>. 

ולכן מפרש רש"י<ref>בשבת שם לא, ב. רש"י ד"ה הרה ויולדת יחדיו.</ref>, שאכן מדובר אודות שני ילדים שונים, באותו יום שתתעבר בילד חדש, באותו יום תלד ילד מעיבור קודם, כמו תרנגולת.

אבל לפי פירושם עדיין קצת קשה, איך יכול להיות שבכל יום תלד, הרי אחרי לידה אחת באים ימים רבים של איסור ביאה (שהרי יהיה דיני טומאה וטהרה בזמן הגאולה<ref>אגרת הקודש סי' כו.</ref>), ואשר לכן אי אפשר שיהיה לידה בכל הימים האלה, שהם שבעה או ארבע עשרה פעמים יותר מאשר הימים שבהם ביאה מותרת, ואם כן אין היא מולידה בכל יום.

=== תשע שעות ===
האריז"ל מפרש<ref>"לקוטי הש"ס" (על שבת ל, ב), מובא ב"מילואים" לתהלים לה"צמח צדק" על פרק כ', ובסוף מאמר דיבור המתחיל "גנתא" (ביאורי הזוהר לה"צמח צדק" חלק ב' עמוד תתכז ואילך).</ref> שהכוונה היא שזמן העיבור יהיה ביום אחד, במקום שעכשיו זמן העיבור לוקח תשעה חדשים, הרי לעתיד לבא יהיה כל זה בתשע שעות בלבד.

אך הרבי מדייק במילים של אדמו"ר הזקן, שכל הלידות שהאשה תלד בכל יום, הכל יהיה "מביאה אחת", הכוונה מן (על ידי) ביאה '''אחת,''' מן ביאה '''אחת''' תלד ילד '''אחד''' ביום אחד, וילד שני ביום שני וכו'<ref>והרבי מציין מהגמרא בנדה (כז, א) שמביאה אחת היתה לידה של שני ילדים בשני זמנים שונים,בהפרש של כמה וכמה ימים, כפי שהגמרא מביאה שם מקרה של שלשה חדשים שעברו בין הלידה של ילד אחד ללידה של הילד השני, למרות ששתי הלידות היו מביאה אחת.</ref>. 

ועתה סרה הקושיא איך יכול להיות לדה בכל יום, הרי ישנם ימים יותר של איסור ביאה, אך מכיון שאומרים שזה יהיה מביאה אחת, הרי מהביאה שהיתה בזמן ההיתר, היו לאחר מכן כמה וכמה לידות בכמה וכמה ימים (זה אחר זה, אפילו בימים של איסור), וכפי שאכן כך הדבר בתרנגולת (מה שהגמרא מביאה דוגמה מתרנגולת), שלמרות שאחרי שנתעברה אין התרנגולת מקבלת זכר<ref>בהתאם לרש"י בבכורות ח, ב בדיבור המתחיל "והא".</ref>. אף על פי כן היא מולידה כמה וכמה ביצים בכמה וכמה ימים מן הביאה האחת של הזכר.

== [[כבר היה לעולמים]] ==
בתחילת הבריאה אצל אדם הראשון וחוה, הלידה היתה תיכף ומיד. ולעתיד לבא זה יהיה באופן נעלה יותר<ref>סנהדרין לח, ב. ליל ט"ו בשבט תשד"מ התוועדויות ע' 916.</ref>. 

ובכללות היה גם לפני המבול, שבאותו יום שאשה התעברה, באותו יום גם ילדה<ref>מדרש רבה פרשת נח (התחלת פרשה ל"ו). ה"צמח צדק" ב"מילואים" על תהלים (הנזכר לעיל).</ref>.

== [[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] ==
כיון שכל ענין מלמעלה בא על ידי עבודת האדם, גם בעבודת האדם צריך להיות ענין המהירות, ובפרט בנוגע להחלטות טובות, כי קורה הרבה פעמים שבשבת ויום טוב, או בזמן תפלה, עומדים בהתעוררות ומחליטים כמה החלטות טובות, אבל אחר כך כשזה מגיע להוריד את ההחלטות במשך כל היום, קורה לפעמים שההחלטה נהיית קטנה יותר, או לא מיישמים אותם מיד, וזה רק מתעכב.

לכן צריך להיות ענין המהירות, "עד מהרה ירוץ דברו" – שההחלטה שבשעת התפלה תומשך מיד בפועל ממש, ועל ידי זה פועלים גם בנוגע לההמשכה מלמעלה, שגם המשכה זו תהיה באופן ד"עד מהרה ירוץ דברו"<ref name=":0" />.

.