עריכת הדף "שית אלפי שני הוו עלמא"

{{בעבודה מתמשכת}}
'''שית אלפי שני הוו עלמא''' - ששת האלפים שנה מ[[בריאת העולם]], ואלף השביעי שבת
{{ציטוט|תוכן=אמר רב קטינא שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב . . תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי עלמא שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח|מקור=סנהדרין צז, א}}כל הששת אלפים שנה בשביל [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] זה כמו ששה ימים בלבד<ref>וע' בתשו' הרשב"א ח"א סס"י ט' ורס"י תכ"ג.</ref>, כמו שכתוב<ref>תהילים צ, ד.</ref> "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול". 

כמו שה[[ימי השבוע|ששת ימי השבוע]] הם כנגד שבעת המדות, כך גם ששת האלפים שנה, כל אלף כנגד מידה אחרת<ref>לקוטי תורה דרושי ר"ה נח, ב.</ref>.

=== אלף הראשון – כנגד יום ראשון – מידת ה[[ספירת החסד|חסד]] ===
ולכן אז לאנשים היו אריכות ימים מופלגה, חיו הרבה יותר זמן, והיה להם הרבה ברכה ושפע, ולכן אמרו רז"ל<ref>מדרש תהילים שו"ט קלו, א.</ref> שדור אנוש היו ניזונים מחסדו של הקב"ה.

=== אלף השני – כנגד יום שני – מידת ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] ===
אז היה ה[[המבול|מבול]], ו[[דור הפלגה]].

=== אלף השלישי – כנגד יום שלישי – מידת ה[[ספירת התפארת|תפארת]] ===
ולכן היה אז [[יציאת מצרים]], ו[[מתן תורה]], (תורה משולשת [<nowiki/>[[תנ"ך|תורה נביאים כתובים]]] לעם משולש [<nowiki/>[[כהנים]], [[שבט לוי|לויים]], ישראל], ענינו של [[תורה]] היא להבדיל בין שני הקווין [[קו הימין|ימין]] ו[[קו השמאל|שמאל]] [כשר או פסול, טמא או טהור]).

=== אלף הרביעי – כנגד יום רביעי – מידת ה[[ספירת הנצח|נצח]] ===
אז היה ה[[בית המקדש]] [[בית המקדש הראשון|הראשון]] [[בית המקדש השני|והשני]], וישראל חיו בשלוה ובמנוחה [מידת הנצח היא ענף החסד], רק בסוף האלף היה [[גלות]] וקצת צרות.

=== אלף החמישי – כנגד יום חמישי – מידת ה[[ספירת ההוד|הוד]] ===
עיקר הצרות היו אז [מידת ההוד היא ענף הגבורה]

=== אלף הששי – כנגד יום הששי, [[ערב שבת קודש|ערב שבת]] – מידת ה[[ספירת היסוד|יסוד]] ==={{ש}}
{{הפניה לערך מורחב|התנוצצות הגאולה}}

=== [[אלף השביעי]] – כנגד יום ה[[שבת|שבת קודש]] – מידת ה[[ספירת המלכות|מלכות]] ===
היא נקודה המרכזית המקבלת מכולם. באלף השביעי לא יהי עליות וירידות,  בהשית אלפי שנין ישנם עליות וירידות, הן בנשמות והן בגופים, לפעמים ישראל הן בשלוה, ובעלי גדולה, ולפעמים וכו'. אז יהיה זה מנוחה לחיי העולמים.

נקראת [[חד חרוב]], מפני שעכשיו [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]] היא רק בפנימיות (הנשמות והעולמות), ולא בחיצוניות (עצם הדבר אינו עולה), אבל [[עליות העולמות לעתיד לבא|אז יהיה עליית העולמות]] הן בפנימיות, והן בחיצוניות<ref>ספר המאמרים תרס"ט ד"ה ציון במשפט.</ref>.

{{הערות שוליים}}