עריכת הדף "מצווה"

{{בעבודה מתמשכת}}
מצווה היא ציווי מ[[הקדוש ברוך הוא]] על ה[[אדם]], על עשיית פעולות מסויימות או הימנעות מהן. [[עם ישראל]] הצטווה ב[[מתן תורה]] לקיים את ה[[תרי"ג מצוות]] המצוות מפורשות ב[[תורה שבכתב]] ובפירוט ב[[תורה שבעל פה]], ועליהם נוספו שבע [[מצוות דרבנן]]. [[אומות העולם]] הצטוו לקיים את [[שבע מצוות בני נח]].

==היסטוריה==
{{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}{{ערך מורחב|מתן תורה}}
עוד בראשית ה[[בריאה]], אחרי [[בריאת אדם וחווה|בריאתו]] של [[אדם הראשון]], הונח ב[[גן עדן]] והוזהר על ידי [[הקב"ה]]: {{ציטוטון|וַיְצַו ה' אֱלֹקִים עַל-הָאָדָם לֵאמֹר  מִכֹּל עֵץ-הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ {{מונחון|מוֹת תָּמוּת|תתחייב מיתה (רמב"ן)}}}}{{הערה|[[בראשית]], ב', ט"ז-י"ז.}}. ציווי זה כלל [[מצוות עשה]] לאכול מכל עצי הגן, ו[[מצוות לא תעשה]] שלא לאכול מ[[עץ הדעת]]. אך הנחש הכשיל אותו ואת אשתו [[חוה]] ב[[חטא עץ הדעת]], ובאי-קיום מצוות ה' היה זה ה[[חטא]] הראשון בהיסטוריה האנושית.

אחרי ה[[מבול]] בו נמחה [[כדור הארץ]] על יושביו עקב חטאיהם היו [[נח]] ובניו היחידים על פני הארץ ומהם התיישב העולם מחדש. ביצאם מ[[תיבת נח|התיבה]] הצטוו בשבע מצוות השייכות לכלל בני האדם ובהם תלוי קיום העולם{{הערה|[[מסכת סנהדרין]] נו, א.}}. [[הרמב"ם]] סובר כי בשש מהן כבר הצטווה אדם הראשון{{הערה|[[משנה תורה]] הלכות מלכים ט, א. ראו גם [[רש"י]] [[מסכת סנהדרין]] נז, א דיבור המתחיל למישרי}}.

[[אברהם אבינו]] הצטוה [[ברית מילה|למול]] את עצמו, וכן את בניו. [[ישמעאל]] נימול בגיל 13 ו[[יצחק]] נימול ביום השמיני. על אברהם נאמר: {{ציטוטון|עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְו‍ֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי}}{{הערה|בראשית כו, ה.}}. מזה למדו [[חז"ל]] שאברהם (ולאחר מכן יצחק ו[[יעקב]]) קיימו את כל ה[[תרי"ג מצוות]] מרצונם, אף שעדיין לא [[מתן תורה|ניתנה התורה]]{{הערה|[[יומא]] כח, א. [[מדרש רבה|ויקרא רבה]] ב, י. [[רש"י]] על הפסוק.}}.

המצווה הראשונה שהצטוו [[עם ישראל]] באמצעות [[משה רבינו]] היתה מצות [[קידוש החודש]]. לאחר מכן ביציאתם מ[[מצרים]] הצטוו על הקרבת [[קרבן פסח]] ובדרכם ל[[הר סיני]] על ה[[שבת]], ומצוות נוספות. לאחר מכן בשעת [[גיור|התגיירותם]] והפיכתם הסופית לעם הצטוו ב[[תרי"ג מצוות]], כולל התחייבות מחודשת באלו שהצטוו כבר - בשעת מעמד [[מתן תורה]] על [[הר סיני]]. עשרה מהמצוות נאמרו אז על ידי הקב"ה בקולות וברקים והם [[עשרת הדיברות]]. גם בני נח הצטוו אז מחדש ב[[שבע מצוות בני נח|שבע המצוות]] שלהם. בני ישראל קיבלו עליהם את המצוות, באומרם: {{ציטוטון|כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ד' [[נעשה ונשמע|נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע]]}}.{{הערה|[[שמות]] כד,ז.}}

בהיותם ב[[מדבר סיני|מדבר]] היו כמה מצוות שקיומם נועד להיות חד-פעמי, לדוגמא: אי העליה להר קודם מתן תורה ו[[קרבנות הנשיאים]].

==מנין המצוות==
{{ערך מורחב|תרי"ג מצוות}}{{ערך מורחב|מצוות דרבנן}}
מקובל במסורת ישראל שהמצוות מתחלקות למספר תרי"ג (613), וכל השאר הם ענף ממצוות אלו. ונחלקו ה[[ראשונים]] בחלוקה המדוייקת. ב[[זוהר]]{{הערה|זוהר ח"א קע, ב.}} הובא, שרמ"ח (248) [[מצוות עשה]] הם כנגד רמ"ח האברים שבאדם, ושס"ה (365) [[מצוות לא תעשה]] כנגד שס"ה הגידים שבאדם.

[[חז"ל|חכמי ישראל]] הוסיפו עוד [[מצוות דרבנן|שבע מצוות]], ביניהם [[נטילת ידיים]] [[נרות שבת]] [[קריאת מגילה]].

== עדות חוקים ומשפטים ==
המצוות מתחלקים לשלושה סוגים:

* [[עדות]].
* [[חוקים]].
* [[משפטים]].

וכל אחד משלושה סוגים אלו, כלולים זה מזה<ref>ד"ה כי ישאלך וד"ה ת"ר נר חנוכה תשל"ח. וש"נ. ועוד.</ref>.

== מצוות שבין אדם לחבירו מצוות שבין אדם למקום. ==

* מצוות שבין אדם לחבירו. 
* מצוות שבין אדם למקום.

== מצוות קלות ומצוות חמורות ==
"והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות<ref>אבות פ"ב משנה א.</ref>" 

הרמב"ם מפרש<ref>בפירוש המשניות אבות פ"ב מ"א.</ref> שבמצוות לא תעשה באר הכתוב העונש על כל אחת מהן מלבד המעט מהן, וחייב על קצתם המיתות, ועל קצתם הכרת ומיתה בידי שמים ומלקות. וידענו מעונשי מצוות לא תעשה כולם, איזה מהם איסורם גדול ומה מהם למטה ממנו, ומאלו המדרגות, נדע חומר העוון וקלותו. 

אבל מצות עשה, לא התבאר שכר כל אחת מהן מה הוא אצל השם יתברך, וכל זה כדי שלא נדע איזו מצווה צריך מאד לשמרה ואיזו מצווה למטה הימנה, רק צווה לעשות עניין פלוני ופלוני ולא הודיע שכר איזה משניהם יותר גדול אצל השם יתברך. ומפני זה צריך להזהר עליהם כולם, 

ואף על פי שלא התבאר איזה מצוה יותר חביב ונעלה ממצוה אחרת, אפשר לדעת את זה מהצד השני, מהמצוות עשה שתמצא שהעובר עליהם יתחייב בעונש, לפי ערך גודל העונש  של העובר עליהם, אפשר לדעת שבעשייתה יש גם כן שכר גדול יותר. לדוגמא מצוות מילה וקרבן פסח ושביתה בשביעית ועשיית מעקה כל אלו מצוות עשה, אבל חייב העושה מלאכה בשבת סקילה, ואשר מבטל מילה או קרבן במועד חייב כרת, והמשים דמים בביתו לאו. ומזה תדע ששכר שביתה בשבת יותר גדול משכר מילה, ושכר המילה יותר גדול אצל השם יתברך משכר עשיית המעקה.

הרבי שואל<ref>לקו"ש ח"ד פרקי אבות ב.</ref> מה החילוק בין אם יודעים את חומרת מצוות מזה שכתוב אצלם בפירוש או שלומדים את זה מהעונש?

וביאר שלכל במצוות יש אמנם שני ענינים:

א- מצוות באופן שיש חילוק בין מצוות קלות וחמורות.

ב- ענין שווה שבכל המצוות, רצון העליון, חיבור עם הקב"ה, שבזה שווים כל המצוות, ואי אפשר לחלק בין מצוות קלות וחמורות.

== מעשה המצוה וכוונתה ==
העיקר היא המעשה, אם מישהו יכוון את כל הכוונות ולא יעשה את המצוה בפועל, לא פעל דבר.

לאידך הכוונה היא כמו הנשמה להמצווה, שע"י יכולה לעלות למעלה, ולכן אמרו תפילה או ברכה בלי כוונה - כגוף ללא נשמה<ref>תניא פרקים לח מ.</ref>.

==ברכת המצוות==
על עשיית מצווה, בין מצווה מן התורה ובין מדברי חכמים, [[ברכה|מברכים]] "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו".

כל ברכת המצוות מתחילה בנוסח שווה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו" שזה הענין השווה בכל המצוות.

ואח"כ לכל מצוה יש סגולתה הפרטית, שע"ז גם מפרטים "להניח תפילין", לקבוע מזוזה", וכיו"ב.

== העוסק במצווה, פטור מן המצווה ==
מפני שכל מצווה כלולה זה מזה.

==המטרה בקיום המצוות==
ב[[חסידות]] מבואר כי "מצווה" היא לשון צוותא וחיבור, שעל ידי קיום המצווה מתחבר ה[[יהודי]] עם הקב"ה. וזהו "[[שכר מצוה מצוה]]", כי השכר על קיום המצווה הוא אוטומטי, מהמצווה עצמה, והוא ההתחברות עם [[עצמותו]] ומהותו של מצווה המצווה, וזה שכרו.

נתאווה [[הקב"ה]] להיות לו יתברך, [[דירה בתחתונים]], דהיינו שעל ידי שלוקחים דברים גשמיים ומגושמים (כמו [[תפילין]] מעור של בהמה) ועושים איתם ובהם את רצון [[הקב"ה]] על ידי כך ממשיכים בעולם הזה את [[שכינה|שכינתו]] וקדושתו של [[הקב"ה]] וכך מבררים את העולם מטומאתו וגמשמיותו, עד הסיום והתכלית כשהעולם יבורר לגמרי בבוא ה[[גאולה]] שאז יתבטל ה[[רע]] וישאר ה[[טוב]].

כמו כן נאמר שהמצוות הן כביכול [[רמ"ח איברין דמלכא|איברי המלך]], הקדוש ברוך הוא, במשמעות שעל ידם ממשיכים [[אלוקות]]<ref>תניא פכ"ג. ועוד.</ref>.

==לעתיד לבוא==
{{ערך מורחב|מצוות בטלות לעתיד לבוא}}
נחלקו בה ה[[אמוראים]] בתלמוד האם [[לעתיד לבוא]] יתבטל קיומם של המצוות{{הערה|למוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד ב.}}, ובקרב פוסקי ה[[הלכה]] התקבלה שיטת [[רבי יוחנן]] הסובר כי מצוות בטילות לעתיד. עם זאת התחבטו בביאורה רבים מגדולי ישראל הן במשמעות הביטול ויישובה עם הכלל היסודי של [[נצחיות התורה]], והן עם הגדרת הזמן והסוג המדויק לביטולם של המצוות.

[[תורת החסידות]] אף היא מתייחסת לעניין זה, ומבארת כי ה[[מצוות]] במהותם אינם בטלים לעולם. רק ישנם רבדים שונים במשמעות הביטול של המצוות, או ביטול יחסי בדרגת ה[[אלקות]] הנמשכת על ידי המצוות או ביטול הציווי ולא ביטול המצווה{{הערה|ראו בהרחבה בקונטרס "[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=35 הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלים לעולם]", [[תשרי]] [[תשנ"ב]], ובמקומות שצוינו שם.}}.

==ראו גם==
*[[תרי"ג מצוות]]
*[[מצוות דרבנן]]
*[[עשרת המבצעים]]
*[[תורה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב איסר שפרינגער, '''הכשר מצווה''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 43

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=97&CategoryID=200&SubjectID=10 תורה, מצוות וההבדל ביניהן]''', באתר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
*'''[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=43&CategoryID=200 דקדוקי המצוות]''', באתר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2076379 מצוות: כיצד?]''', באתר {{בית חבד}}
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5807372/jewish/Commandments-Mitzvah.htm מצווה - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)

{{מצוות}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]