עריכת הדף "ישראל יודקין"

([[חג השבועות]] [[תשס"ג]] - [[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]]) היה שירת כסגן מפקד פקודה בגדוד החרדי 'נצח יהודה', ונפל מירי צלף ערבי, לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת חרבות ברזל. התפרסם בזכות הכיתוב '''הי"ד '''.
==תולדות חיים==
נולד ב[[ערב חג השבועות]] [[תשס"ג]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב טוביה ולאמו מרת ציפורה יודקין מכפר חב"ד, והיה אחד מ-8 אחים.

בבחירות למד בישיבת [[תומכי תמימים מאור מנחם]] ברחובות.

לאחר מכן התגייס לצה"ל ושירת כסמ"פ בגדוד החרדי 'נצח יהודה'.

במהלך מלחמת חרבות ברזל, פיקד על הגדוד החרדי שלו, ולחם עם מחבלים.
בי"ד אייר תשפ"ד (פסח שני), נפטר לאחר שצלף ארב לו.
==הי"ד==
ביום השלושים' לפטירתו, ביקשו בני המשפחה ממשרד הביטחון לאשר לכתוב הי"ד על מצבתו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים, אך נענו בשלילה.
משפחתו החלה במאבק תקשורתי ובכנסת, כדי שיותר להם להוסיף הי"ד. חברי כנסת ושרים קראו להתיר להוסיף הי"ד. ובחודש סיון תשפ"ד, עבר חוק בקריאה ראשונה המתיר להוסיף הי"ד על מציבות בבתי עלמין צבאיים, ואילו בשם שר הביטחון התקבלה הודעה כי בקשת המשפחה תישקל שנית.

המועצה להנצחת החייל ערכה הצבעה והחליטה לאפשר הוספת הי"ד או ז"ל במציבות בבתי עלמין צבאיים. שר הביטחון יואב גלנט קיבל את המלצת המועצה הציבורית להנצחת החייל בעניין הוספת הכיתוב "השם יִקום דמו". בהמשך נחרטה על מצבתו המילים הי"ד, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל.