עריכת הדף "גיוס בני הישיבות"

==דעת רבותינו נשיאינו==
===רקע===
חוק גיוס נערים יהודים לצבא הרוסי, החל בשנת [[תרל"ד]], בחוברת שהדפיס אז הממשל הרוסי בשם "דער אוסטאוו (געזעטץ) וועגען מיליטער פפליכט", ובו חויב כל נער יהודי להתגייס לצבא הרוסי, לשרת במשך 4 שנים.

היהודים ניסו לקבל פטור מגיוס שמנתק את הנער מחיים יהודים בעל כרחו, במשך 4 שנים. לפעמים היה עולה הממשל על ניסיונות אלו, ואז היה עוצר את המעורבים בדבר.

===תעודת 'פטור' של הרבי הרש"ב===
הרבי הרש"ב, קיבל{{הערה|[https://col.org.il/news/140400 הרבי הרש"ב קיבל תעודת פטור] {{חב"ד און ליין}}}} תעודת ה"פטור" מהצבא הרוסי, בקייץ תרל"ט בהיותו בן 18 שנים. הוא כונה בתעודה "בן הסוחר הויטבסקאי, שלום בערקע שמואילוב [=בן שמואל] שניאורסאהן". כדי לקבל את הפטור בקלות, הוא היה רשום בתור תושב העיר ויטבסק{{הערה|ראה אגרות קודש שלו ע' יד. לקמן ריש ע' כו.}}.

==חסידים==
הרב משולם זלמן ניימרק, נאסר עם רבים מיהודי סטדרוב, בשל כך שניסה להוציא תעודת פטור בשנת תרמ"א, והיה בכלא במשך כשנתיים{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אגרת טז, ובשולי הגליון שם.}}. 

החסיד ר' אברהם חיים ראזנבוים, נאסר בגלל אותה סיבה, בפלעשצעניץ בשנת תרמ"ח, והי' בכלא במשך שלוש שנים{{הערה|ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך.}}.
==דעת הרבי==
דעתו של הרבי בנושא זה הייתה ברורה ונחרצת, ללא פשרות, שאין לוותר על עניין זה. למרות המעלה היתרה שראה הרבי בחיילים, ראה הרבי פעולה זהה בבחורי ישיבות.

לאחר [[מלחמת ששת הימים]], כשהייתה אהדה לצבא, וחוגים מסוימים הסיתו נגד בחורים הישיבות, נכנס הרב צבי נריה ליחידות אצל הרבי{{הערה|היחידות התקיימה ב[[ב' כסלו]] [[תשכ"ח]]}}, והרבי הביע את אי שביעות רצונו ממה שנעשה וביקש מהרב נריה למצוא דרך למחות נגד המסיתים{{הערה|הספר "בסוד שיח", עמ' 265 מפי הרב צבי נריה כפי שהעלה על הכתב הרב דרוקמן, לאחר היחידות.}}.

בשנת [[תשל"ז]]{{הערה|באחד ההתועדויות}}, לאחר אמירת לחיים אמר הרבי: {{ציטוטון|ועל דרך זה בנוגע לצבא הרוחני, שזהו הרי ענין דלימוד התורה.... יהודי שתורתו אומנותו אסור לקחת אותו להגן על יהודים, ואדרבה, בשעה שלוקחים אותו מלימוד התורה הרי זה גורע בהגנה.}}

כאשר כתב בחור צעיר לרבי כי כל חבריו גויסו לצבא, נמצאים בגבולות ומוסרים נפשם, אך הוא צעיר מגיל גיוס וחושב שאינו יכול ללמוד בישיבה, השיב הרבי: {{ציטוטון|מובן שעליו להכנס לישיבה גדולה וללמוד בהתמדה ושקידה, וזה גם יוסיף בהגנה על ארצנו הקדושה.}}

===הרבי על המפד"ל===
בשנות המ"ם, הייתה מפלגה קטנה עם חמש מנדטים שדחפה לגיוס בני ישיבות.

הרבי הגיב בחריפות ובכאב שאפילו דוד בן גוריון שחרר בחורי ישיבה מהצבא, ואילו ראש המפד"ל{{הערה|אותו קומץ קטן של 4 - 5 אנשים}} הם אלה שנגד שחרור הבחורים מהצבא.

==גזירת הגיוס והוספה בלימוד התורה==
בהתוועדות ט"ו בשבט תשל"א, השתנתה לפתע הבעת פניו של הרבי והתחיל לדבר על גזירת הגיוס:
{{ציטוטון|חיפשתי בכל מאמרי החסידות ולא מצאתי מאמר מתאים לט"ו בשבט, אבל כשהתיישבתי להתוועדות היה מאמר והייתה שיחה.}} לפתע הניח הרבי את ידו על מצחו, ואמר: {{ציטוטון|השבוע כשהבנתי למה דחפו אותי לעניין הזה, החלטתי שמכאן ולהבא כשידחפו אותי לעניינים כאלה, לא אתחמק עוד.}}

מאוחר יותר נודע על גזירה חדשה הקשורה לבחורי הישיבות, וההוראה שהייתה בהתוועדות פתרה זאת.
==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%95%d7%a1/ תגית: חוק הגיוס] {{חב"ד אינפו}}
* [https://chabad.info/news/1097471/ בג"ץ פסק נגד לומדי התורה ומוסדותיה] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/756030/ כשהרבי ביטל את חוק הגיוס בשנת תשל"א] {{אינפו}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=113323 שר הביטחון לרב מענדי אופן: "תחפש לי מה אמר הרבי על חוק הגיוס"] {{חב"ד און ליין}} {{וידאו}}
* [https://col.org.il/news/162858 בצל סערת הגיוס בשנת תשפ"ד: משלחת ישראלית ביקרה בחצרות קודשנו] {{חב"ד און ליין}}

{{הערות שוליים}}