עריכת הדף "השבטים האבודים"

עשרת השבטים הם חלק משנים עשר שבטי ישראל, אשר לפי המסורת המקראית הוגלו לאחר כיבוש ממלכת ישראל בידי אשור ומאז לא נודע גורלם. עשרת השבטים הם: ראובן, דן, נפתלי, גד, אשר, יששכר, זבולון, מנשה, אפרים וחלק משבט לוי. העיסוק בגורל עשרת השבטים הוא עתיק יומין ואוניברסלי. במהלך השנים הועלו מספר השערות לגבי מקום המצאם ושיוך עמים וקבוצות אתניות כצאצאים של עשרת השבטים, אולם לא נמצאו לכך הוכחות ברורות.

על-פי המחקר ההיסטורי והארכאולוגי בן-זמננו, ההגליות מאזור הגליל ועבר הירדן היו משמעותיות ורחבות, ובאתרים רבים נמצאו עדויות לחורבן משמעותי או לנטישה, ואכן, שבטי ראובן, גד, דן ונפתלי אכן לא מוזכרים שוב במקרא. מנגד, ההגליה מאזור השומרון הצפוף הייתה מצומצמת בהרבה ממה שמתואר בספר מלכים, ומבחינה ארכאולוגית, בזמן שישנן עדויות לחורבן ונטישה, במקומות אחרים יש גם סימנים של המשכיות. תיאוריה זו מתיישבת גם עם הכתוב בדברי הימים, שם מוזכרים אנשים משבטי אפרים, '''מנשה''', זבולון, אשר ויששכר גם אחרי חורבן ממלכת ישראל. על-פי הסברה המקובלת במחקר, הגולים לאשור נטמעו בקרב האוכלוסייה המקומית בארצות גלותם. אלו שנותרו התיישבו חלקם בממלכת יהודה, ואחרים נותרו בשומרון, ויצרו את מה שהפך בהמשך לקהילת השומרונים