עריכת הדף "נענוע בתורה ובתפילה"

{{בעבודה}}
[[מנהג]] [[יהודי]] נפוץ הוא '''נענוע''' ה[[גוף]] בשעת [[לימוד התורה]] וה[[תפילה]].

==נענוע בלימוד==
בספר ה[[זהר]] [[פרשת פנחס]]{{הערה|חלק ג ריח, ב.}} נאמר שאחד הדברים בהם [[בני ישראל]] מובדלים משאר [[אומות העולם]] הוא נענועם בשעת לימוד התורה. וההסבר לכך הוא, מצד ה[[נשמה]] שבהם המתגלית בשעת הלימוד ומתנענעת כ[[נר]] מרגע הידלקו ללא הפסקה, כמו שכתוב{{הערה|משלי כ, כז.}} {{ציטוטון|נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם}}{{הערה|ראו [[תניא פרק י"ט]].}}. המפרשים לומדים מהפסוק {{ציטוטון|וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ}}{{הערה|[[פרשת יתרו]] כ, טו.}}, שכמו [[בני ישראל]] שנרתעו לאחוריהם בשעת [[מתן תורה]], כך בשעת הלימוד יש להתנענע{{הערה|[[בעל הטורים]] ומושב זקנים מבעלי ה[[תוספות]] על הפסוק. [[אבודרהם]] סדר תפילות החול, ברכות התורה, א.}}. וכך נפסק ל[[הלכה]]{{הערה|שם=רמא|1= ה[[רמ"א]] ב[[שולחן ערוך]] סימן מח, א.}}.

בספר [[הכוזרי]] שואל מלך כוזר את החבר: "היודע אתה סיבה לדבר שהיהודים מתנועעים בעת קריאתם בספרים עבריים?" תשובתו של החבר היא שבעבר אנשים רבים היו קוראים מספר אחד, וכל אחד היה צריך למצא את הזווית לראות את הכתוב, ולכן היו עולים ויורדים. ומתוך שהבנים ראו מיעשה אבותם עושים כך - ההתנדנדות הפכה לנוהג מקובל בשעת הלימוד{{הערה|כוזרי מאמר שני סימנים עט - פ.}}.

[[הרבי]] מדמה על-פי [[חסידות]] את הנענוע בשעת הלימוד לנענוע ה[[לולב]], המסמל מתוך [[ארבעת המינים]] את [[לימוד התורה]]. לימוד טכני ו'יבש' המתמקד רק בהבנת ה[[שכל]] שבתורה הוא ללא תנועה המסמלת התלהבות. אך כש[[יהודי]] לומד תורה ומנסה להבין את [[חכמה|חכמת]] ה', [[נשמה|נשמתו]] מתחברת לשרשה ומתעלה עוד ועוד, דבר המצית געגועים בנשמה ושאיפה ל[[דביקות|דבוק]] בקב"ה עד כדי דבקות מוחלטת. מטרת נענוע הלולב הוא להזכיר את ההתלהבות הנובעת מהכרה ב[[קדושה|קדושת]] התורה. הנענועים רומזים אף לדרך הלימוד: לימוד התורה אינו כמו זרימה קבועה ובלתי משתנה, אלא בכל עת נדרש לגלות בה עומקים נוספים. מהלך הלימוד דומה לנענועים - כמו ה[[פלפול]] ה[[תלמוד]]י המכיל סברות לכאן ולכאן והלומד כמו מיטלטל מצד אל צד, ורק לבסוף הוא מגיע אל המסקנה האמיתית{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ד' עמוד 1162 ואילך.}}.

==נענוע בתפילה==
כך גם בשעת התפילה נהוג להתנענע, וסמך לדבר מהפסוק: {{ציטוטון|כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ}}{{הערה|תהלים לה, י.}}.{{הערה|שם=רמא}}{{הערה|ראו [[משנה ברורה]] סימן צה, סעיף-קטן ז.}} אך יש אומרים שיש בכך חוסר כבוד בעמידה לפני המלך, ויש לעמוד בלא תנועה כבתפילת [[חנה]]{{הערה|שו"ת הרמ"ע מפאנו, סימן קיג, וכן בעשרה מאמרות, מאמר אם כל חי א לג ובאלפסי זוטא, ברכות פרק חמישי.}}. ה[[של"ה]] מדגיש שהדבר אף יכול לבלבל את הכונה, ולכן יש לעשות זאת רק ב[[פסוקי דזמרה]] ו[[ברכות קריאת שמע]], אך לא בתפילת [[שמונה עשרה]], שאז עומדים לפני המלך, [[הקב"ה]]{{הערה|חלק עשרת הדברות, מסכת תמיד, נר מצוה, כ"א.}}. ל[[הלכה]] נפסק שיש להתפלל בצורה שתעורר את הכוונה; אלו שנענוע מסייע לכוונתם בתפילה יעשו זאת, ואלו שלא יתפללו בעמידה{{הערה|[[מגן אברהם]] ל[[שולחן ערוך]] סימן מח. וראו [[פרי מגדים]], ו[[משנה ברורה]] שם סעיף-קטן ה', כף החיים סעיף-קטן ז'.}}.

ה[[בעל שם טוב]]  מסביר, שב[[תפילה]] [[דביקות|מתדבקים]] ב[[שכינה]], ולכן בהתחלה צריך לנוע מתוך התלהבות והתעוררות, אך אחר כך, כאשר כבר דבוקים בשכינה, עומדים בלי נענוע{{הערה|[[צוואת הריב"ש]] סימן סח.}}. כמו כן [[משל|המשיל]] זאת לאדם הטובע בנהר שעושה גם תנועות משונות בכדי לצאת מן המים. וכך כאשר מתפלל יהודי בתנועות אין להתלוצץ עליו, כי הוא מציל את עצמו מה[[קליפות]] המנסות לבלבלו בכוונת התפילה{{הערה|כתר שם טוב חלק א' סימן קפג.}}אך מי שנמצא במדריגה נעלית ב[[עבודת ה']] אינו צריך לנוע, כי הוא כבר בדביקות בה'{{הערה|[[צוואת הריב"ש]] סימן סח. קה.}}.

==צורת הנענוע==
ה[[רבי יעקב בן משה מולין|מהרי"ל]] היה מתנענע בתפילה מלפניו לאחריו ומאחריו לפניו{{הערה|שם=מהריל|1=[[מנהגי מהרי"ל]] הלכות תפילה,הובא ב[[מגן אברהם]] בסימן מח שם.}}. לעומת זאת יש פוסקים שכתבו כנגד תנועה משובשת, לדוגמה: נענוע ה[[ראש]] בלבד לצדדים{{הערה|[[משנה ברורה]] סימן מח שם.}}.

==המנהג בדורות האחרונים, ואצל [[רבותינו נשיאינו]]==
[[החיד"א]] כתב שמנהג ההתנועעות בתפילה הוא "מנהג אשכנז"{{הערה|נחל קדומים על התורה פרשת ואתחנן.}}, וכך [[המהרי"ל]] אבי מנהגי אשכנז – היה מתנועע.{{הערה|שם=מהריל}}. אך הדבר מובא גם בספרי פוסקים ספרדיים{{הערה|מעשה אפוד, הקדמה, עמוד תשפח.}}. מסופר על ה[[בעל שם טוב]] שעמד בתפילה "כגולם בלי שום תנועה"{{הערה|קהל חסידים דף ד, ב.}}.

[[אדמו"ר הזקן]] היה מתגלגל על הרצפה בשעת התפילה{{הערה|[[הרבי]], שיחת [[י"ט כסלו]] [[תשד"מ]].}}.

[[הרבי]] בשנים קודמות יותר נהג להתנענע מעט מאוד בשעת התפילה, ועם השנים פסק להתנענע כמעט לגמרי, מלבד קטעים בודדים בתפילה{{מקור}}.

==לקריאה נוספת==
*{{אוצר החכמה|יצחק יהודה רוזן|נענועי הנשמה, מדוע מתנועעים בשעת הלימוד והתפילה|176029|בתוך קולמוס 43|עמוד דיגיטלי=18}}
*הרב שמחה רבינוביץ, '''פסקי תשובות''' סימן מ"ח, סעיף ז'

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/721451 מדוע יהודים מתנדנדים בתפילה?]''', באתר {{בית חבד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]