עריכת הדף "נענוע בתורה ובתפילה"

{{בעבודה}}
[[מנהג]] [[יהודי]] נפוץ הוא '''נענוע''' ה[[גוף]] בשעת [[לימוד התורה]] וה[[תפילה]].

==נענוע בלימוד==
בספר ה[[זהר]] [[פרשת פנחס]]{{הערה|חלק ג ריח, ב.}} נאמר שאחד הדברים בהם [[בני ישראל]] מובדלים משאר [[אומות העולם]] הוא נענועם בשעת לימוד התורה. וההסבר לכך הוא, מצד ה[[נשמה]] שבהם המתגלית בשעת הלימוד ומתנענעת כ[[נר]] מרגע הידלקו ללא הפסקה, כמו שכתוב{{הערה|משלי כ, כז.}} {{ציטוטון|נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם}}. המפרשים לומדים מהפסוק {{ציטוטון|וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ}}, שכמו [[בני ישראל]] שנרתעו לאחוריהם בשעת [[מתן תורה]], כך בשעת הלימוד יש להתנענע{{הערה|[[בעל הטורים]] ומושב זקנים מבעלי ה[[תוספות]] על הפסוק. [[אבודרהם]] סדר תפילות החול, ברכות התורה, א.}}. וכך נפסק ל[[הלכה]]{{הערה|שם=רמא|1= ה[[רמ"א]] ב[[שולחן ערוך]] סימן מח, א.}}.

בספר [[הכוזרי]] שואל מלך כוזר את החבר: "היודע אתה סיבה לדבר שהיהודים מתנועעים בעת קריאתם בספרים עבריים?" תשובתו של החבר היא שבעבר אנשים רבים היו קוראים מספר אחד, וכל אחד היה צריך למצא את הזווית לראות את הכתוב, ולכן היו עולים ויורדים. ומתוך שהבנים ראו מיעשה אבותם עושים כך - ההתנדנדות הפכה לנוהג מקובל בשעת הלימוד{{הערה|כוזרי מאמר שני סימנים עט - פ.}}.

==נענוע בתפילה==
כך גם בשעת התפילה נהוג להתנענע, וסמך לדבר מהפסוק: {{ציטוטון|כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ}}{{הערה|תהלים לה, י.}}.{{הערה|שם=רמא}}{{הערה|ראו [[משנה ברורה]] סימן צה, סעיף-קטן ז.}} אך יש אומרים שיש בכך חוסר כבוד בעמידה לפני המלך, ויש לעמוד בלא תנועה כבתפילת [[חנה]]{{הערה|שו"ת הרמ"ע מפאנו, סימן קיג, וכן בעשרה מאמרות, מאמר אם כל חי א לג ובאלפסי זוטא, ברכות פרק חמישי.}}. ה[[של"ה]] מדגיש שהדבר אף יכול לבלבל את הכונה, ולכן יש לעשות זאת רק ב[[פסוקי דזמרה]] ו[[ברכות קריאת שמע]], אך לא בתפילת [[שמונה עשרה]], שאז עומדים לפני המלך, [[הקב"ה]]{{הערה|חלק עשרת הדברות, מסכת תמיד, נר מצוה, כ"א.}}. ל[[הלכה]] נפסק שיש להתפלל בצורה שתעורר את הכוונה; אלו שנענוע מסייע לכוונתם בתפילה יעשו זאת, ואלו שלא יתפללו בעמידה{{הערה|[[מגן אברהם]] ל[[שולחן ערוך]] סימן מח. וראו [[פרי מגדים]], ו[[משנה ברורה]] שם סעיף-קטן ה', כף החיים סעיף-קטן ז'.}}.

ה[[בעל שם טוב]]  מסביר, שב[[תפילה]] [[דביקות|מתדבקים]] ב[[שכינה]], ולכן בהתחלה צריך לנוע מתוך התלהבות והתעוררות, אך אחר כך, כאשר כבר דבוקים בשכינה, עומדים בלי נענוע{{הערה|[[צוואת הריב"ש]] סימן סח.}}. כמו כן [[משל|המשיל]] זאת לאדם הטובע בנהר שעושה גם תנועות משונות בכדי לצאת מן המים. וכך כאשר מתפלל יהודי בתנועות אין להתלוצץ עליו, כי הוא מציל את עצמו מה[[קליפות]] המנסות לבלבלו בכוונת התפילה{{הערה|כתר שם טוב חלק א' סימן קפג.}}אך מי שנמצא במדריגה נעלית ב[[עבודת ה']] אינו צריך לנוע, כי הוא כבר בדביקות בה'{{הערה|[[צוואת הריב"ש]] סימן סח. קה.}}.

==צורת הנענוע==
ה[[רבי יעקב בן משה מולין|מהרי"ל]] היה מתנענע בתפילה מלפניו לאחריו ומאחריו לפניו{{הערה|שם=מהריל|1=[[מנהגי מהרי"ל]] הלכות תפילה,הובא ב[[מגן אברהם]] בסימן מח שם.}}. לעומת זאת יש פוסקים שכתבו כנגד תנועה משובשת, לדוגמה: נענוע ה[[ראש]] בלבד לצדדים{{הערה|[[משנה ברורה]] סימן מח שם.}}.

==המנהג בדורות האחרונים==
[[החיד"א]] כתב שמנהג ההתנועעות בתפילה הוא "מנהג אשכנז"{{הערה|נחל קדומים על התורה פרשת ואתחנן.}}, וכך [[המהרי"ל]] אבי מנהגי אשכנז – היה מתנועע.{{הערה|שם=מהריל}}. אך הדבר מובא גם בספרי פוסקים ספרדיים{{הערה|מעשה אפוד, הקדמה, עמוד תשפח.}} [[אדמו"ר הזקן]] היה מתגלגל על הרצפה בשעת התפילה{{הערה|[[הרבי]], שיחת [[י"ט כסלו]] [[תשד"מ]].}}.

[[הרבי]] בשנים קודמות יותר נהג להתנענע מעט מאוד בשעת התפילה, ועם השנים פסק להתנענע כמעט לגמרי, מלבד קטעים בודדים בתפילה.

==לקריאה נוספת==
* {{אוצר החכמה|יצחק יהודה רוזן|נענועי הנשמה, מדוע מתנועעים בשעת הלימוד והתפילה|176029|בתוך קולמוס 43|עמוד דיגיטלי=18}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]