עריכת הדף "בית הכנסת - 770"

{{לשכתב|חלקים מהערך צריכים ניסוח מחדש עקב כך שהם מועתקים מערכים אחרים בחב"דפדיה}}
[[קובץ:הזאל_הגדול מתפללים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' כשהוא מלא במתפללים]]
'''בית הכנסת ובית המדרש המרכזי של חסידות חב"ד ליובאוויטש''' (מכונה '''הזאל הגדול''') הוא בית הכנסת בו [[הרבי]] [[התפילה ב-770|מתפלל]] ו[[התוועדות עם הרבי|מתוועד]]. בית הכנסת שוכן בקומת המרתף של [[770 - מרכז חב"ד העולמי]]. במקום לומדים תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ומתוכם גם תלמידי ה[[קבוצה]] הבאים לשהות שנה שלמה במחיצת הרבי.

אולם זה תופס מקום מרכזי בתודעה החב"דית, בשל היותו המקום הראשי ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויותיו]] ו[[תפילה עם הרבי|תפילותיו]] של [[הרבי]] בהם מתגלה הקשר בין החסידים לרבי.

==היסטוריה==
[[קובץ:הרבי בתפילה בזאל בקטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| ב[[תפילה]] בפינה צפונית מזרחית של [[הזאל הקטן]]]]
[[קובץ:שלאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']]
[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים ב[[התוועדות עם הרבי]] בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים)]]
בשנת [[תשי"ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"[[זאל הקטן]]" שבקומה הראשונה להכיל את ריבוי האנשים, ובית הכנסת עבר ל'''"שאלאש"''' - חצר 770, שהיתה גדולה מה"זאל הקטן", והספיקה ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. בחדשי החורף{{הערה| [[י"ט בכסלו]], [[י' בשבט]] ו[[חג הפורים]]}} נערכו ההתוועדויות באולמות גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].

עם השנים, ככל שגדלה קהילת חסידי חב"ד, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש ב'שאלאש' נעשה בתדירות גבוהה. ואי טיפול כהוגן במקום, גרם שלפעמים השהות שם הייתה בלתי נסבלת{{הערה|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשי"ח]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".}}. בסוף שנת [[תשי"ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (את הצדדים הפונים לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (שבסוכות הוחלפה ל[[סכך]]). לקראת [[ראש השנה]] [[תשכ"א]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. בנוסף, נבנתה בימה מיוחדת עבור הרבי, בשביל ההתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות.

בחורף שנת [[תשכ"ה]] נקנו המבנים שמימין [[770|בניין 770]] - בניין מספר 784. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים בשיפוץ 770.

ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת, אך הפועלים לא הצליחו להתקדם בקצב מספק והיה נדמה שלא יוכלו ב[[חודש תשרי]] של אותה שנה להשתמש במרתף המורחב, אך ביוזמתם של מספר בחורים הסתיימה העבודה בערב חג הסוכות של שנת [[תשכ"ח]]{{הערה|הבחורים הסירו את עמודי התמיכה של הבניין, מה שהפועלים לא העזו לעשות בעצמם מבלי אישור של מהנדס. בעקבות כך, עד היום הבניין ממשיך לעמוד עד היום מבלי עמודי התמיכה שלו.}}, וברגעים האחרונים שקודם החג הספיקו לפנות את השיריים של עבודות ההרחבה ולהעביר את ארון הקודש ובימת הרבי לקדמת המרתף, וכאשר הרבי נכנס לתפילה ראו שמחה גדולה על פניו.

רק בסוף שנת [[תשל"ג]] נקנה [[788 איסטרן פארקווי|בניין 788]] הסמוך.
ולהרחבת בית הכנסת אל הבייסמנט של הבניין עבדו [[גבאי 770|הגבאים]] בעצמם{{הערה|ולא פועלים שכורים כבשאר השיפוצים}} כדי להספיק את כניסת [[ראש השנה]]{{מקור}}, במהלכה הוסרה ריצפת הקומה הראשונה של הבניין בחלק שמעל המרתף, על מנת ליצור חלל גבוה שיאפשר הקמת פירמידות בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]], ויעניק שדה ראיה רחב יותר.

בשאר הקומה, נבנו מחיצות עם חלונות שקופים-אטומים, והיא הוסבה ל[[עזרת נשים]].

לאחר החג בנה ר' [[יעקב ליפסקר]] ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא יבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו{{מקור}}.

מספר שנים לאחר מכן, נבנה בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון{{מקור}}, שבהמשך הוסב לכמעין '[[חדר שני]]' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר ה[[נורה חשמלית|חשמל]] שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר הנקרא "לשכת עושי חביתין", בו מכינים את כל הדרוש ל[[מזון]] ל[[ההתוועדויות המרכזיות ב-770|התוועדויות ב770]], "מזונות" לפני התפילה ועוד.
{{להשלים}}
===הנחת אבן הפינה===
[[קובץ:אבן_הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מניח את אבן הפינה להרחבת האחרונה של בית הכנסת ([[אלול]] [[תשמ"ח]])]]

במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפך 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה.

ביום [[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפילת [[מנחה]] התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר 'קרן ידידי מחנה ישראל' - הנדיב מר דוד צ'ייס וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה בתנאי שיאמר כמה מילים בשפת אם שלו(אידיש).

הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה".

הטקס נערך כפי שהרבי ביקש הרבי אמר שיחה ואח"כ אמר מר דוד צ'ייס ששפת האידיש לא כ"כ זוכר אך בגלל שיבטיח אמר (באידיש)רבי אני אוהב אותך מאוד וחייך הרבי חיוך גדול ובסיום דבריהם של הנואמים, ניגשו להנחת אבן הפינה אותה הניח הרבי בידו הקדושות (לבד) ואחר כך חילק הרבי שטרות לצדקה.

===המרפסת===
[[קובץ:עידוד יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי על גבי [[המרפסת]] מול קהל החסידים]]
{{ערך מורחב|המרפסת}}
בשנת [[תשנ"ג]], בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר לחדרו של הרבי. לקראת [[שמחת תורה]] בנו גם מרפסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמש הנברשות שתלו בתקרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי.

בשנת [[תשנ"ד]] שינו קצת את מבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את ה[[חסיד]]ים.

===שיפוצים והרחבות===
{{ערך מורחב|הרחבות 770}}

בשנת [[תשנ"ב]] החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה לזאל הגדול. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] יחד עם מגבית עולמית בה השתתפו כלל חסידי חב"ד בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והסתיימה בשנת [[תשנ"ה]] כאשר כל רחבת הכניסה של 770 שופצה. בנוסף לכך נבנו בקומת המרתף שמתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הקודמים, הותאם וצורף ל'זאל הגדול'.

בשנת [[תשנ"ה]] הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג וה[[נורה חשמלית|חשמל]] - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. ב[[חודש אלול]] [[תשס"א]] נבנתה עזרת נשים חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-50 מקומות ישיבה נוספים לנשים. בחורף [[תשס"ב]] נצבעו חלקים מארון הקודש מחדש. בתחילת שנת [[תשס"ה]] הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה בתשנ"ה. בחודש חשוון [[תשס"ו]] הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת [[תשס"ח]] הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת תשנ"ג. בשנת [[תשס"ט]] שופץ הזאל הקטן, במהלכו נקבע מסך אוטומטי היורד מהתקרה באמצעות שלט - המשמש להקרנת וידאו מדי יום ביומו על ידי ועד [[לצייר פני הרב]]. בחורף [[תשע"ג]] נוספה נברשת נוספת במערב 770 במקביל לנברשת שלפניה. בתשרי [[תשע"ד]] נוספו עוד שלוש נברשות חדשות בחזית הארון קודש, אחת גדולה ושתיים נוספות קטנות יותר משני צדיה, נברשות אלו משווים לארון קודש הדר מלכותי. בשנת [[תשע"ו]] הוחלפו המדרגות בכניסה לבנין 770. בחודש תמוז [[תשע"ח]] תוקנה ושופצה הבימה של התפילה ולקראת חודש תשרי שופצו בימת ההתוועדויות ובימת קריאת התורה. ובחודש [[מנחם אב]] [[תשע"ט]] הוחלפה רצפת 770 ע"פ הוראת הגבאים.
בחודש [[אלול]] [[תשפ"ב]], שופצה הכניסה ל770 עם חימום תת-קרקעי.
בחודש [[שבט]] [[תשפ"ג]] נפתחה דלת המחברת בין [[הזאל הגדול]] ל[[עזרת נשים קינגסטון]].
בחודש [[סיון]] [[תשפ"ג]] הוכפל גודלה של העזרת נשים והתווספו מקומות ישיבה לתועלת הבחורים הלומדים שם במשך השבוע ומקומות לנשים בשבתות{{הערה|[https://chabad.info/special/949803/ בשביל הבחורים: מקומות חדשים נבנו בעזרת נשים קינגסטון{{אינפו}}]}}.

==המקום כיום==
[[קובץ:הזאל_הגדול_360_מעלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול', בשעת אחר צהריים של יום שישי, כשהוא כמעט ריק ממתפללים]]
בית הכנסת כיום שוקק חיים, ובנוסף ל[[התפילה ב-770|מניין הקבוע של הרבי]], מתקיימים עוד עשרות מניינים ביום בהם משתתפים מגוון רחב של אנשים גם כאלו שאינם נמנים על חסידי חב"ד, המקום משמש גם כ'זאל' המרכזי של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] והבחורים הלומדים בה, מתייגעים בלימוד בשקידה והתמדה כפי הוראות הרבי.

בנוסף, בזמנים מיוחדים מתקיימים [[ההתוועדויות המרכזיות ב-770|התוועדויות]] בהם משתתפים ונואמים רבנים ו[[שלוחים]] מ[[ארצות הברית]] ואורחים מרחבי העולם, ובזמנים מיוחדים החסידים מקשיבים לשיחות שהרבי מוסר. לפעמים כשהרבי מסיים לומר שיחה, מחלק דולרים ליד בימתו (בנוסף ל[[חלוקת הדולרים]] המסורתית המתקיימת מדי יום ראשון בפתח 770) ומדי שבוע מתקיים שיעור גאולה ומשיח המרכזי לכלל אנ"ש והתמימים המעוניינים לשמוע לדא"ח בנושאי גאולה ומשיח.

במקום מתקיימות גם התוועדויות פרטיות, כגון: התוועדויות לפני [[בר מצווה]], התוועדויות לפני חתונה ועוד התוועדויות שחסידים מארגנים כמחווה על נס שקרה להם בחייהם הפרטיים.

בנוסף לכך, מאחורי הבניין אחרי 'עזרת נשים קינגסטון' נמצא חדר המשמש את ה[[כולל תפארת זקנים]] ב[[קראון הייטס]] כשהכניסה אליו היא מרחוב [[קינגסטון]].

===נגיף הקורונה===
בשנת [[תש"פ]] כאשר נגיף ה[[קורונה]] התפשט בעולם בכלל וב[[קראון הייטס]] בפרט, באור ל[[כ"ב באדר]] לראשונה מזה 80 שנה. נסגר בית הכנסת לקהל הרחב, ומנייני התפילה (והמניין של הרבי מלך המשיח) התקיימו בסוכת 770.

לאחר חודשיים ב[[כ"ט אייר]] 770 החל להיפתח בהדרגה, בתחילה למניין של 10 משתתפים בכל תפילה שנקבעו על פי הגרלה, לאחר מכן ניתן אישור ללמוד בתוכו במהלך היום תוך שמירת כללי הבריאות לעשרה שהתחלפו גם הם על פי הגרלה.

ב[[י"ב סיוון]] החלו ללמוד ברישום מראש והתקיים השיעור השבועי בגאולה ומשיח בהשתתפות מצומצמת ושודר לכלל התמימים בשידור חי.

ב[[ל' סיוון]] נפתח 770 באופן מלא וחזר להתנהלות הרגילה.

===ניהול בית הכנסת===
{{ערך מורחב|גבאי בית הכנסת 770}}

בית הכנסת מנוהל על ידי גבאים נבחרים על ידי הציבור, הגבאים אחראים על החזקת המקום ועל ניהול התפילות, הגבאים כפופים לרבני השכונה.

הרבי נתן כבוד מיוחד לגבאים, והזכיר פעמים רבות את תפקידם בניהול בית הכנסת בשינוי סדר בקשת רשותם, ומקשיב להכרזותיהם, אומר להם 'גוט שבת' בליל שבת, לשלם על העליות שנצרך ועוד ריבוי התייחסויות שהביע בהזדמנויות רבות את אחריותם לניהול בית הכנסת תחת פיקוח [[בד"צ קראון הייטס|רבני שכונת קראון הייטס]]{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/595314/ הרבי קבע: 770 יתנהל תחת הגבאים בפיקוח הרבנים] {{אינפו}}}}.

[[קובץ:אבן הפינה - 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'אבן הפינה' שהניח [[הרבי]] ב[[י"ז באלול]] שנת [[תשמ"ח]]. כיום מוצב בכניסה לבית הכנסת הגדול ("[[הזאל הגדול]]") ב-770 כשמסביבה לוח שיש.]]
בשנת תשס"ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של 'אבן הפינה' המוצבת בפתח 770, הוגשה תביעה בשם [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] וה[[מרכז לעניני חינוך]] על ידי ר' [[יהודה קרינסקי]] ור' [[אברהם שמטוב]] לבית משפט{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22128 קרינסקי ושם-טוב דורשים לפנות את 770], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30947 קרינסקי ושם טוב: דברי הרבי לא רלוונטיים!]. {{אינפו}}}} (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני{{מקור}}), בתביעה שניהול [[בית הכנסת]] יעבור לידיהם. הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט איירה הארקווי, הייתה לטובת העותרים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34544 חב"ד אינפו].}}. הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום [[י"א בשבט]] [[תשס"ט]], שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והאחריות לניהולו היא בידי נבחרי הציבור (הגבאים){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44331 בית המשפט: הרבי ו- 770 שייכים לחסידים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44341 עורכי הדין בהודעה רשמית: ניצחון ברור]. {{אינפו}}}}.

ב[[חודש טבת]] [[תש"ע]], פנו התובעים שוב לבית המשפט, בבקשה שיעניק פרשנות שונה לפסק העליון, באופן שיאפשר להם לנהל את המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53517 תביעה חדשה: לסלק את בית הכנסת מ-770], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35432 בית המשפט לערעורים קיבל את טענות הגבאים]. {{אינפו}}}}. כעבור שלושה חודשים, ב[[חודש סיון]], הגישו התובעים בקשה נוספת, לבית משפט מחוזי, להפקיע את סמכות עמותת [[בית הכנסת]] מהגבאים וצו לפינוי ציבור המתפללים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55229 לא נגמר: תביעה לפינוי הגבאים והמתפללים מ- 770]. {{אינפו}}}}. ביום [[ו' בתמוז]] התקיים הדיון בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55448 דיון במשפט על פינוי 770 ● כל הפרטים]. {{אינפו}}}}, ובית המשפט פסק כי אופיה של התביעה היא סכסוך-דיירים וכי לבעלים החוקיים זכות מלאה כולל אפשרות לפינוי [[בית הכנסת]] ממקומו. הגבאים הגישו ערעור לבית המשפט העליון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55460 פס"ד במשפט 770; הגבאים יגישו ערעור]. {{אינפו}}}} שעצר את ביצוע פסק בית המשפט המחוזי וניתנו למשיבים שישה חודשים להכין ניירות לקראת הדיון בבית המשפט לערעורים של מדינת ניו יורק{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55957 הוטל עיקול על הפסיקה במשפט ניהול 770]. {{אינפו}}}}.

ביום [[ל' בתשרי]] שנת [[תשע"א]] הגישו הגבאים תצהיר ובו טענתם לפיו פסק הדין של השופטת בערכאה הנמוכה הינו מוטעה מיסודו וכי הפסיקה הקודמת של בית המשפט הגבוה בניו יורק, היא הצודקת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57490_he_1.PDF תצהיר הגבאים על פני שבעים ושתיים עמודים, הוגש באמצעות עורך הדין מר רודובסקי]. {{אינפו}}}}. לתובעים ניתנה שלושים יום כדי להשיב על כך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57490 משפט 770: הוגש התצהיר מטעם ההגנה]. {{אינפו}}}}, וביום [[כ"ד באייר]] [[תשע"א]] פסק בית המשפט לערעורים כי את [[בית הכנסת]] ינהלו הגבאים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61824 בית המשפט פסק: 770 שייך לרבי ולחסידים] - דיווח באתר [[חב"ד אינפו]] על פי [http://www.courts.state.ny.us/reporter/3dseries/2011/2011_04432.htm פסק הדין של בית המשפט בארצות הברית לערעורים (אנגלית)].}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62550 משפט 770: ההחלטה סופית - לא ניתן להגיש ערעור]. {{אינפו}}}}.

ביום [[כ"ב באלול]] [[תשע"א]] דרשו הרב אברהם שם טוב והרב יהודה קרינסקי שמתחם בית המדרש יפונה תוך עשרה ימים ובאם לא - ייתבעו הגבאים בבית משפט אזרחי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php/includes/images/includes/newvideo/player/images/he/sidemadorim/small/includes/images/he/sidemadorim/small/113.jpg?url=article_he&id=64114 דיווח בחב"ד אינפו ומסמכים].}}.

בחודש [[חשוון]] [[תשע"ח]] הגיעה השופטת שדנה בנושא ל-770, נערך בשבילה סיור{{הערה|1= [https://chabad.info/seven-seventy/316471/ תמונות]. {{אינפו}}}}, והיא מאוד התרשמה מהביקור. ביום [[ד' אייר]] [[תש"פ]] היא פסקה{{הערה|1=[https://collive.com/wp-content/uploads/2020/04/AGUDAS-FINAL-1.pdf הפסק-דין המלא].}} של[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]] יש את הזכות לנהל את המקום, וכבר אינו בניהול הגבאים{{הערה|1= [https://chabad.info/seven-seventy/595139/ פס"ד בנוגע לניהול 770; הערעור בדרך?]. {{אינפו}}}}.

הגבאים רצו להגיש ערעור אבל עורכי הדין של התביעה טענו בבית המשפט כי אין מקום לערעור ולכן ביקשו צו לפיו גם אם יוחלט על הגשת ערעור, השליטה במקום תועבר לידיהם במיידי, הגבאים הגישו ערעור על-כך{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/610982/ הערעור בדרך: 770 ימשיך להתנהל כפי רצון הרבי]. {{אינפו}}}}, והשופט קיבל את טענות הגבאים וקבע כי ניהול בית הכנסת יישאר עד לערעור בידי הגבאים{{הערה|1= [https://chabad.info/seven-seventy/610982/ החלטת השופט]. {{אינפו}}}}.

משהחל ההליך המקדים לקראת הערעור על הפסק ש-770 לא בניהול הגבאים, התברר, כי התובעים הוסיפו בקשת תביעה ממונית, ולפיה על המתפללים לשלם לבעלי הנכס שכירות על התפילה בבית הכנסת, לצורך כך הזמינו הערכת שמאי על הנכס, ולפיה דרשו סכום של מיליון וארבע מאות חמישים אלף דולר{{הערה|1= [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/08/06-08-2020-12-39-22-Ex-B-to-DSA-Aff.pdf הערכת השמאי]. {{אינפו}}}}. לטענתם, הם מצאו בית ספר המוכן לשכור את המקום, ומכיון שכעת המקום תפוס על ידי המתפללים, הרי שהדבר גורם להם היזק כספי עצום, והם ביקשו מבית המשפט לחייב את הגבאים בסכום זה. בנוסף ביקשו התובעים, שהגבאים יפקידו סכום של חמש מיליון דולר כערבות, וזאת כדי שיובטח שהמתפללים בבית הכנסת לא יגרמו נזק לבניין.

עורכי הדין מטעם בית הכנסת ענו בפירוט על הטענות, והסבירו כי בית הכנסת איננו נכס להשכרה אלא מקום קדוש, בית כנסת ובית מדרש ובית מעשים טובים, השייך לכלל חסידי חב"ד בכל העולם.

ביום [[כ"ח תשרי]] [[תשפ"א]] קבע השופט בפסק זמני שאין שחר לטענה ולבקשה לקביעת סכום שכירות לבנין - מכיוון ש-770 "מעולם לא היה נכס להשכרה, ולעולם לא יהיה נכס להשכרה". וגם לא קיבל את הטענה כאילו יש סיכון שהמתפללים יזיקו לבית הכנסת, ולכן קבע סכום ערבות נמוך ביותר, עד לסיום הערעור{{הערה|1=[https://chabad.info/seven-seventy/628342/ בית המשפט קבע: 770 איננו נכס להשכרה!]. {{אינפו}}}}.

ביום הבהיר [[י"ד כסלו]] [[תשפ"ב]] פקיד בית המשפט הודיע לצדדים כי אין מקום לדון בערעור, מכיון שלפי הבנת בית המשפט לערעורים, אין בפסיקה הקודמת משום הוראה לפינוי בית הכנסת והגבאים, ומשכך – אין צורך בערעור כדי להשאיר את המצב על כנו. כמו כן הודיע בית המשפט כי הוא דוחה את התביעה לתשלום שכר דירה בסכום של מיליון דולר לשנה{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/736821/ דרמה: בית המשפט טוען שאין מקום לפנות את 770]. {{אינפו}}}}.

אך בשלהי [[חודש שבט]] [[תשפ"ב]] התברר שגבאי 770 ניסו להגיש ערעור אך הוא לא התקבל כי טרם ניתן צו מבית משפט לפינוי הבנין, דבר שהסתדר לאחר שבית המשפט פסקו שצריכים לפנות את בית הכנסת בתוך שישים יום{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/758771/ שערוריה: צו פינוי לבית הכנסת ולמתפללים ב-770].{{אינפו}}}}.

ב[[ט' טבת]] [[תשפ"ג]] לאחר שלמדו את פסק הדין, החליטו עורכי הדין ממשרד רודופסקי המייצגים את הגבאים והמתפללים לערער על הערעור לערכאה גבוהה יותר. הערעור מתפרס על מסמך בן למעלה ממאה עמודים, בו דורשים עורכי הדין של ציבור המתפללים מבית המשפט להכיר בזכותם לנהל את המקום{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/883419/ הוגש הערעור במשפט על ניהול 770].{{אינפו}}}}.

התובעים בשם אגו"ח ומל"ח הגישו בקשה לבית המשפט לפנות את המתפללים עד סיום הערעור, וכמו כן הגישו בקשה להליך מזורז ולפסיקה מהירה בנושא.

ב[[ל' בניסן]] [[תשפ"ג]] הודיע פקיד בית המשפט לערעורים במדינת ניו יורק, כי השופטים דחו את הבקשה לפנות את המתפללים עד לסיום הליך הערעור, וכן דחו את הבקשה להליך מזורז{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/929764/ בית המשפט: 770 ימשיך להתנהל בידי הגבאים והמתפללים].{{אינפו}}}}.

===התפילה ב-770===
{{ערך מורחב|התפילה ב-770}}
מעניניו העיקריים של 770 כמרכז חסידות חב"ד, היא התפילה ו[[עבודת התפילה]]. מסופר{{מקור}}, שכאשר נכנס הרבי הריי"צ לבנין 770, ראשית נכנס למקום שיועד לבית הכנסת ואמר שהוא מייחד את המקום למקום "תפילה מתוך פנימיות".

===ההתוועדויות המרכזיות ביומי דפגרא===
{{ערך מורחב|ערך=[[ההתוועדויות המרכזיות ב-770]]}}
בזמנים מיוחדים מתקיימים התוועדויות גדולות בהם משתתפים ונואמים רבנים ו[[שלוחים]] מ[[ארצות הברית]] ואורחים מרחבי העולם.

===קופת בדק הבית===
{{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}

קופת בדק בית, היא קופה שמיועדת לכך שגם החסידית יוכלו להשתתף בהוצאות ובתיחזוק 770 אחת הקופות המיועדות עבור צדקה זו, היא הקופה הגדולה בלובי הכניסה, בה תרם הרבי צדקה באופן תדיר, וכן הורה לילדים שקיבלו ממנו מטבעות צדקה בצאתו לתפילות לתרום את המטבעות בקופה זו, ומספר פעמים אף הרים בידיו את אחד הילדים, לאחר שלא הצליח להגיע לחריץ הקופה, פעמים רבות נהגו הממונים על הקופה לרוקן אותה לפני שהרבי עבר על יד הקופה, ומכרו לאחר מכן את המטבעות שהרבי שלשל לתוכה.

==לקריאה נוספת==
*'והבט פני משיחך', '''בית רבינו ובית משיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון [[כ"ב אלול]] [[תש"פ]] עמוד 48
* קובץ '''צורת הבית''', על שיפוץ [[770]], יצא לאור על ידי ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] ב[[תשרי]] תש"פ

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/131188 המתווה להרחבת 770 שהוגש לרבי אחרי הדוחק הרב בתשרי תשמ"ח]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/133152 הרבי הציע לעשות 'דיל', ולהפתעת כולם הגיע ברכבו לאירוע]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/10/10-10-2021-04-54-25-תשורה-פישער-פאלטער.pdf מענות בנוגע להרחבת 770]''', בתוך תשורה מנישואי פישער-פאלטער חשון תשפ"ב {{PDF}}{{אינפו}}

{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בתי כנסת בקראון הייטס]]