עריכת הדף "מיץ ענבים"

'''מיץ ענבים''' (נקרא גם '''תירוש''') הוא מיץ המופק מענבים שאינו עובר תהליך תסיסה, ועל כן לא נוצר בו אלכוהול כמו ב[[יין]]. מניעת תהליך התסיסה היא באמצעות פסטור (הרתחה). בימי קדם טרם המצאת הפסטור, ניתן היה לשתות מיץ ענבים בסמוך לבציר ודריכת הענבים בגת.

יש להבדיל בין מיץ ענבים המופק מענבים, למיץ '''בטעם''' ענבים שבבסיסו עשוי מ[[מים]].

==בהלכה==
ברכתו של מיץ הענבים לדעת רוב הדעות היא "בורא פרי הגפן", בשונה ממיצים של פירות אחרים, שברכתם "שהכל", אולם לדעת ה[[גאונים]] ברכתו שהכל.

ישנן דעות שונות ב[[הלכה]] לגבי השאלה האם מיץ ענבים יכול להיות תחליף ליין במצוות הטעונות [[כוס של ברכה]].

בגמרא מובא היתר לקדש על 'יין מגיתו' שהוא למעשה מיץ ענבים שנסחט זה עתה בגת{{הערה|בבא בתרא צז, ב.}}, וכך נפסק ב[[שולחן ערוך]]: "יין מגתו מקדשין עליו וסוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום ומכל מקום מצוה מן המובחר ביין ישן שהוא משובח יותר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/272/2.htm שו"ע אדה"ז ערב, ב.]}}".

מיץ ענבים חייב [[כשרות]]. אם נגע הגוי לפני הבישול של המיץ, הוא נאסר מדין של [[יין נסך]] או [[סתם יינם]]{{הערה|שו"ע יו"ד סי' קכ"ג סי"ז וסכ"ב - כ"ג.}}.

==המנהג בחב"ד==
לכתחילה אין מקיימים את מצות הקידוש ומצוות שתיית ארבע כוסות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/472/21.htm שו"ע אדה"ז או"ח סתע"ב סכ"א.]}} במיץ ענבים, אלא צריך דווקא ביין (לגברים מעל גיל מצוות). מסופר שבליל [[שמיני עצרת תשל"ח]], אחרי האירוע הלבבי הציעו הרופאים לרבי שיקדש על מיץ ענבים, סירב הרבי, באומרו: "קידוש מאכט מען אויף וויין" (=קידוש עושים על יין){{הערה|כפר חב"ד גיליון 497, ובקונטרס 'ר"ח-כסלו'.}}.

לחולה ששאל כיצד לקיים מצוות ד' כוסות הציע הרבי לסחוט מיץ מענבים מבושלים{{הערה|אג"ק חי"ט עמ' ריג, ולקוטי שיחות כרך לב עמ' 197.}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי מלך המשיח]] השתמשו במיץ ענבים סחוט לד' כוסות כאשר לא הצליחו להשיג יין שנעשה בהידור כרצונם{{הערה|'אוצר מנהגי חב"ד' ניסן-סיון עמ' קלט.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4347&CategoryID=1077 דין מיץ ענבים לעניין קידוש וכו']''' [[התקשרות (גליון)|התקשרות]] 691

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]