עריכת הדף "אבה"

'''אבה''' ב[[חסידות]] - פירושו רצון{{הערה|ספר 'שרש ישע'{{הערה|ביאור שרשי יסודות המילים, נדפס לראשונה תקצ"ג.}} הובא בספר החקירה להצ"צ, עמ' צא.}}, וכמו שכתוב "ולא אבה לשלחם{{הערה|שמות י' כז.}}, ולא אבה ה' אלקיך לשמע אל בלעם{{הערה|דברים כג ו.}}

==אבה ו'לא אבה'==
'אבה' פירושו רצון, ו'לא אבה' הוא רצון בלא טעם. ובזה גופא שני ביאורים{{הערה|אוה"ת תצא עמ' תתקצה.}}: '''א.''' רצון שלמעלה מטעם ו'''ב.''' עקשות – שמצד התאווה שלו בענייני העולם מדבר ומתנהג בלא טעם, היפך השכל.

==אב הוא מלשון אבה==
מה שאבי הבן נקרא בשם 'אב'{{הערה|לדוגמא: "וכאב את בן ירצה" משלי ג' יב.}} הוא כי עיקר רצון האב ותאוותו הוא בנו. לכן תרגם יונתן את הפסוק "אבי יבחן"{{הערה|איוב לד לו.}} אבי מלשון רצון, וכן פירש שם גם רש"י, וכן הוא על פי הקבלה: דמכיון שרצון העליון מלובש בחכמה (דאצילות) לכן היא נקראת 'אבא'{{הערה|כידוע שחכמה ובינה נקראות אבא ואמא, וראה [[ליקוטי אמרים - פרק ג'|תניא פ"ג]].}}.

==אבה מלשון אהבה==
בכמה מקומות מסביר הרבי מהר"ש{{הערה|כולם בליקוטי תורה תורת שמואל תרל"ט ב: עמ' לז, שלז, שעג, שצג, תנז ועוד.}} שיש להקדים ללימוד התורה וקיום המצוות את הרצון לאלוקות. שרק אם יעורר את רצונו לאלוקות או אז בזה יהיה התענוג שלו, ורק אז לימוד התורה וקיום המצוות שלו יהיה בשמחה. ולכן קודם שמצווה התורה (בפרשות שמע{{הערה|דברים ואתחנן.}} - והיה אם שמוע{{הערה|דברים עקב.}}) על הלימוד והקיום, היא מצווה "ואהבת" – לשון 'אבה', לעורר את הרצון והתשוקה לאלוקות.

==ראה גם==
*[[רצון]]
*[[רצון העליון]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]