עריכת הדף "בקי"

'''בקי'''{{הערה|שם=רשימות|רשימות של הרבי, תחילת חוברת ז'.}} הוא ראשי תיבות ברכה קדושה יחוד{{הערה|שם=מאורי אור|מאורי אור ב' סו וביא"נ. לקו"ת ברכה צג ד (סד"ה ואתה מרבבות).}}.

שלושה עניינים אל בעולמות הם: '''א.''' ממלא כל עלמין, '''ב.''' סובב כל עלמין ו'''ג.''' כולא קמיה כלא חשיב, ובספירות הם: '''א.''' מלכות, '''ב.''' זעיר אנפין, ו'''ג.''' בינה.

בספר מאורי אור{{הערה|שם=מאורי אור}} כותב ששלושת השמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י הם בגימטריה (שלושתם יחד) בק"י (112), ומסביר הרבי{{הערה|שם=רשימות}} שהטעם לזה הוא כי שם אדנ"י הוא במלכות, הוי"ה בז"א ואהי"ה בבינה{{הערה|או בכתר, שהרי כתר מאיר בבינה, כידוע ש"התגלות עתיק הוא בבינה.}}.

==עניינם בעבודה==
שלושת העניינים דברכה קדושה ויחוד הם שלושת הדרגות דהמשכת קדושה בעולם:

המשכת האלוקות שלצורך חיות העולמות נרמזת ב'''ברכה''', כי העולם נברא באות ב' שהיא ראש תיבת ברכה{{הערה|בראשית רבה פ"א.}}.

המשכת האור הסובב כל עלמין נרמזת ב'''קדושה''', כפי שנאמר "אשר קדשנו במצוותיו'' – שהקדושה נמשכת ע"י (תורה) ומצוות. והטעם שהמשכת האור הסובב נקראת קדושה, כי קידושין הם אירוסין, ועניין זה שייך דוקא לתורה. וההסבר, על הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה"{{הערה|דברים לג ד'.}} דרשו רז"ל{{הערה|בפסחים מט, ב.}} אל תקרי מורשה אלא מאורסה{{הערה|וקאי על נגלה דתורה, שהרי רק הנגלה דתורה התגלה במתן תורה - ואז הי' אירוסין בלבד}}, וכמארז"ל{{הערה|שם=שמו"ר|שמו"ר ספט"ו}} "העולם הזה אירוסין היו, שנאמר{{הערה|הושע ב, כא.}} "וארשתיך לי לעולם". אלא שהמשכה זו (שע"י תורה ומצוות, הגם שהיא נעלית ביותר) אינה חודרת בפנימיות העולם, אלא נמשכת בבחינת "מקיף".

וה'''יחוד''' הוא (כפי שמסיים במדרש{{הערה|שם=שמו"ר}}): "אבל לימות המשיח{{הערה|שאז יהיה גילוי פנימיות התורה.}} יהיו נישואין, שנאמר{{הערה|ישעיה נד, ה.}} "כי בועליך עושיך"{{הערה|ראה בכ"ז - לקו"ת ברכה צ"ג ד. שה"ש מח, א. סידור (עם דא"ח) ברכת נשואין קלח, ג ואילך. אוה"ת שה"ש ע' תז, ועוד.}} – ונישואין הוא יחוד פנימי.

==השייכות ל'בקי' כפשוטו==
כדי להבין את קשר שלושת העניינים דברכה קדושה יחוד לעניין הבקיאות, יש להקדים שדרך לימוד ה'בקי'{{הערה|"מארי חטי", מי שקבץ תבואה למכור, שמקבץ שמועות, שמשנה וברייתא סדורים לו מפי המשועה כנתינתן מהר סיני – ברכות והוריות בסופן ובפירש"י.}} כלולה משני עניינים:

'''א.''' הליכה כסדר, מן הקל אל הכבד (ולא בדרך דילוג, עניינים עמוקים שמתחדשים ע"י החריפות). '''ב.''' העליה היא מדריגה אחר מדריגה, וכל העליות הן בקדושה גופא (היינו, לא באופן של בירור - שע"י החריפות ותירוץ הקושיות מבררים את ההלכה ומוציאים אותה מהקליפות).

על פי זה מובן הקשר בין בקיאות (בקי) לשלושת העניינים דברכה קדושה ויחוד, דבקיאות נקנית ע"י לימוד מסודר{{הערה|שם=רשימות}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]