לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
שיר של יום
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־20:00, 4 ביוני 2023 מאת
להתראות
(
שיחה
|
תרומות
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''שיר של יום''' הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית. המזמור נבחר בהתאם לשירת הלויים בבית המקדש בשעת הקרבת קרבן התמיד. ==מקורות בהלכה== כתב ה[[רמב"ם]]{{הערה|סדר תפילות השנה}} "נהגו העם לקרוא בכל יום אחר תחנונים שיר מזמור שהיו הלווים אומרים בבית המקדש באותו היום". ומקורו בדברי חז"ל בגמרא על המשנה בתמיד{{הערה|דף ל"ג ע"ב}}, המדברת בשיר שהלווים היו אומרים בכל יום במקדש: ביום ראשון – פרק כ"ד בתהילים. ביום שני – פרק מ"ח. ביום שלישי – פרק פ"ב. ביום רביעי – פרק צ"ד. ביום חמישי – פרק פ"א. ביום שישי – פרק צ"ג. בשבת – פרק צ"ב. בספר [[ואני תפילתי]] מבואר שהטעם לאמירת ה'שיר של יום' בסיום התפילה לפני היציאה לעבודת היום, היא כדי להשרות על האדם שמחה של מצווה בעבודת השם. ==מנהגים== לפני שיר של יום נוהגים לומר [[תהלים פ"ו|פרק פ"ו בתהילים]], פסוקים מהנביאים [[ישעיה]]{{הערה|בית יעקב לכו ונלכה באור ה' (פרק ב פסוק ה).}} ו[[מיכה]]{{הערה|כי כל העמים ילכו איש בשם אלקיו ואנחנו נלך בשם ה' אלוקינו לעולם ועד (פרק ד פסוק ה).}} ו[[תהלים קכ"ד|פרק קכ"ד בתהילים]]. בימים שאין אומרים [[תחנון]] נוהגים שלא לומר את פרק פ"ו, אלא מתחילים מ'בית יעקב' (הפסוקים בישעיה ובמיכה). יש ימים שלא אומרים בכלל בית יעקב ופרק קכ"ד, אלא ישר מתחילים "היום יום (פלוני) שבו היו הלווים אומרים בבית המקדש" והם: חגים (וחול המועד), שבת, ראש חודש וכל יום שאומרים בו מוסף. אחרי השיר של יום נוהגים לומר את פסוקי הסיום של כמה פרקי תהילים{{הערה|הסיום של פרקים ק"ו, מ"א, קל"ה ופסוקים י"ח וי"ט בפרק ע"ב}}. המנהג הוא לומר אחרי זה [[קדיש יתום]] (יהא שלמא). ==קישורים חיצוניים== * '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15788&st=&pgnum=136 'ובא לציון' בספר 'ואני תפילתי']''' {{הב}} *'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=210 בסידור עם הערות וציונים (רסקין)]''' {{הב}} {{תפילה}} {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:תפילה]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
דפים המוכללים בדף זה (15):
תבנית:הב
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגן)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:ניווט קבוצות
(
עריכה
)
תבנית:ציטוט
(
עריכה
)
תבנית:קח
(
עריכה
)
תבנית:תפילה
(
עריכה
)
תבנית:תת קבוצה
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)