עריכת הדף "ברכת כהנים"

[[קובץ:ברכת_כהנים_בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד ברכת כהנים ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], בחג הסוכות [[תשע"ג]]]]
'''ברכת כהנים''' הינה אחת מרמ"ח [[מצוות עשה]] המוטלת על ה[[כהן|כהנים]], לברך את בני ישראל בנוסח הכתוב ב[[ספר תורה|תורה]]. מאז [[חורבן בית המקדש]], [[חז"ל]] תיקנו לומר זאת כחלק מנוסח ה[[תפילה]] ב[[חזרת הש"ץ]].

==דיני המצוה==
[[קובץ:ברכת_כהנים_פריד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזמר [[אברהם פריד]] מנגן את ניגון חב"ד לברכת כהנים במעמד ה[[טלטון]] שנערך לטובת מרכז חב"ד בפלורידה]]
נוסח הברכה ומקור המצוה מופיעים בפסוק ב[[חומש במדבר|ספר במדבר]]:

{{ציטוט|תוכן={{כתב קטן|וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם:}}
:יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ:
::יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
:::יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

{{כתב קטן|ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם.}}|מקור=ספר במדבר, פרק ו', פסוקים כב-כז}}

קודם שסודר נוסח ה[[תפילה]] בידי חברי ה[[סנהדרין]], הכהנים היו נושאים את כפיהם ומברכים את ישראל ב[[בית המקדש]], לאחר הקרבת [[קרבן התמיד]] בבוקרו של יום{{הערה|[[רמב"ם]], 'היד החזקה', ספר אהבה פי"ד ס"ט.}}.

בעת שתיקנו [[חז"ל]] את נוסח התפילה המקובל כיום, נקבעה ברכת כהנים בסיומה של [[חזרת הש"ץ]], בין הברכה השמונה-עשרה 'ברכת ההודאה', לבין הברכה התשע-עשרה, ברכת 'שים שלום'.

על פי ההלכה, כהן הנמצא בבית הכנסת בשעת חזרת הש"ץ, מחוייב לעלות לדוכן ולברך את הקהל. קודם הברכה על הכהן לחלוץ את נעליו{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], סקכ"ח ס"ו. הטעם הוא שמא הרצועות של הסנדל או קשרי השרוכים יפסקו ויפתחו, והכהן יתיירא שלא יתלוצצו עליו וישב לקשור את נעליו ולא יברך יחד עם אחיו הכהנים, ויוציאו עליו לעז שלא עלה לדוכן כי יש בו אחד מפסולי כהונה.}} וליטול את ידיו{{הערה|כמו קודם כל אחת מהברכות שאדם מברך, דבר הנלמד מהפסוק (תהלים קלד, ב): "שאו ידיכם קודש וברכו את ה'".}}, ועל פי המנהג{{הערה|זוהר פרשת נשא דף קמו עמוד ב. שו, ע [[אדמו"ר הזקן]] או"ח סקכ"ח ס"י.}} אחד הלויים נוטל את ידיו.

בשעת הברכה, הכהן מתעטף בטלית, מכסה את עיניו וידיו עם הטלית, ופושט את ידיו כלפי מעלה, כשאצבעותיו פרושות לצדדים{{הערה|מנהג חב"ד בפרישת האצבעות: מניחים רווח בין ב' האצבעות לב' האצבעות, רווח נוסף בין ב' האצבעות לאגודל, ומצמידים את בסיס כף היד של ב' כפות הידיים, ומשאירים רווח נוסף בין האגודלים, כשבסך הכל ישנם חמישה רווחים (על פי קבלה). בשעת הברכה גב היד כלפי מעלה, ופנים היד כלפי מטה.}}. היות שעיניו של הכהן מכוסות ואין הסידור מונח לפניו, ה[[שליח ציבור]] מקריא לפניו את הברכה מילה במילה כדי שלא יתבלבל{{הערה|הלכה זו נלמדת גם מלשון הפסוק "אמור להם", וראו ב[[שולחן ערוך]] אורח חיים, סקכ"ח סכ"ב, ובפירוש [[הטורי זהב]] על המקום.}}.

הציבור הנוכח בבית הכנסת בשעת הברכה מרכין את ראשו כלפי הכהנים, ובסיום כל פסוק אומר 'אמן'. על פי דברי הגמרא{{הערה|חגיגה, טז ע"א: "דרש רבי יהודה ברבי נחמני: כל המסתכל בשלשה דברים עיניו כהות: בקשת, ובנשיא, ובכהנים.. המסתכל בכהנים בזמן שבית המקדש קיים, שהיו עומדין על דוכנן ומברכין את ישראל בשם המפורש".}}, נהוג שלא להסתכל על הכהנים בעת שמברכים את העם, ועל כן נהוג שגם הציבור מכסה את עצמו בטליתות.

לפני שהכהנים מתחילים את נוסח הברכה, הם מברכים בשם ומלכות: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה", ועל כן, כהן שיש בינו ובין הקהל חילוקי דעות, אינו רשאי לישא את כפיו ולברך את הציבור.

בזמן שהכהנים מנגנים את שלושת המילים האחרונות של הברכה, נוהגים הקהל לומר 'יהי רצון' מיוחד, העוסק בהטבת החלומות.

עם סיום הברכה, הכהנים מסתובבים חזרה עם פניהם כלפי ארון הקודש ומבקשים מה' שיקיים את הברכה שבירכו כעת את עם ישראל, והקהל (כשהטליתות עדיין מכסות את פניהם) אומרים תפילה קצרה{{הערה|נוסח התפילה: "אדיר במרום שוכן בגבורה, אתה שלום ושמך שלום, יהי רצון שתשים עלינו ועל כל עמך בית ישראל חיים וברכה למשמרת שלום".}}.

==ברכת כהנים בתורת החסידות==
על פי פנימיות התורה, הכהן נחשב לאיש החסד{{הערה|זוהר חלק א' רסו, ב.}}, ועל כן דוקא הוא מצווה לברך את ישראל.

ברכת כהנים ענינה הוא להמשיך אור ושפע אלוקי מהדרגות הגבוהות ביותר, הנמשכים על ידי הברכה באופן חלק ללא כל מניעות ועיכובים, בכחם של הכהנים שהם אנשי חסד, ועל ידי שהם מברכים את העם הם ממשיכים את ההשפעות האלוקיות גם למי שלא מגיע לו, באופן של חסד ולפנים משורת הדין{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת קרח, דף נה עמוד ב.}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ליל [[שמחת תורה]] תרצ"ט.}} שבברכת כהנים נרמזים כל עשר הספירות: הברכה עצמה ענינה הוא המשכת המוחין (חכמה, [[בינה]] ודעת), הכהנים הנושאים את כפיהם מסמלים את העלאת המידות (ששת המידות, חסד [[ספירת הגבורה|גבורה]] תפארת, נצח הוד ויסוד), ומברכים את בני ישראל שבהיותם בני מלכים הם מסמלים את ספירת המלכות.

גם למיקומה של ברכת כהנים בסדר התפילה ניתן ביאור בדרושי תורת החסידות{{הערה|שיחות קודש, כ"ף [[מנחם אב]] תשי"ב, ועוד.}}, שהיות וענינה של ברכת כהנים הוא המשכת אורות אלוקיים נעלים, על מנת להמשיך אורות אלו מוכרח להיות בביטול גמור, ולכן נקבע בנוסח התפילה לומר את ברכת כהנים לאחר ברכת ההודאה, בה מגיע המתפלל לדרגת ביטול נעלית כזו, המאפשרת לו להמשיך את האורות הנעלים.

==מנהגי חב"ד בברכת כהנים==
===ניגון מיוחד לתיבות הברכה===
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון ברכת כהנים|ניגון חב"ד לברכת כהנים]]}}
אצל חסידי חב"ד נהוג ללוות את ברכת כהנים (בחגים בלבד) בניגון חסידי עמוק.

[[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר{{הערה|שיחתליל [[שמחת תורה]] תרצ"ט, נדפס בספר השיחות תרצ"ו-ת"ש, עמוד 307.}} שהניגון מסמל את ההעלאה של [[נשמה|נשמות]] ישראל כלפי מעלה, והמשכת השפע האלוקי כלפי מטה.

בכל פסוק ופסוק הניגון מתחיל בתנועה העולה כלפי מעלה, ולאחר מכן ממשיכה ויורדת כלפי מטה. בעת אמירת תיבות שם ה', לא מנגנים כלל.

===נשיאת כפיים בכל יום===

לאחר שיצאו ישראל לגלות, השתרש המנהג שהכהנים אינם עולים לדוכן לברך ברכת כהנים בימות החול ובשבתות, אלא בחגים וימים טובים בלבד - למרות שמעיקר הדין מצות ברכת כהנים אינה תלויה בזמן ומקום.

למנהג זה ניתנו טעמים רבים, ביניהם:
*שלא להטריח את הציבור ולהאריך את התפילה.
*היות שהעם בחזקת טמאים, ואין לברך ברכת כהנים בלא טבילה{{הערה|[[סידור עם פירוש המילות]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], קיא, ג.}}.

למרות השתרשות המנהג, [[אדמו"ר הזקן]] רצה לחזור ולהנהיג את ברכת כהנים מידי יום ביומו, ובשולחן ערוך שכתב ציין: יישר כוחם של בני ארץ ישראל וסביבותיהם שנושאים כפיהם בכל יום"{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], אורח חיים, סקכ"ח סנ"ז.}}. ב'יחידות' האחרונה עם [[הרב מרדכי אליהו]]{{הערה|בליל יום שני פרשת לך לך - ו' חשוון תשנ"ב}}, הזכיר הרבי את רצון [[אדמו"ר הזקן]], והתבטא ש'''"אשרי חלקם של הספרדים שזכו לנשיאת כפיים בכל יום - ולא רק ביום טוב"'''.

הרבי מציע להיכנס לבתי כנסת הספרדים ולשמוע אצלם ברכת כהנים{{הערה|שיחת ט' בסיוון תשמ"ח.}}.

בפועל חסידי חב"ד בתפוצות אינם נוהגים לישא את כפיהם בכל יום, אלא בחגים ובימים טובים בלבד.

עם התבססותה והתפתחותה של קהילת חסידי חב"ד בארץ ישראל, התעורר פולמוס מחודש האם יש להמשיך ולהחזיק במנהג חב"ד בתפוצות שלא לישא כפיים בכל יום, או לנהוג כמנהג ארץ ישראל.

הרבי עצמו לא הורה הוראה ברורה בנושא, וכל קהילה נוהגת כהוראת רבני חב"ד שעל אתר, כשבחלק מהקהילות נהוג שהכהנים עולים לדוכן בחגים בלבב ובחלק מהקהילות עולים גם בשבתות. בבתי כנסת חב״ד בהם מתפללים כהנים שאינם מאנ״ש המבקשים לישא כפיים גם בימות החול, נעתרים לעיתים לבקשתם בהתאם לפסק המרא דאתרא. 

במשך השנים נחלקו בזה כמה רבנים מרבני חב"ד בארץ הקודש{{הערה|בעיקר הרב [[טוביה בלוי]] והרב [[ישראל יוסף הנדל]].}}, הרבנים התדיינו מעל גבי בימות שונות, בעיקר בקובץ [[פרדס חב"ד]]{{הערה|ראה[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes17.pdf כאן] את מאמרו של הרב בלוי, ותגובה של הרב הנדל, ותגובה לכך מהרב בלוי.}}. הרב [[טוביה בלוי]] דן בזה בהרחבה בספרו 'על מנהגים ומקורותיהם'.

===הרכנת הראש בעת הברכה===
====השליח ציבור====
'''יברכך''' - הרכנה, לימין שלו. '''ה'''' - בזקיפה, לימין שלו. '''וישמרך''' - הרכנה, לאמצע. '''יאר''' - הרכנה, לשמאל. '''ה'''' - בזקיפה, לשמאל. '''פניו אליך''' - הרכנה, לשמאל. '''ויחונך''' - הרכנה, לאמצע. '''ישא''' - הרכנה, לאמצע. '''ה'''' - בזקיפה, לאמצע. '''פניו אליך''' - הרכנה, לאמצע. '''וישם''' - הרכנה, לימין. '''לך''' - הרכנה, לשמאל. '''שלום''' - הרכנה, לאמצע{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}.

====הקהל====
בתיבת '''יברך''' מכוון את פניו כנגד הכהנים, '''ה'''' - לימין, '''וישמרך''' - באמצע כנגד הכהנים, '''יאר''' - לשמאל, וכן הלאה עד סיום הברכה{{הערה|לוח היום יום לז' סיון, יום ב' של חג השבועות. על פי המסורת החב"דיצ, את המקור להנהגה זו יודעים מכך ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] עד גיל תשע היה עומד בשעת ברכת כהנים מתחת ל[[טלית]] של סבו, [[אדמו"ר הזקן]] וראה שכך נהג.}}.

===כאשר הכהנים לא נושאים את כפיהם===
בשעת התפילה שהכהנים לא נושאים את כפיהם, נוהגים להביט על ה[[שליח ציבור]] בעת שמברך.

==ברכת כהנים במועדים נוספים==
מלבד בשעת תפילת [[שמונה עשרה]], נהוג לומר את פסוקי ברכת כהנים בהזדמנויות רבות, ולאו דוקא על ידי כהנים.

על אף שברכת כהנים יחד עם נשיאת כפיים נמסרה לזרע אהרון הכהן בלבד, וזר שנושא את כפיו עובר על מצוות לא תעשה, אין מניעה הלכתית לומר את פסוקי ברכת כהנים בלא נשיאת כפיים, ובכל בוקר כחלק מ[[ברכות השחר]] נהוג לומר את פסוקי ברכת כהנים לאחר [[ברכות התורה]]{{הערה|הרבי הורה לכהנים לכוון בברכה זו מלבד לימוד התורה, לברך את כלל ישראל.}}.

כאשר מברכים את ברכת כהנים שלא בשעת התפילה, נהוג להוסיף את סיום הפסוקים: "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם", היינו שהברכה היא מ[[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו.

===בשעת החופה===
יש חלק מהחסידים הנוהגים שהכהנים הנוכחים בשעת ה[[חופה]] נושאים את כפיהם ומברכים את החתן ואת הכלה.

הרב [[יהודה לייב גרונר]] טען שאין זה ממנהג חב"ד, והעיד שבאחת ההזדמנויות שנערכה חופה בחצר [[770]], [[הרבי]] הקשיב מחדרו למהלך החופה מבעד לחלון, ולאחר ששמע שהכהנים מברכים את החתן והכלה שאל את הרב גרונר מנין הגיעו מנהגים חדשים לליובאוויטש.

===חסידים המברכים את הרבי===
במספר מועדים בשנה נהוג שחסידים ניגשים אל הרבי לברך אותו. בדרך כלל ניגש אחד מזקני החסידים המיוחס למשפחת הכהונה, ופותח את ברכתו בפסוקי ברכת כהנים, ולאחריה מברך את הרבי בברכות נוספות, שיצליח בהנהגת כלל ישראל, מתוך בריאות איתנה, ויביא את הגאולה לכלל ישראל.

גם בעת סיום ה[[שבעה (אבלות)|שבעה]] על [[הרבנית חיה מושקא]] ברכו החסידים את הרבי בברכת כהנים.

==הזדמנויות בהם מברך הרבי ברכת כהנים==
באופן יוצא דופן, הרבי מייחס לברכה זו חשיבות מרובה ועל אף שאינו כהן, משתמש בהזדמנויות שונות (חלקן קבועות) לברך את החסידים וכלל ישראל באותו נוסח בו מברכים הכהנים את ישראל. אחת מההזדמנויות הייתה בשעת [[יחידות]] למשפחתו של הרב [[עמנואל שוחט]], בה בירך הרבי את בנו בברכת כהנים כשפרש את ידיו על ראשו של הילד{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2349233 עמנואל שוחט מספר על ההתרחשות] בתוכנית 'המפגש שלי' של [[חברת jem]] {{וידאו}}}}.

===ברכת הבנים===
{{ערך מורחב|ערך=[[ברכת התמימים]]}}
על פי מנהג ישראל, בערב יום כיפור לפני השקיעה האבות קודם צאתם ל[[בית הכנסת]] מברכים את בניהם בברכת כהנים.

מידי שנה בערב [[יום כיפור]] [[הרבי]] יוצא אל [[הזאל הקטן]] שם מתאספים ה[[תמימים]] והרבי מברך אותם בברכת הבנים המסורתית הנפתחת בפסוקי ברכת כהנים, ולאחרי זה הרבי ממשיך ומברך את ה[[תמימים]] בהצלחה בלימוד התורה, ובתפקידם להכין את העולם לקבלת פני משיח.

==אדיר במרום==
בסידורי [[תהילת ה']] ובכלל בסידורי חב"ד - נאמר שלאחרי [[ברכת כהנים]], '''אומרים הקהל את תפילת "אדיר במרום"'''.

הגאון רבי [[אברהם חיים נאה]] טוען שמנהג חב"ד שרק מי שחלם חלום אומר זאת, וכדמשמע מהגמ' [ברכות נה, ב] והשו"ע [או"ח סימן קל] שה"רבונו של עולם" וה"אדיר במרום" קשורים זה בזה.

אך לפועל הרי מפורש בסידורי חב"ד ש"אחר הדוכן אומרים הקהל זה", ללא שום תנאי והגבלה. ואילו לפני ה"רבונו של עולם" נאמר "יאמר זה" בלשון יחיד, מאחר ומעיקרה נועדה תפילה זו ליחיד שחלם חלום ("ומה שנהגו הכל לומר כן ברגל כשהכהנים עולים לדוכן, זהו לפי שאי-אפשר שלא ראה חלום שצריך רפואה בין רגל לרגל" - [[שולחן ערוך הרב]] סימן קל).

וכך מוכח מסידורי האריז"ל{{הערה|סי' ר' שבתי, סימן ר"י קאפיל, סימן ר' אשר, סימן [[משנת חסידים]]}} שאין קשר בין הרבש"ע ל"אדיר במרום", וביניהם נאמרות עוד בקשות לפרנסה ולימוד התורה וכו' (אף שאין להוכיח מזה כלל שזו דעתו של האריז"ל.). וכן הוא בעוד סידורים חסידיים לרוב.

ויותר מזה מצינו בסידורים אחרים, שמפורש שם שתפילת "אדיר במרום" נאמרת הן על ידי הקהל והן על ידי הכהנים, ומוכח שאין לזה כל קשר לרבש"ע דחלומות{{הערה|כך הוא בסידורים "אור זרוע", "נהורא השלם", "בית אברהם" ועוד}}.

ב"ערוך השולחן"{{הערה|סי' קל אות ג}} נראה לכאורה שגם הוא סבירא לי' שאמירת "אדיר במרום" אינה תלויה באמירת הרבש"ע, יעוין שם.

==לקריאה נוספת==
*'''מבית המלכות''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר עם ברכת כהנים, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1709 וגליון 1867 עמוד 18
*הרב חנניה יוסף אייזנבך, שערי ישיבה כא עמוד 853

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/9/128/index.htm דיני ברכת כהנים מתוך שולחן ערוך אדמו"ר הזקן] - ספריית ליובאוויטש
*[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/48/index.htm טעמי מצוות ברכת כהנים מתוך 'דרך מצוותיך' לאדמו"ר ה'צמח צדק'] - ספריית ליובאוויטש
*[http://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/33/3/2/index.htm שיחת הרבי המבארת את פסוקי ברכת כהנים ([[ליקוטי שיחות]] חל"ג שבת פרשת נשא)] - ספריית ליובאוויטש
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46840 ניגון חב"ד לברכת כהנים בביצועו של אברהם פריד] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3443 יחס הרבי לברכת כהנים] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2604 מעמד ברכת כהנים בכותל] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 הרב נתפלי רוט מברך את הרבי בברכת כהנים במעמד הסאטעלייט בי' שבט תשנ"ג] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes17.pdf מאמר חריף של טוביה בלוי המעודד את מנהג נשיאת כפיים בארץ ישראל גם בימות החול] - [[פרדס חב"ד]] גליון י"ז {{PDF}}.
*[http://col.org.il/pics/inbox/.725979_6431195.wmv ילדים מברכים את הרבי בברכת כהנים] {{וידאו}} - אתר COL
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf מדוע לא נוהגים הכהנים לברכנו מידי יום?], קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 23
{{הלכה|}}
{{הערות שוליים}}
{{תפילה}}

[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:ברכות]]
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]