עריכת הדף "חסידות צאנז"

{{חצרות}}
[[תמונה:צאנז.jpg|left|thumb|250px|רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]]
[[תמונה:צאנז 2.jpg|left|thumb|250px|רבי צבי אלימלך הלברשטאם בהכנסת ס"ת לבית חב"ד]]
[[תמונה:שמרלר.jpg|left|thumb|250px|רבי אליהו שמרלר נושא דדברים במעמד [[שערי הוראה]]]]
[[תמונה:צאנזז.jpg|left|thumb|250px|הרב שמרלר והרב לייזרוביץ בביקור בישבת חנוך לנער דלתון]]
חסידות צאנז, יסודה מרבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל הדברי חיים, שהיה תלמידו של רבי נפתלי צבי מרופשיץ, תלמידו המובהק של החוזה מלובלין.

יסודות החסידות הינן - עבודת ה' על דרך החסידות, מתוך התמדה עצומה ודביקות ב[[תורה]].

רבי [[יקותיאל צבי יהודה הלברשטאם]] ייסד את חסידות צאנז בארה"ב, ולאחר מכן ב[[ארץ ישראל]], לאחר שניצל בניסים מהנאצים. בארץ ישראל ייסד את מוסדותיו המפוארים בנתניה, במרכז קרית צאנז הגדולה, שם שוכנים הישיבה, תלמוד התורה, בית חנוך לבנות, ואף מרכז רפואי. גם בירושלים הקים קרית צאנז במרכז ירושלים, ושם רשת מפוארת של מוסדות.

רבי יקותיאל יהודה היה רגיל לומר, שהוא מקנא בליובאוויטש.<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38926 חב"ד אינפו]</REF>

לאחר פטירתו ממשיכים את דרכו, בנו רבי צבי אלימלך הלברשטאם שליט"א, בארץ ישראל, ובנו השני בברוקלין.

רבי צבי אלימלך שומר על קשר של ידידות עם חב"ד, ומשתתף לעיתים באירועים שונים.<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46810 בהכנסת ספר תורה לבית חב"ד].</REF>

רבים מרבני צאנז היו בקשר אדוק עם הרבי, החל מרבי [[אליהו שמרלר]] שחתם על פסק דין כי הרבי משיח, והמשך ברבי [[אהרן וידר]], רבה של צאנז בניו יורק, ורבי [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]], שהוא גם חותנו של האדמו"ר מצאנז הנוכחי.

==רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר==
רבי '''שמואל אלכסנדר אונסדורפר''' שליט"א הוא פוסק ידוע. תחילה שימש כראש ישיבת "ראשית חכמה" ב[[אנטוורפן]]. לאחר מכן שימש אב"ד צאנז - [[פתח תקווה]]. מחותן של רבו רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל. חתנו הוא האדמו"ר רבי צבי אלימלך הלברשטאם מצאנז שליט"א.

בביקור אצל [[הרבי]] לפני מלחמת המפרץ שאל את הרבי, היות שבתור רב באים לשאלו אם ליסוע מ[[ארץ ישראל]] ול[[ארץ ישראל]], מה עליו להשיב. [[הרבי]] הגיב כי כיון שהוא רב ושאלו אותו בתור רב אם כן לא יועיל כלום מה שיאמר לו [[הרבי]] מה לעשות כיון שדרוש שיענה תשובה רב מ[[ארץ ישראל]], והוא - [[הרבי]] אינו רב ולא מ[[ארץ ישראל]]. 

אם כן - סיים [[הרבי]] - עליך ללמוד הענינים בשולחן ערוך, והרי הדברים פשוטים, שאלו הדרים ב[[ארץ ישראל]] ודאי חל עליהם איסור ליסע מארץ ישראל, ואפילו אלו שגרים כאן ופרסמו שהולכים ליסוע לשם, אם כן ביטול הנסיעה על ידי הפרסום שנלווה לזה הוא ודאי ענין שנגד השולחן ערוך.<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי 16:45]</REF>

במעמד סיום ה[[רמב"ם]] השמיני נאם בחשיבות התקנה הקדושה של לימוד ה[[רמב"ם]] שעל ידי אדמו"ר שליט"א.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12418&pgnum=32 הפרדס חוברת ה' שנה סו]</REF>

בסיום ה[[רמב"ם]] [[תשס"ג]] נאם בנו הרב [[שלמה זלמן אונסדורפר]], בהזכירו את ההערצה העצומה שרכש אביו זצ"ל כלפי הרבי. הרב אונסדורפר הזכיר את היות תאריך הסיום זמן סגולה, בין חג הגאולה ו[[יום הולדת]] ו[[הסתלקות]] [[אדמו"ר האמצעי]] ט-י כסלו, לחג הגאולה י"ט כסלו. אחר עמד הרב אונסדורפר על השייכות של תקנת לימוד הרמב"ם לפרשת השבוע בה קוראים אנו על מאמציו של יעקב אבינו לסיים את המלחמה עם עשו ולזרז ביאת המשיח, כן פועלת תקנתו של הרבי בלימוד הרמב"ם את הנצחון על הקליפות, בזמן זה בו "עת צרה היא ליעקב", נצחון שיביא את [[משיח]] צדקנו. הרב אונסדורפר סיים כי רואים בחוש כיצד הרבי פועל בדוגמת יעקב אבינו ומעורר כל יהודי בידו החזקה – ע"י חסידיו ושלוחיו - להתקרב לדרך התורה והמצוות, וההילוך בדרכי הרבי ושמירת תקנת לימוד הרמב"ם יחישו את ביאת משיח תכף ומיד ממש. <REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 חב"ד אינפו]</REF>

=== בא לחזק את אמירת יחי אדונינו ===

הרב ליפש מספר<REF>[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]</REF>: אני זוכר לדוגמא את ביקורנו אצל הרב שמואל אונסדורפר, שדיבר איתנו בחמימות רבה, ואמר כי עד ג’ תמוז היה ברור לו שהרבי הוא משיח, אבל כיום, לאחר ג’ תמוז, היכן ישנן מקורות לכך? חזרתי בפניו את דברי המהרש”א במסכת [[סנהדרין]]<REF>דף ל”ח ע”ב.</REF> המבארים כי מלכי בית דוד מתחדשים כמו הירח, וכשם שטרם התחדשות הלבנה חייב להיות הסתר מוחלט, ורק לאחר התחדשותה מברכים ומקדשים אותה, כך גם בנוגע למלכות בית דוד, חייב להיות שלב הסתר כזה. 

“הרב אונסדורפר שמע והגיב כי על פי השולחן ערוך, אינני נאמן לחזור את הדברים, עליו לראות את המקור בעצמו... הוא פתח את הגמרא ולמד את הנושא כעשרים וחמש דקות, ולאחר מכן הרים את ראשו וחייך באומרו: “מאיפה הגעת לזה”? 

“הוא הוסיף וסיפר כי הגעתו לכינוסי י”א ניסן בכפר חב”ד, היא בכדי לחזק את קריאת והכרזת ‘יחי אדוננו’, וציין גם כי ידוע לו שהאדמו”ר מצאנז אף הוא היה בעד כל הענין, אך לפועל לא הסכים לחתום, בהסבירו כי זה לו כבר עשר או חמש עשרה שנים, שאינו חותם על שום מסמך קריאה... 

“הצעתי לו אם כן לקחת את הפסק דין ולחתום לעצמו... הוא הסכים כמובן ולקח את הפסק. למרות שבפועל לא חתם, חיזק אותנו בדבריו בהחלט”.

==רבי אהרון וידר==
רבי '''אהרן ווידער''' זצ"ל, היה חבר הבד"ץ של חסידות צאנז, וכן היה רב ואב"ד קהילת צאנז בניו יורק והשועער של הצאנזער הנוכחי. 

רבי אהרן, הגיע לרבי בחלוקת הדולרים והביא את ספרו על שמיני עצרת. אמר לו הרבי: מסתמא אתם יודעים, שב[[חב"ד]] ישבו ב[[סוכה]], גם ב[[שמיני עצרת]]. הרבי  גם הביא לו דולר כהשתתפות סמלית בספרו. 

לרבי אהרן הגיש [[פ"נ]] לפני הרבי, כמנהג חסידים. 

מלויו של רבי אהרן הודיעו לרבי באותה הזדמנות, כי הרב עומד להשתתף במעמד סיום לימוד [[הרמב"ם]] שנלמד על פי תקנות [[הרבי]].

רבי אהרן אמר לרבי ששמע מידידו [[האדמו"ר מספינקא]], שמקובל בידו בשם הרה"ק רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] זי"ע, כי האבות הקדושים [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] עבדו את ה' בדרך [[חב"ד]]. הרבי נהנה מהדברים, והסביר את דברי הרה"ק מברדיטשוב, כי דרכם היה בשילוב של [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]].

נפטר ב[[שבת קודש]] ה' [[ניסן]] [[תש"ע]].

==רבי אליהו שמרלר==
הרב [[אליהו שמרלר]] הוא ראש ישיבת צאנז, ואיש אמונו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה מצאנז קלויזנבורג זצ"ל. היה מהרבנים הראשונים שחתמו על הפסק דין כי הרבי הוא מלך המשיח.

בשנת [[תשנ"ו]] הגיע הרב לביקור בצפת, “החלטנו אז כי כדאי לנצל את ההזדמנות”, מספר הרב ליפש. “גיבשנו משלחת שכללה את הרב משה אשכנזי, וחלק מצוות ישיבת צפת, וקבענו עמו פגישה. במהלך השיחה עמו, צטטנו קטעים משיחת שבת פרשת משפטים תשנ”ב, אך הסתבר כי הוא הכיר את השיחה היטב, וזכר אותה בעל פה... התברר לנו כי הוא בקי בשיחות בכלל. 

“הוא סיפר לנו כי שלח פעם ספר לרבי, והספר הגיע בערב תשעה באב. 

במוצאי תשעה באב זכה לקבל את מענה קודשו בדבר הספר: “נתקבל ספרו ערב יום שנולד מלך המשיח”... הוא כמובן שמח לחתום על פסק הדין, ובהזדמנות מסויימת סיפר לי אחד מבני משפחתו, כי במשפחתם מאמינים כולם, הבנים והחתנים, כי הרבי הוא מלך המשיח!...<REF>[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]</REF>

הרב שמרלר משמש גם כראש מוסדות "שערי הוראה", שמטרתה להנחיל לבחורי הישיבות וילדי הת"ת את לימוד ההלכה, על ידי [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. במפעל מתקיימים בחינוך כסדרם, ומחולקים מלגות בסכומים גדולים.

 
== רבי נפתלי שמרלר ==
הרב נפתלי שמרלר, בנו של רבי אליהו שמרלר שליט"א, ומחבר הספר "הלכות גדולות".

בשנת [[תשס"ח]] בא הרב לביקור בישיבת חב"ד חנוך לנער בדלתון יחד עם מנהל ישיבת צאנז הרב לייזרוביץ ומשלחת נכבדה. את פניו קיבל ראש הישיבה הרב אליעזר וולישאנסקי יחד עם הרמי"ם שערכו לו סיור קצר בישיבה. 

הרב נאם, ובתוך הדברים אמר: אתם צריכים להודות לקב"ה שזכיתם להיות קשורים לליובאוויטשער רבי, שהוא האילן הגדול של הדור שלנו". הוסיף הרב שמרלר, "הרבע הוא ענק שבענקים ואתם צריכם לא רק לשמוח אלא גם לייקר ולהרגיש את האחריות הגדולה שיש על כתיפיכם. כשנכנסתי לפה ראיתי את האור של הרבי והקדושה שלו במקום הזה. תמשיכו ללמוד ולעשות רק נחת לרבי ולקב"ה".

== רבי שלמה זלמן אונסדורפר ==
[[תמונה:אונסדורפרר.jpg|left|thumb|250px|רבי שלמה זלמן אונסדופר נואם בסיום הרמב"ם תשס"ג]]
הרב '''שלמה זלמן אונסדורפר''', בנו של הרב שמואל-אלכסנדר אונסדורפר זצ"ל וגיסו, יבדל"ח, של האדמו"ר מקלויזנבורג בארה"ק.

נאם במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשס"ג]]. <REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 בסיום הרמב"ם]</REF>

== קישורים חיצונים ==
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 רבי אהרון וידר, בביקור אצל הרבי {7:36)]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46741 הרב שמרלר באחד ממעמדי שערי הוראה]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39871 בביקור בישיבת חנוך לנער בדלתון]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=37681 הרב רייך, רב צאנז בצפת משתתף בסיום הש"ס בצפת]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חצרות]]