עריכת הדף "שלום מזרחי שרעבי"

[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש"ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]
רבי '''שלום מזרחי שרעבי'''{{הערה|חתימתו שלום מזרחי דידיע שרעבי}}('''הרש"ש''' מכונה גם '''אוֹר הַשְׁמֶ"שּׁ'''{{הערה|מכונה גם "השר שלום", או "הרש"ש הקדוש"}} וכן מכונה '''בוצינא קדישא'''{{הערה|לפי נוסח מציבתו}}; ה'תס"ג{{הערה|או ה'ת"פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל"ז]]{{הערה|או [[תקמ"ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב"מפעל הביבליוגרפיה העברי".}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים{{הערה|שהמפורסם שבהם הוא סידור הרש"ש}}.

==תולדות חיים==
נולד לאביו רבי יצחק בשרעב{{הערה|(או בצנעא)}}{{הערה|שם אמו לא ידוע}} שב[[תימן]] ביום השישי בשבת{{הערה|מובא בתולדותיו}}. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]]{{הערה|כפי שהעיד זאת הבן איש חי בספרו בניהו על מסכת פסחים}}.

בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק"י, מונה לראש הישיבה.

הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום"{{הערה|קיים צילום של שטר התקשרות}} ובין תלמידיו היו [[החיד"א]]{{הערה|החיד"א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון "מופת הדור", "המקובל המופלא".}}, הרב [[יום טוב אלגאזי]]{{הערה|המכונה מהרי"ט אלגאזי}}, רבי חיים די לה רוזה{{הערה|מחבר ספר תורת חכם}}, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש, אך החשיבו את הרש"ש לרבם.

בשנת [[תקנ"ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש"ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את "סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו". ומאז נתפשט סידור הרש"ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|"תולדות חכמי ירושלים", ג, עמ' 206, מקונטרס "חלקת מחוקק"; "שלוחי ארץ-ישראל" עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש"ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש"ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר "הרש"ש הקדוש" לרב אבנר עפגי'ן.}}.

==רבותינו נשיאינו וסידור הרש"ש==
[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש"ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג].}}.

כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש"ש וסידור הרש"ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, בירכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה{{הערה|דבר זה תועד בסרטון וידיאו}}{{הערה| עיי' גם בתורת מנחם חלק ל, עמ' 326, ברשימת דברי הרבי עם האדמו"ר מתולדות אהרן: "'''האדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א:''' מי הוא זה שיכול להגיע למדריגות כאלו השייכות לכוונות האריז"ל?! '''כ"ק אדמו"ר שליט"א:''' אם כן – עבור מי נדפס סידור השל"ה וסידור הרש"ש?! בוודאי לא בשביל אותם יחידי-סגולה שהי' להם ה"כתב"; הציווי להדפיס הי' בשביל "כולי עלמא"". ועיי' בהערת הרבי במילואים להוספה לליקוטי מנהגים [בסוף שו"ע אדמו"ר הזקן, חלק או"ח (במהדורה הישנה), חלק ג-ד, עמ' [1452] 146]: "העירני הרה"ח וכו' הרמ"ז שי' הלוי גרינגלאס, אשר בסידור הר"ש שרעבי כוונות הנענועים הם ב'הודו' הראשון". בהוספה לליקוטי מנהגים (סה"מ תש"ד, עמ' 61, הערה 9) מציין הרבי: "וכן משמע בסידור הר"ש שרעבי".}}. 


==מספריו==
הרש"ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:
* '''פירוש והגהות השמ"ש''' - על כתבי האר"י
* '''סידור הרש"ש'''
* '''רחובות הנהר'''
*הגדה של פסח '''באר יצחק'''
* '''אמת ושלום'''
* '''נהר שלום''' (מוזכר במאמרי הרבי הרש"ב {{הערה| המשך תער"ב, ח"א עמ' שלה.}} ובהערותיו לסידור "תורה אור" {{הערה|הערות לסדור תורה אור ושערי תפילה – תרמ"ז-ט, נדפסו בסידור תורה אור, ובשו"ת תורת שלום או"ח סימן ד.}}. ובמאמרי ושיחות הרבי {{הערה| למשל: סה"מ מלוקט ח"ד עמ' קצג, הערה 13. לקו"ש ח"ג עמ' 956, הערה 13. לקו"ש חט"ז עמ' 484, הערה 21.}} וכן באגרות קודשו {{הערה|אג"ק ח"ג עמ' רנח. ח"ז עמ' עד. חכ"ב עמ' נט.}} בכמה מקומות).
* '''חסדי דוד'''
*'''ועוד''' כתבים

==משפחתו==
נשא לאשה את חנה{{הערה|יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל}}.
* בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).
* בתו רבקה.

====הנצחתו בארץ ישראל====
על שמו ולכבודו ולכבוד תורתו [[שמות רחובות בישראל|נקראו רחובות]] ביישובים שונים ב[[ישראל]], ובהם, [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], [[ירושלים]], [[חיפה]], [[אשקלון]], ומושב [[אליכין]], וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה ב[[ירושלים]] וב[[ראש העין]], בהם להלן שמות הישיבות: אמת ושלום{{הערה|בראש העין בראשות ר' [[אבנר עפג'ין]]}}, אהבת שלום{{הערה|בראשות ר' [[יעקב משה הלל]]}}, נהר שלום{{הערה|שייסד רבי [[מרדכי שרעבי]] ובראשות ר' [[בניהו יששכר שמואלי]]}}, ישיבת השלום{{הערה|בראשות ר' [[דוד שלום בצרי]]}}, החיים והשלום.{{הערה|בירושלים בראשות ר' אליהו עטייה ובנו רבי מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ"ז על ידי רבי [[מרדכי עטייה]]}}
 
====תפילתו====
הבטיח שתפילה על ציונו בהר הזיתים לא תשוב ריקם{{הערה|לוח דבר בעתו של הרב מרדכי גנוט}}.
חיבר תפילה חשובה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר"י הקדוש והרש"ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.
 
==נוסח מצבתו==
נטמן ב[[ירושלים]] ב[[הר הזיתים]].{{הערה|בקרבת מקום לציון זכריה הנביא}} על מצבתו כתוב כך: קבר"ת ארץ{{הערה|מליצה על פי, בראשית, מח, ז, "בעוד כברת ארץ"}} איש אלוהים קדוש הוא,{{הערה|על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט}} השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא{{הערה| זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב}} כמוהר"ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת"ו כבו"ד'{{הערה|על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, "והיתה מנוחתו כבוד"}} לפ"ג{{הערה|בלוח השנה [[דבר בעתו]] לרב [[מרדכי גנוט]] (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.}}

==לקריאה נוספת==
* צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש"ש''', {{הערה|ירושלים תשכ"ט}}.
* '''הרש"ש הקדוש''' מאת המקובל הרב [[אבנר עפג'ין]], ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, {{הערה|ראש העין תשמ"ח}}.

==קישורים חיצוניים==
* [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}
{{אחרונים}}
{{מקובלים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]