עריכת הדף "טומאה וסטרא אחרא"

'''סטרא אחרא''' הוא שם כללי '''לכל''' מציאות שאינה [[קדושה]]{{הערה|שאינה קשורה ל[[תורה]], [[תפילה]] ו[[מצוות]]}} – כולל גם [[דברי הרשות]], ואילו '''טומאה''' הוא שם פרטי לדברים '''המנגדים''' לקדושה{{הערה|באופן פרטי יותר גם ב"טומאה" עצמה שלוש דרגות זו למטה מזו, הנקראות ג' קליפות הטמאות.}}.

==סטרא אחרא==
כותב בעל התניא{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ו']]}}{{ציטוט|'''סטרא אחרא''' פירושו צד אחר (שאינו צד הקדושה), וצד הקדושה אינו אלא דבר שבטל אצלו יתברך.}}

===תכלית בריאתה===
תכלית בריאת הסטרא אחרא הוא כדי לאפשר [[בחירה]] בין [[טוב]] ל[[רע]]. מאחר וה' רוצה ב[[עבודת ה'|עבודת האדם]], שהאדם '''עצמו''' יבחר בקדושה, היה "הכרח" (כביכול) לברוא גם מציאות שמנגדת לקדושה{{הערה| ומכיון שבחירת האדם צריכה להיות אמיתית, מובן ששתי האפשרויות העומדות בפניו צריכות להיראות לו שוות.}}. נמצא, ש[[רצון|רצון ה']] הוא הן בבריאת צד הקדושה והן בבריאת ה"צד האחר" (הסטרא אחרא).

===מחיצוניות הרצון===
אלא שיש הבדל גדול בין רצון ה' בבריאת הקדושה לבין רצונו בקליפות. רצונו בקדושה הוא "פנימי" – זה מה שהוא רצה "באמת", ואילו רצונו בקליפות הוא "חיצוני" – רק לצורך צדדי (על מנת שתתאפשר בחירה), ה' '''לא''' מעוניין בקליפות מצד עצמן (ולכן כשיסיימו את תפקידן הן יתבטלו לנצח).

===נוגה – מקור הקליפות===
מקור כל הקליפות הוא ה"קליפה רביעית הנקראת [[קליפת נוגה]] שבעולם הזה הנקרא עולם העשיה"{{הערה|[[תניא - פרק ז']]}}.

והיינו, בתחתית עולם העשיה{{הערה|שהוא עולם השפל שאין למטה הימנו במדרגה כלל שהוא תכלית המדריגות דקדושה דסדרי ההשתלשלות כולן.}} ישנה [[פרסא|פרסה]] המבדילה בין הקודש לחול (בין עשר הספירות דעשיה דקדושה לבין עשר הספירות שבקליפת נוגה), ועל ידי פרסה זו מסתעפת בחינת החול (קליפת נוגה) מן הקודש{{הערה|ופרסה זו היא "כתנות העור" שהלביש ה' לאדם אחרי החטא, והיא לבוש החשמל הנזכר בכמה מקומות בקבלה.}}.

בכמה מקומות מכונה קליפת נוגה בחינת האצילות של הקליפות{{הערה|ובזה כמה ביאורים: א. ששלושת הקליפות הן אהבות רעות, יראות רעות וגסות הרוח{{הערה|אוה"ת ויצא 426.}} ב. שהם ד' הימים שטעון ה[[תמיד]] ביקור קודם ה[[שחיטה]]{{הערה|אוה"ת פנחס א'קו.}}.}}. היינו, שהיחס בינה לבין לג' קליפות הטמאות לגמרי (הנקראות בריאה, יצירה ועשיה שבקליפה) – על דרך ריחוק הערך שבין עולם ה[[אצילות]] לעולמות [[בריאה]] [[יצירה]] ו[[עשיה]].



===ממוצע בין הקדושה לקליפה===
בקליפת נוגה עדיין מעורב גם טוב, ולכן היא "ממוצע" בין הקדושה לטומאה. הדבר מתבטא בכך שלעיתים היא מתעלה ונכללת לגמרי בקדושה ופעמים שהיא נכללת בשלוש קליפות הטמאות{{הערה|ע"ח שער מט תחילת פ"ד בשם הזוהר}}. עלייתה לקדושה וכן ההיפך תלויים בעבודת האדם: כשהוא משתמש בענייני העולם לשם קדושה מתבררים ניצוצות הקדושה שבהם ועולים לקדושה, ואילו כשמשתמש בהם לענייניו האישיים (גם שאינם איסור) הרי '''א.''' הוא מוריד אותם לג' קליפות הטמאות, ו'''ב.''' יורד איתם, ו'''ג.''' מקבל מהם (מג' קליפות הטמאות) את חיותו - עד שגופו נעשה להן לבוש ומרכבה (עד שיחזור בתשובה){{הערה|תניא פרק ז'.}}.

==טומאה==
מתחת לקליפת נוגה ישנה פרסה נוספת - גשמיית יותר, המבדלת בין נוגה לג' קליפות הטמאות לגמרי. ג' קליפות הטמאות הן החיות הכוללת של שבעים השרים, מהם מקבלים את חיותם כל האיסורים, בעלי החיים הטמאים וארצות הגויים{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו א', עמ' קיא.}}.

===ההבדל בין נוגה לג' קליפות הטמאות===
בג' קליפות הטמאות אין טוב כלל, ולכן אין להם עליה לעולם. ומובן, שתקנתן היא רק שבירתן וביטולם והעברתן מן העולם.{{הערה|תניא פרק ז'.}}.

===שתי דרגות בקליפות הטמאות===
==== רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת{{הערה|יחזקאל א' ד'.}}====
קליפות אלו  נמצאות אמנם מתחת לנוגה והן רע גמור, אך מכיון שהן קרובות יותר לקדושה קל יותר להכניען. ולכן יש איסורים שקל יותר להשמר מהם כגון איסורי מאכל, גזל, עריות ושפיכות דם{{הערה|וראה אריכות ההסבר בזה במאמרי אדמו"ר האמצעי חלק י' (במדבר ה') עמ' א'תתעב, ומאמרי אדמו"ר הזקן תקע"א עמ' רכז.}}.

====נחש שרף ועקרב====
הדרגה הנמוכה יותר בטומאה היא שלושת הקליפות הרמוזות בכתוב "נחש שרף ועקרב"{{הערה|דברים ח' טו.}}, והן הקליפות הרחוקות ביותר מהקדושה והן תקיפות מאד וקשות מאד.

 הרבי מסביר{{הערה|תורת מנחם יז עמ' 146.}} את עניינן בעבודת ה':
נחש – "ארסו חם"{{הערה|ערכי הכינויים, לבעל מחבר סדר הדורות, ערך נחש.}}, והיינו שמתחיל האדם להתחמם ולהתלהב בענייני העולם, והתלהבות זו מפחיתה אצלו את ההתלהבות שבקדושה.
שרף - ההתלהבות בהעולם נעשית אצלו בתוקף כל כך, עד שלא זו רק ממעטת את ההתלהבות בקדושה אלא ששורפת אותה לגמרי.
עקרב – "ארסו קר"{{הערה|ערכי הכינויים.}}, וענין זה הוא גרוע יותר מנחש ושרף. כי בשעה שיש לו התלהבות וחום הנה הגם שזה אצלו בעניני העולם אבל אף על פי כן הרי זה מורה על חיות - ובמילא יכולים להחליף זאת בחיות והתלהבות של קדושה. אבל בהיותו בקרירות שזהו סימן על היפך החיות הרי זה גרוע הרבה יותר.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]