עריכת הדף "אבק עפר ואפר"

יש '''אבק, אפר ועפר'''{{הערה|לקוטי תורה תורת שמואל תר"מ חלק ב' עמ' תתכ"ג.}}, ושני ביאורים בזה: שהם שלוש בחינות בעבודת הבירורים, ושהם קליפה לעומת הקדושה.

==ביאור ראשון - שלוש בחינות בבירורים==
===ההבדל ביניהם===
'''עפר''' הוא שיש בו צמיחה גם בלי זריעה, '''אפר''' יש בו צמיחה אבל רק כשזורעים בו (ולכן הוא כשר לכסוי הדם{{הערה|כדכתיב "וכסהו בעפר" (אחרי י"ז יג).}}, מפני שגם בו יש צמיחה) ו'''אבק''' אין בו צמיחה כלל.

===עניינם בעבודה===
כשם שיש צורך לברר את המידות, כך צריך לברר גם את גשמיות העולם. גשמיות העולם מקבלת חיותה מבחינת המלכות דקליפה{{הערה|כללות קליפת נוגה היא '''מלכות''' דאדום – אוה"ת ויצא תתתכ"ג, ובכמ"ד.}}. נתינת הכח לבירור הגשמיות החלה מנצחונו של יעקב אבינו על המלאך – שהעלו אבק עד כסא הכבוד. אבק הוא מלכות דקליפה ויעקב אבינו העלה אותה עד כסא הכבוד - שהוא מלכות דקדושה{{הערה|תו"א וישלח כ"ו ד'.}}).

בירור זה הוא ע"י המצות,  ובפרטות יש בו שלוש בחינות. מצות התלויות '''בעפר''' (מנויות ברש"י על הפסוק "מי מנה עפר יעקב"{{הערה|בלק כ"ג י.}}), מצות התלויות '''באפר''' (אפר פרה, אפר סוטה{{הערה|סוטה ט"ז ע"ב.}}, אפר בראש חתנים{{הערה|ב"ב ס' ע"ב.}}, אפר שבתענית ציבור{{הערה|תענית ט"ו ע"א.}}, אפר שבערב תשעה באב{{הערה|שו"ע או"ח סתקנ"ב ס"ו ברמ"א.}}, אפר שבתיקון חצות{{הערה|משנת חסידים מסכת חצות פד מ"ב.}}), ומצוות שהן '''באבק''' (אבק לשון הרע{{הערה|ב"ב קס"ד.}} ואבק רכילות).

==ביאור שני – בקדושה ובקליפה==
במקומות אחרים מוסבר באופן קצת שונה, שעפר הוא בקדושה ואבק ואפר בקליפות{{הערה|לקוטי תורה תורת שמואל תר"מ חלק ב' עמ' תתס"ד.}}. וההכרח (לביאור זה) לומר שהם שני דברים, כי מצינו באברהם שאמר ואנכי עפר ואפר{{הערה|וירא י"ח כ"ז.}}, ואם הם אחד למה כפל הלשון? אלא שבעפר יש בו ההרכבה מד' יסודות אבל באפר אין בו אלא יסוד העפר{{הערה|מכל מקום מוכרח לומר שיש בו הד' יסודות רק שהם בהעלם (כי יסוד אחד אינו יכול להיות מציאות דבר{{הערה|רמבם הלכות יסודי התורה, פרק ד' הלכה ז'.}}.}}.

ועניינם בעבודה (על פי ביאור זה) מוסבר על פי פירוש רז"ל לפסוק "ויאבק איש עמו"{{הערה|בראשית ל"ב כ"ה.}} – ש"העלו אבק עד כסא הכבוד"{{הערה|חולין צ"א א'.}} ופירש בזהר{{הערה|וישלח, דף ק"ע.}} "אבק - מה דאשתאר מנורא כו'" שהוא אפר שאינו מצמיח כמו עפר והוא בחי' מלכות דנוגה דקליפה{{הערה|אוה"ת בלק תתק"כ.}} והעלו אבק עד כסא הכבוד - שבירר והעלה מלכות דקליפה שיוכלל בביטול לבחינת מלכות דאצילות (שהוא בחינת כסא הכבוד{{הערה|תו"א וישלח כ"ד.}}). 

ובעבודה: אבק ואפר הם העצבות המגיעה מגסות (שמצד יצר הרע), וענוה ושמחה הן העפר - ביטול שממנו נמשך השמחה. וכמו שכתוב "ויספו ענוים בה' שמחה"{{הערה|ישעיהו כ"ט י"ט.}} ועל זה נאמר נאמר "בכל עצב יהי' מותר"{{הערה|משלי י"ד כ"ג. וראה תניא פרקים כ"ו ול"א.}}, היינו, על דרך  "היתרון האור מן החושך"{{הערה|קהלת ב' י"ג.}} שצריך להפוך העצבות דקליפה לענוה ושפלות וביטול דקדושה. והוא עניין "וייצר" - בשני יודי"ן, שברא את האדם בשני יצרים, שמבחינת אפר ועפר נתהווה יצר טוב ויצר הרע.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:קבוצות ערכים בחסידות]]