עריכת הדף "רגש"

'''רגש''' הוא שם לתכונת האדם להתפעל באופנים שונים מהמציאות הסובבת אותו. התורה מבחינה בין שבעה סוגי רגשות כלליים, ששמותיהם (בספרי הקבלה והחסידות) נלקחו משמות ה[[ספירות]] מהן הם [[סדר השתלשלות|משתלשלים]]{{הערה|כללות עניין הספירות מוזכר לראשונה ב[[ספר יצירה]] פרק ב', ושמותיהם נזכרים לראשונה בדברי הימים א (כ"ט י"א) ב[[זוהר (ספר)|זוהר]]: שמות קע"ה ב', ויקרא ס"ב א', בראשית י"ח א' (ועוד)}}: [[חסד]] (או גדולה), [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]] (או כל) ו[[מלכות]].

==משמעות השורש רג"ש==
השורש רג"ש ב[[לשון הקודש]] מורה על רעש, סער ושאון: הן בפסוקי ה[[תורה]], כגון "למה רגשו גויים"{{הערה|תהילים ב' א'.}} ו"בית אלקים נהלך ברגש"{{הערה|תהילים נ"ה ט"ו.}}, הן בלשון חז"ל, כגון "למה מפיסין וחוזרין ומפיסין... כדי להרגיש כל העזרה"{{הערה|יומא כד:}}, ועל דרך זה בלשון [[ארמית]] "אתי רגשא ואתא על ימא"{{הערה|זוהר נשא קל"ב א'}}.

==טעם שרגשות האדם נקראים "רגשות"==
הטעם לשם זה למידות האדם הוא, כי מידות האדם הן בתנועת התפעלות, רעש ושאון, וזאת בשונה ואף בניגוד לתכונת ה[[מוחין]]  - ועד שבספרי חסידות נמשלו המוחין ל"[[מים]]" והרגשות ל"[[אש]]":
 "דהנה ידוע דמוחין ומדות הן מים ואש, דמדות הן בחינת יסוד האש שהוא חם ויבש והיינו '''שאינו''' מאיר בהם אור האלקי וזהו עניין יבישות מבחינת אור וגילוי וע"י זה הם בבחינת חמימות ורשפי אש כו' וזהו עניין ההתפעלות כו', והמוחין בכלל הן בחינת יסוד המים קר ולח '''שמאיר''' שם האור האלקי ואינם בבחינת התפעלות במורגש כי אם בבחינת קרירות כו'"{{הערה|מאמרים עת"ר קל"ה.}}.

==טעם שהרגשות נקראו גם "מידות"==
===מלשון "מדו בד"{{הערה|ויקרא ו' ג'.}} – לבוש===
השכל והרגש אינם עצם הנפש אלא רק "הארה" ו[[כח חוש וכשרון|כוחות]] המתפשטים ממנה, ולכן נקראים "מידות" - מלשון "מדו בד"{{הערה|תורה אור פ"ב ג'}}. כלומר, שהם רק [[לבוש|לבושים]] לעצם הנפש, על דרך שהמידות למעלה (בספירות העליונות) הן רק כלים ולבושים דרכם עובר האור האלקי ל[[עולם (בחסידות)|עולמות]]{{הערה|המשך תער"ב ח"ב עמ' תשכ"ו.}}

===מלשון מדידה והגבלה===
כללות עניין הספירות{{הערה|מדרכי ההשתלשלות א' עמ' 401, על פי תורת מנחם ל"ב עמ' 372.}}  הוא מלשון ספירה וגבול אך מכל מקום עניין זה מתבטא ביותר במידות של עולם האצילות ששם מתעבה האור יותר שאז דוקא שייך עניין הגבול וקיצבה כי הנה האור עצמו הוא למעלה מהנבראים ושלא בערך אליהם כלל ופעולת הכלים (המידות) בהאור הוא להלבישו ולהורידו לבחינה שיהיה שייך לעולמות והיינו בחינת מידות מדידה והגבלה{{הערה|והגבלה מעין זו שייכת גם בהאור שלמעלה מהשתלשלות, כמו י"ג מדות הרחמים שהם למעלה מהשתלשלות ובכל זאת נקראים מדות.}}

==טעם שנקראו "כפולות" ו"שבעת ימי הבניין"==
בתניא{{הערה|פרק ג'.}} קורא אדמו"ר הזקן למידות בשני שמות נוספים: "כפולות", ו"שבעת ימי הבניין".

ולהעיר{{הערה|על פי חסידות מבוארת חלק א', עיונים אות ס"ו.}}, שלגבי הספירות העליונות '''לא''' מזכיר אדמו"ר הזקן את התארים "שכל ומידות", אלא רק "ספירות", חכמה וכו', "כפולות" ו"שבעת ימי הבנין". וטעם הדבר (לכאורה), להדגיש שאין דמיון וערך בין מהות הספירות למהות מידות הנפש שהשתלשלו מהן.

===כפולות===
על שם שאופן התגלותן הוא "כפול" – באופן "רך" ובאופן "קשה"{{הערה|תיקוני זוהר תיקון ע'}}. ביאור: נאמר בספר יצירה{{הערה|פרק א'.}} שכ"ב האותיות נחלקות לעשר עיקריות וי"ב פשוטות. עשר העיקריות נחלקות גם הן לשלוש ראשיות (אמ"ש) ושבע משניות (בג"ד כפר"ת). שבע האותיות המשניות הן שבע המידות, ורק הן המקבלות (מבחינה דקדוקית) את נקודת הדגש. ובמידות האדם מתבטא הדבר בכך שפעמים הן בתוקף ופעמים ברכות.

===שבעת ימי הבניין===
כך הן נקראות במספר מקומות בפרדס להרמ"ק, ומקורו בזוהר{{הערה|חלק א' ל"א סע"א, ר"פ ויגש, ח"ג צ"ד ב'.}}, שהן הימים העליונים בהן מאיר האור האלוקי, ואיתן בורא ה' ובונה את העולם.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]