עריכת הדף "העדה החרדית"

[[קובץ:העדה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין "זופניק" בירושלים בו שוכנים משרדי העדה החרדית הבד"צ ומערכת הכשרות]]
'''העדה החרדית''' הינו ארגון המאגד את בני היישוב הישן בירושלים מאז שנת [[תר"פ]].

==הקמתה==
העדה הוקמה לאחר שחלק מהאשכנזים בהנהגת הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] והרב [[יצחק ירוחם דיסקין]], לא קיבלו את כהונתו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] כרב ראשי, עקב דעותיו ה[[ציונות|ציוניות]], שנפסלו על ידי רוב גדולי ישראל ובראשם [[רבותינו נשיאינו]], והקימו את "העדה החרדית" והרב זוננפלד נבחר להיות רבה הראשון של העדה.

==יחסה עם [[חב"ד]]==
מאז ועד היום חסידי חב"ד חברים בגופים ובארגונים הקשורים לעדה החרדית.
[[קובץ:צילום מסך 2022-06-15 175511.png|ממוזער|"עדה החרדית" ב[[כתב יד קודש]] של [[הרבי]]]]
הגאון הרב [[אברהם חיים נאה]] היה חבר הנהלת העדה החרדית, ספרא דדיינא בבד"ץ העדה החרדית, ובפועל היה יד ימינם של הגאב"ד הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] והגאב"ד הרב [[יוסף צבי דושינסקי]].

הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] היה חבר במערכת הכשרות של העדה החרדית. 
ראשי העדה החרדית ובהם רבה של העדה, הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], היו בקשר מיוחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. הרב [[יעקב יצחק ווייס]] גאב"ד העדה החרדית היה בקשרים עם [[הרבי]], וכן הרב [[מאיר ברנדסדורפר]] חבר הבד"ץ.

גאב"ד העדה החרדית כיום, הוא הרב [[יצחק טוביה ווייס]]  אשר קשור עם חב"ד זה עשרות שנים, ואף זכה עבור אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]] האחרונה ב[[כ"ו אדר ראשון]] [[תשנ"ב]], וקיבל את ברכתו בברכת "יאריך ימים על ממלכתו"{{הערה| הרב וייס היה גר באותה תקופה באנטוורפן שבבלגיה.}}. ראב"ד העדה החרדית כיום, הוא הפוסק הרב [[משה שטרנבוך]] שקיים התכתבות עם הרבי.

הרב [[מאיר דוד ברגמן]] מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הוא מראשי מערכת הכשרות של העדה החרדית בירושלים כיום.

באחת מחלוקת הדולרים עבר ראש עיריית [[בני ברק]] הרב משה אירנשטיין והתאונן שהמתנגדים משכנעים חנויות בבני ברק לעזוב את [[הכשר הרב לנדא]] לטובת הכשר העדה החרדית. בתגובה אמר הרבי שיש לדבר עם חברי הבד"צ על כך וציין שכמה מהם 'הולכים יחד עם ליובאוויטש'.

===מתחים===
גישתו הייחודית של הרבי בקירובו של כל [[יהודי]] גם כזה שדעותיו ומעשיו רחוקים מדרך ה[[תורה]] וה[[מצוות]] לא פשטה עדיין בחוגי העדה החרדית, מה שגרם לעיתים לחיכוכים ואי הבנות.

בחלוף ה'שלושים' מ[[הטבח בבית הספר למלאכה]] נערך ב[[כפר חב"ד]] בג' סיון תשט"ז חגיגת הנחת אבן פינה של בית הספר לדפוס 'יד החמישה' על שם חמשת הקדושים. ימים מספר לאחר האירוע כתב מזכיר העדה החרדית, ר' יוסף שיינבערגער, שני מכתבים לרבי עם טענות "בשם הציבור החרדי" על על אי הזמנתם של אישים שונים מחוגי העדה לאירוע ומאידך טענות על השתתפותם וכיבודם של אישים שונים באירוע. 

בי"ז סיון כתב הרבי בתגובה למזכיר העדה על צערו ותמהונו הגדולים מכך שמחוגי העדה לא באו לבקר בכפר להשתתף בצער מהאירוע ולעודד את התושבים כשהרבי מביע את צערו משיטה זו של אי השתתפות בצערו של הזולת מחד ומאידך הרגשת חובה לחפש בשבע עיניים את שגיאותיו וחטאיו. בסיום המכתב תמה הרבי מדוע חתום על המכתב העוסק בנושא חשוב כזה רק המזכיר בפרט שמהנוסח שעל גליון המכתב מובן שאין דבר שנעשה ללא הוראה מפורשת של הרבנים וממילא לא מובנת ההשתמטות מלחתום על הדברים{{הערה|קונטרס ועד הנחות בלה"ק לש"פ ראה תשפ"ב}}. 

כחודש אחר כך נשלח לרבי מכתב נוסף בענין חתום ע"י מזכיר העדה כשלצד זה באותם ימים נכתב בביטאון נטורי קרתא נגד לימוד תורת חסידות חב"ד. בתגובה שיגר הרבי מכתב{{הערה|החתום בידי "[[אליהו קווינט|א. קווינט, המזכיר]]"}} ל{{ציטוטון|ועד העיר לקהילת האשכנזים בעיה"ק ירושלים ת"ו}} שבו נכתב: {{ציטוטון|מאשרים קבלת שני המכתבים מח' סיון וי"א תמוז חתומים ע"י המזכיר, כנראה בשם כל הועד . . נתקבל לכאן ילקוט משמרת חומתנו קונטרס י"ב, אשר כפי הנראה מקונטרס זה ומקודמיו כותבים שנשמעים הם לרבי קהלת האשכנזים דעיה"ק ירושת"ו. ומובן שנבהלנו לקרות שם בעמוד צ"ב בסוף טור האמצעי, וז"ל - עלינו להבהיר פעם ולתמיד לקהל החרדי שלא יתפתו ללמוד החסידות החב"דית ע"י אלו המרבים לתקוע כו' - ובוודאי יודיעונו אם נכתב זה בהסכמת רבני העדה, או בהצעתם וכיו"ב. כי בעוונותינו הרבים שטחית הלשון - וצריך עיון אם יש לפרשו אחרת - היא מניעה, ותעמולה שלא ילמדו חסידות חב"ד ולא ישתתפו בשיעורי חסידות חב"ד. וזה כבר עשיריות בשנים שלא העיז מי שהוא לצאת גלוי ועוד להדפיס תעמולה כזו. בהמשך להנ"ל נכתב - אנו משתייכים יותר לחסידות חב"ד הנכונה - ואם גם זה נכתב בהסכמת העומדים על גבי הכותב והמדפיס, שבנוסח הילקוט זהו רבני העדה, הרי מענין לדעת אם נקבעו שיעורי לימוד חסידות חב"ד על ידם ומתעסקים בזה}}{{הערה|תשורה הבר תשס"א}}.

בהמשך לזה בערב ראש השנה של אותה שנה ייסד הרבי על ידי הרב [[אברהם צבי כהן]] שיעור בבית כנסת 'קהל יראים - חסידים' שהשתייך לחוגי נטורי קרתא כשבמכתב המהיר והדחוף לרב כהן ציין ש{{ציטוטון|מצער, למה הגענו בדורינו זה, אשר עד עתה הרי אלו שכותבי העלון אומרים שהם נשמעים לקולם ומקבלים עליהם הוראתם, זאת אומרת שיש בידם למחות, וע"ע לא נשמע דבר מהם, וזה נתינת מקום לאמר אשר שתיקה כו'}}{{אגרות קודש חלק יג ע' תע}}.

==הכשר העדה החרדית==

הכשר [[העדה החרדית]]  ב[[ירושלים]] הינו הכשר המקובל על כל תפוצות ישראל, ונחשבת לכשרות מהודרת ביותר הראויה לסמוך עליה.

ב[[חלוקת הדולרים]] של [[כ"ח אדר]] א' [[תשמ"ט]], עבר הרב יעקב ישעיה בלוי, חבר ודיין בבד"צ וראש מערכת הכשרות של העדה החרדית בירושלים והרבי ציין בפניו את המובא בספרים ש'כשר' ראשי תיבות: 'כמוצא שלל רב' ועל כן אין צורך להיבהל אם ה'שלל רב' כרוך בטירחה והרבי בירכו שיהיה 'שלל רב' בכל הפרטים ובדרכי נועם, והעניק לו דולר נוסף "עבור קדושת ירושלים"{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/136586/ הברכה לנציג הכשר הבד"צ של העדה החרדית] {{אינפו}}}}.
==לקריאה נוספת==
*'''הרבי והבד"ץ של העדה החרדית''', שניאור זלמן ברגר, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1307 ע' 60-68.

==לקריאה נוספת==
*[[שמן ששון מחבריך]]
* [[נשיאי חב"ד ובני דורם]]
* [[נודע בשיעורים]]

{{קצרמר|מוסדות וארגונים}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית|*]]