עריכת הדף "יעקב ישראל קנייבסקי"

[[תמונה:קנייבסקי.jpg|left|thumb|250px|הסטייפלר]]
הגאון רבי '''יעקב ישראל קנייבסקי''' (המכונה '''הסטייפלר''') זצ"ל כיהן כראש ישיבת נובהרדוק ב[[בני ברק]] וממנהיגי הציבור הליטאי-[[מתנגד]]י ב[[ארץ הקודש]], יחסיו עם [[חסידות חב"ד]] ו[[הרבי]] היו מורכבים, אוהדים ולעיתים לוחמניים.

==ביוגרפיה==

הסטייפלר נולד בעיירה הורון-סטייפלא בשנת [[תרנ"ח]] לאביו ה[[חסיד]] ר' חיים פרץ, חסידו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[מרדכי דב טברסקי (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דב טווערסקי-שניאורסאהן מסטייפלא-טאמשאפל]], שהיה נכדו של [[אדמו"ר האמצעי]] ובנו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]. הוא נקרא ע"ש מייסד השושלת, רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]], בנו של ר' [[מרדכי מטשרנוביל]] וחתנו של [[אדמו"ר האמצעי זי"ע]], בעל בתו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]]. ר' מרדכי היה הסנדק שלו.<ref>את הערכתו לשורשיו החסידיים ניתן ללמוד מהסיפור הבא: "הרה"ג והרה"ח ר' [[ברוך שמעון שניאורסון]] זצ"ל ראש ישיבת "כוכב מיעקב" טשיבין סיפר בשם בעל ה"קהילות יעקב"' שנקרא על שמו של רי"י: בהיות אבותיו תושבי העיר הורנסטייפל ונמנו על חסידיו שכל היראת שמים שיש לו הוא בגלל שאביו היה לומד עמו בילדותו כל בוקר מתוך הספר "עמק תפלה" [להרי"י מטשערקאס]." (תולדותיהם של צדיקים דף י')</ref>.

בהיותו בן שש נפטר עליו אביו ע"ה, וכעבור שנתיים, שלחה אותו אמו מרת ברכה קנייבסקי ע"ה ל[[ישיבת נובהרדוק]], למרות היותו מבית [[חסיד]]י, כיוון שבסביבתם לא הייתה ישיבה חסידית.

הוא גדל ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']] ועד מהרה יצא לו שם של 'עילוי', והוא מונה על ידי ה'סבא' מנובהרדוק לשמש כראש ישיבה בכמה מסניפי הישיבה. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] גוייס לצבא הקומוניסטי, שם שמר ב[[מסירות נפש]] על ה[[יהדות]]<ref>[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1200 מאמר בנושא מאת החוקר החב"די הרב יהושע מונדשיין]</ref>.

בשנת [[תרפ"ה]] פירסם את ספרו הראשון 'שערי תבונה' שעשה רעש בעולם התורני, בראש ספרו זה הופיעו הסכמות של גדולי חכמי [[החסידות]] - הגה"ק רבי [[יחיאל מאיר מאוסטרובצה]] והגה"ח ר' [[מנחם זמבא]], וכן של ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]].

בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[בני ברק]] שם עמד בראש ישיבת נובהארדאק. שמו נודע כמרביץ תורה וכגאון גדול, והיה ממנהיגי הציבור הליטאי.

נפטר בליל [[שבת קודש]], כ"ג [[מנחם אב]] [[תשמ"ה]].

==אות בספר התורה - תש"ה==
[[תמונה:אות בסת.jpg|left|thumb|250px|שמו של הסטייפלר מופיע ברשימת רוכשי האותיות המוצגת ב[[ספריית חב"ד]].]]

בשנת [[תש"ב]] רכש הסטייפלער אות ב[[ספר תורה של משיח]], עליו הכריז [[אדמו"ר הריי"צ]] באותה תקופה.

בנוסף לאות שרכש לעצמו, רכש גם אות נוספת, כפי הנראה לרעייתו.

האחראי על הרישום ב[[ארץ הקודש]], הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שמר את רשימת הקונים, בה מופיע גם הסטיייפלר עם שם אביו ואימו והמחיר אותו שילם, במשרדי [[כולל חב"ד]]. כיום מוצג הדף עם שם הסטייפלער ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

==הסטייפלר ירא שמיים, ויש ליצור עמו קשר==

בטרם צאתו של הרה"ח [[אוריאל צימר]] לאה"ק בראשית קיץ [[תשט"ז]] הטיל עליו [[הרבי]] ב[[יחידות]] בת כמה שעות שורה של הוראות לביצוע באה"ק, רובן בהקשר ל[[הפצת המעיינות]] ב[[הציבור החרדי]]. בין השאר אמר לו הרבי "יש ל[[חזון איש]] גיס [הסטייפלר] שאומרים עליו שהוא [[ירא שמים]] וכדאי לסור אליו להשפיע עליו ללמוד [[חסידות]]". הביקור לא יצא אל הפועל מסיבות צדדיות<ref>עדות מקורבו של הרב צימר, הרב [[טוביה בלוי]], [[פרד"ס חב"ד]] גליון 14 עמ' 165 בהערה</ref>.

==אות בספר התורה של משיח - תש"ל==

גם בשנת [[תש"ל]] קנה הסטייפלר אות ב[[ספר תורה של משיח]].

היה זה בחודש [[שבט]]. על מנת לסיים את הספר, יצא [[התמימים]] לזכות [[יהודי]]ם בקניית אותיות. ב[[בני ברק]] החתימו יהודים התמימים [[קלונימוס קופצ'יק]] שי' ו[[אליהו אריה פרידמן]] ע"ה.

הם סבבו בין בתי כנסת וגדולי תורה.

כשעברו ליד בית הסטייפלר ברח' רשב"ם, הציע פרידמן להיכנס אליו. עקב ידיעה שהתפרסמה בימים ההם שראש ישיבת פוניבז' טען כי עניין הס"ת שייך ל[[עבודה זרה]] עפ"ל, והלה היה מידידיו הטובים ביותר של הסטייפלר חשש ר"ק קופצ'יק שגם הסטייפלר מחזיק בדעותיו, אמנם ר"א פרידמן התעקש, והם עלו, דפקו בדלת. הרבנית ע"ה פתחה את הדלת, והם נכנסו לסלון.

הסטייפלר היה כבד שמיעה והפניה אליו נעשתה בכתב. הוא סימן להם בשאלה: "מה רצונם?" והם כתבו לו על דף נייר: "היות ומסיימים ס"ת של משיח ברצוננו לזכות אותו באות" הוא ענה שאין ברצונו להשתתף, כי ידוע על מספר פעמים שגדולי ישראל דיברו על הקץ וקם כנגדם גדול בישראל ונשבע שמשיח לא יבוא באותו קץ, והנימוק לשבועה היה, כי אם ח"ו יגיע התאריך ומשיח לא יבוא ח"ו, שלא תיגרם חלישות באמונה כי יתלו את אי-ביאת המשיח בכך שהצדיק נשבע שלא יבוא". 

הם ענו לו בכתב: "כאן לא מדובר בתאריך שיתגלה המשיח – אלא בתאריך שבו עומדים לסיים את כתיבת ס"ת שאיתו יצאו לקראת המשיח, אלא שהליצנים שברחוב אומרים שהכוונה לקץ". 

הסטייפלר נעמד על רגליו ואמר: "אתם [[חסיד]]ים של [[הרבי]] שלכם ואתם חייבים לשמוע בקולו ואם הרבי הוא ה[[משיח]] גם אני ארוץ אחריו, אבל בגלל הסיבה שאמרתי קודם, אני לא משתתף". 

איחלנו לו ערב טוב ופנינו לצאת מהבית.

כאשר יצאו לחדר המדרגות יצא אחריהם הסטייפלר ואמר: "כתיבת ס"ת היא מצווה חשובה מאוד, ובמיוחד ס"ת שמשתתפים בו כ"כ הרבה יהודים, ולכן אני מבקש מאתנו שתזכו לי בפרוטה משלכם". 

המטבע הובא לסטייפלר, שמו הוסף לרשימה<ref>עדות הרב קופצ'יק, שליחו של [[הרבי מלך המשיח]] ב[[חדרה]].</ref>.

במקום אחר<ref>[[שבועון כפר חב"ד]] גליון מס' 205</ref> כי בהדמנות זו נעמד על רגליו לכבודו של [[הרבי]].

==למען 'מיהו יהודי'==

בזמן המאבק על [[מיהו יהודי]] חתם הסטייפלר, יחד עם מאות גדולי תורה, על כרוז למען המאבק<ref>קובץ 'בית מנחם' עמ' 16.</ref>.

==עמידה בפרץ נגד המלחמה בחסידות==
[[תמונה:מחאת המנגדים.jpg|left|thumb|250px|מכתבו של שך עליו חתום גם הסטייפלער]]
ימים אלו היו ימים סוערים, [[אליעזר מנחם מן שך|רבנים מסוימים]] בציבור הליטאי, וראשי הציבור הליטאי באמצעות העיתון 'יתד נאמן' אשר התייסד על ידי ראש ישיבת פונוביז' והסטייפלער נלחמו ב[[חסידות]] וב[[רבי]].

הרב [[טוביה בלוי]] שעמד נגדם והחזיר מלחמה שערה, מעיד: "מחרחרי הריב ניסו לנצל את שמו למלחמה ב[[חסידות]] אך הוא נשאר לחסידות וברוב המקרים אף סיכל את מזימותיהם בעמדו בתוקף על סירובו להצטרף למעשים אלו".

פעם אחת חרג ממנהגו וחתם יחד עם ראש ישיבת פוניבז' על כרוז נגד [[תהלוכת ל"ג בעומר]] - בשנת [[תש"מ]]. עם זאת, יש מבני משפחתו<ref>נכדו הרב ברים.</ref> הטוענים כי קריאה זו לא הייתה על דעתו.


==נגד הגרא"ח נאה==

בתקופת הפולמוס ההלכתי בין גיסו, [[החזון איש]], לבין הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]], תקף הסטייפלער בכדי להגן על שיעורי גיסו ואף הו"ל מספר קונטרסים לתקוף את שיעורים אלו. ואילו ר' חיים נאה טען כי הסטייפלער מזייף שוב ושוב את דבריו. הסטייפלער עצמו הודה שלא עיין במקורות המדברים בנושאי השיעורים, ועל כך יצא הקצף של ר' חיים נאה.

הרב נאה כתב כמה קונטרסים ומכתבים חריפים ביותר להשיב לו. וקונטרס אחד גנז, ועל כך מסופר: הרב נאה החל לכתוב תשובותיו והשגותיו [ח"ב לקונט' "[[אבני צדק]]" שנדפס בסו"ס "[[שיעור מקוה]]"] להשיב על חיבורו של הסטייפלר כשהוא סותר ותוקף בחריפות את השגותיו בעניין השיעורים. לאחר גמר העבודה כשרצה הרב [[ברוך נאה]] להכניסו לדפוס, לא הסכים הגרא"ח בשום פנים ואופן להדפיסו ואף קרעו לקרעים וגנזו, כשהוא מתבטא לבנו ר' ברוך ואומר: "כי מה שכותבים בעידנא דריתחא אין להדפיסו".<ref>הרב ישראל נאה, המבשר, מוסף תורני, כ' תמוז [[תשס"ט]].</ref>

==עם החסיד ר' זלמן לייב אסטולין==

הגאון ה[[חסיד]] ר' [[זלמן לייב אסטולין]] היה מתפלל תקופה מסוימת בבית הכסנת של הסטייפלר. בתקופה זו, נוכח הסטייפעלער לעמוד על גדולתו בתורה, והיה מחבבו ומקרבו ביותר. לא פעם היה ניגש אליו אחר התפילה לדבר עימו בלימוד. בכלל, כשהיה ר' זלמן לייב ניגש אל הסטייפעלער, היה האחרון נעמד לכבודו, והיו מתווכחים מי ישב ראשון. כך כיבדו זה את זה. 

שניהם היו משוחחים בקביעות בדברי תורה - מספרים מכריו - הר"ר יעקב ישראל קנייבסקי נהנה מאוד מחברתו, וביניהם נוצרה קביעות בלימוד. מדי כמה ימים היו מעלים סוגיות שונות שהיו דנים בהן בלהט. 

אף את בר-המצוה של בנו ר' דוד-אליהו, כיבד הסטייפעלער בנוכחותו, ואף העניק לחתן הבר-מצווה דורון דרשה<ref>ספר [[גאון וחסיד]].</ref>.

=='המותר בפיך'==

בספרו 'קריינא דאיגרתא' מקשה הסטייפלר על שיטת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליקוטי אאמרים - פרק ל"ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו<ref>http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799</ref> כי בנו, הגאון ר' [[חיים קנייבסקי]] קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו <ref>http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=673</ref>.


{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רבנים|קנייבסקי יעקב ישראל]]