עריכת הדף "בית מגורים"

'''בית מגורים''' הוא מבנה המיועד לצרכי לינה ומגורים, ולצרכים הפיזיים והרגשיים האישיים של האדם ומשפחתו. בימי קדם התגוררו אנשים בסמוך למקור המחיה שלהם, והתפרנסו בעיקר מגידולי הקרקע, ובשל כך רוב נקודות היישוב מנו עשרות עד מאות בתי מגורים, שהיו חד קומתיים ברובם ונבנו על פי רוב מעץ. עם התפתחות המהפכה התעשייתית, עברו רוב האנשים להתגורר בערים, כאשר בניני המגורים עצמם החלו להיבנות לגובה ולמנות קומות רבות.

כמו כל חיי היהודי, גם בנוגע למבנה המגורים ישנם התייחסויות שונות בהלכה ומנהג, כגון קביעת ובדיקת מזוזה בפתחי הבית, [[חנוכת הבית]] ועוד. גם בנוגע לקביעת מקום המגורים ישנן הדרכות ועצות רבות שהעניק הרבי לאישים שונים לאורך השנים.

==היסטוריה==
היעוד הבסיסי של בית המגורים משחר ההיסטוריה, הוא לצורך שינה, ולצורך גידול וחינוך הילדים, כאשר את שאר צרכי האדם יכול הוא לעשות גם מחוץ לבית. הבית מספק מחסה מפני פגעי מזג האוויר, בטחון מפני גורמים זרים וחיות רעות, ועוד. נוסף לכך, רוב הבתים משמשים גם עבור בישול ואכילה, אחסון חפציו האישיים של האדם, ועוד.

בעבר אכן שימש הבית כמעט למגורים בלבד, כאשר גם אפשרויות הבניה היו מוגבלות והמבנים היו ארעיים באופן יחסי. בנוסף, פעולות רבות אותן נהוג לעשות היום בבית, היו נעשות בחצר, בנהר, או במבנה ציבורי (כביסה, רחצה ועוד), ועבור חלק מהפעולות היו צריכים אף לצאת מחוץ לעיר, כיון שלא היה ניתן להקים שירותים עם מערכת ביוב.

מבני המגורים היו לרוב חד קומתיים, ולעיתים אף נבנו עליות על גבי הבתים, אך הם נועדו בעיקר לאחסון, או לפעולות שונות ארעיות ולא למגורים. פעמים רבות היו המבנים מסודרים זה לצד זה עם חצר קידמית משותפת שנקרא בפי חז"ל בשם 'מבוי' שהשימוש בו משותף לכל תושבי הבתים הסמוכים לו.

===במחשבת ישראל===
חז"ל קובעים כי "כל אדם שאין לו בית אינו אדם"{{הערה| יבמות סג, א.}}, ובחסידות מבואר במקומות רבים שהבית קשור עם עצם נפשו של האדם, רצון שמקורו הוא ברצון האלוקי שתהיה לו [[דירה בתחתונים]].

בנוסף, [[הרמב"ם]] מציין{{הערה|1=מו"נ ח"ב פ"מ. וראה הל' דעות רפ"ו.}}. כי טבע האדם הוא להיות 'מדיני' ולחפש להתגורר בחברת בני אדם, ואינו יכול בטבעו האנושי לחיות בבדידות{{הערה|עד כדי כך שזהו העונש החמור ביותר על פי תורה, שאדם מורחק ומבודד מחוץ למחנה.}}, ובמילא גם הוא משפיע על סביבתו ומושפע מסביבתו, ועל כן צריך הוא לעשות חשבון היכן לקבוע את מקום מגוריו באופן שלא יפגע ביראת שמים שלו, ואדרבה, ישפיע לטובה על סביבתו{{הערה|ראו לקמן בהרחבה בפיסקה: הוראות הרבי.}}.

הבית מהווה משל בתורת החסידות ל[[מקיף הרחוק]].

==בהלכה ומנהג==
הלכות רבות קשורות באופן ישיר למבנה המגורים, כגון ההלכה שאדם צריך להימנע מהיזק ראיה באמצעות בניה שתגרום שיהיה יוכל להביט כל העת לתוך חצר חברו או לתוך ביתו, מחסימת אור השמש של שכנו באמצעות בניה לגובה מול החלון שלו, החיוב לבנות מעקה בגג הבית ולמנוע סכנות גלויות במבנה, ועוד.

גם לאחר הבניה, יש את ההלכות הקשורות בקביעת המזוזה, עירובי חצרות, ודינים אחרים.

ענינים תורניים נוספים הקשורים במבנה המגורים: צרעת הבית, הלכות שותפין שאחד מהן רוצה לכפות את חברו לעשות יחד מעשה משותף לתועלת שניהם, ועוד.

==הוראות הרבי==
===לקנות ולא לשכור===
הרבי עורר במכתבים רבים שאדם ישתדל לרכוש דירה משלו מוקדם ככל שמתאפשר לו, וכתב כי חבל על השכירות שמשלמים לאחרים, בה בשעה שיכולים בכסף זה לשלם את המשכנתא{{הערה|ראו לדוגמא מכתב א' אייר תשי"ח.}} (מכתבים ומענות ברוח דומה נשלחו על ידי הרבי גם בנוגע לשלוחים השוכרים מקום עבור הפעילות הרוחנית בה עוסקים).

===קביעת והחלפת מקום המגורים===
לאור השנים העניק הרבי עצות והדרכות שונות לאישים ששאלו אותו אודות קביעת מקום המגורים, להלן לקט חלקי:

;לאחר החתונה:
*מקום המגורים צריך להיות בשכונת שומרי תורה ומצוות ויראי שמים{{הערה|אגרות קודש חלק כח עמוד שכט.}} ובפרט בתקופה של ה[[שנה ראשונה (נישואין)|שנה ראשונה]] שאחרי ההחתונה{{הערה|הוספה לשיחות קודש תשל"ט חלק ב'. ראו גם בערך [[שנה ראשונה (נישואין)|שנה ראשונה]].}}.
*קביעת מקום המגורים, בהתדברות עם הכלה ומשפחתה{{הערה|הפרטיזן עמוד 335.}}, וכך גם לאחרי החתונה, כל מה שקשור לדירה - צריך להיות מתוך התחשבות בדעת האשה וברצונה{{הערה|אגרות קודש חלק כ' עמוד קסה.}}, ואפילו אם יש סיבה מוצדקת וברורה לעשות אחרת, יש למצוא את הדרך כיצד לפייס את דעת האשה, ולא להסתפק בטענות שכליות{{הערה|אגרות קודש חלק י"ח עמוד תקכה.}}.
*בשנה הראשונה בסמיכות להורים{{הערה|[[מענות קודש|מענה הרבי]] מחודש אלול תשנ"א: "מפורסמת דעתי שלאחרי החתונה צריך להיות לערך שנה סביבות ההורים ש' כמובן".}}.

;הוראות נוספות:
*כדאי לבחור מקום מגורים שהמחיר הדירות שם בזול, ועל כל פנים זול ביחס למקומות אחרים{{הערה|אגרות קודש חלק טז עמוד רג.}}.
*מגורים בסביבה חדשה דורשים תקופת הסתגלות ואין להתפעל מהקשיים, וכדי להקל עליהם צריך להתמלא בבטחון שזהו קושי זמני ולהתיידד עם אנשים בני גילו המתגוררים בסביבה (והאשה - נשים בגיל שלה){{הערה|שם=כפר חבד אתתעג}}.
*עובד במוסד חינוך צריך להתגורר בסמיכות למוסד, על יסוד ההלכה שצריך להקפיד על 'משא ומתן' באמונה{{הערה|שם=כפר חבד אתתעג|1=מענה כ"ק אד"ש שנדפס בכפר חב"ד 1873 עמוד 16.}}.
*לא כדאי לעבור מקום מגורים בסמיכות להתחלת שנת הלימודים{{הערה|שם=כפר חבד אתתעג}}.

==ראו גם==
*[[חנוכת הבית]]
*[[האוכלוסיה החב"דית]]

==לקריאה נוספת==
*'''מבית המלכות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1714, 1763 1873

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/668349/ רבי יומי: "מה יהיה בנוגע לקנית הבית?"]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קטגוריות לריקון]]