עריכת הדף "יום הילולא"

'''יום הילולא''', שמשמעותו בארמית הוא יום חג, הוא היום בו נפטר הצדיק, ובו ביום מדי שנה בשנה עולה נשמתו למדרגה גבוהה יותר בעולם העליון.

ביום ההילולא מתגלה לאדם המקושר בצדיק אזנים לשמוע לב להבין ועינים לראות, ואז "קאי איניש אדעציה דרביה" - האדם עומד על דעת רבו.<REF>שלשלת היחס עמ' 33.</REF>
== החילוק בין ימי ההילולא של משה רבינו ורבי שמעון בר יוחאי ==

הרבי מסביר את החילוק שבין משה רבינו לרשב"י, שז' אדר הוא יום תענית<REF> טושו"ע או"ח סתק"פ ס"ב.</REF>, ואילו [[ל"ג בעומר]] הוא יום [[הילולא]], שהוא ענין של שמחה <REF>ראה גם שיחת יו"ד שבט תשט"ו ס"ג (תו"מ חי"ג ע' 218). וש"נ.</REF>.

כך הוא ההסבר: בזמן הבית, ועל דרך זה בזמן ה[[משכן]] שהיה בהיות בני ישראל במדבר, שאז היה [[גילוי אלקות]], "דגננא בעצמו עאל בגנתא" – היה שלימות יחוד קוב"ה ושכינתיה, "יחוד קוב"ה ממש", ולכן לא היה צורך בהיחוד שעל ידי נשמות ה[[צדיקים]] בעת הסתלקותם, שלגבי אמיתית היחוד דקוב"ה ממש, אין זה עלייה כלל, ולכן, הסתלקות משה רבינו אינה אלא ענין של ירידה.

אך הסתלקות [[רשב"י]] שהיתה בזמן הגלות (שהרי כבר היתה אז גלות רומי) – כיון שאז לא היה שלימות היחוד ד[[קודשא בריך היא]] ממש, ואז ישנו רק היחוד שנעשה על ידי נשמות הצדיקים בעת הסתלקותם, "אז גם בחינה זו נקרא הילולא", כמבואר ב[[זהר]] <REF>בהאידרא.</REF> שאז היו פניו מאירים, שהוא ענין תוספת אור גדול למעלה על ידי עליית כללות עבודתו של רשב"י בעת הסתלקותו.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם]</REF>

== ראה עוד ==

[[יום הילולא (מנהגים)]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]