עריכת הדף "טהירו תתאה"

'''טהירו תתאה''', שהוא [[אדם קדמון]]{{הערה|1=ליתר פירוט בחינת מחשבה הקדומה דא"ק ([https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2703317/jewish/-.htm מאמר ד"ה בראשית ברא תשט"ז].}} הוא בחינת ה[[מקיף כללי]] שלאחר [[הצמצום הראשון]]{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/03/5ca06d9f50e77_1554017695.pdf ספר המאמרים תרנ"Z עמוד קצ]. [files.daf-yomi.com/files/maamarim/dvar-malchut-babametsia55-61/dvar-malchut-babametsia55-61221.pdf שיעורים בהמשך תער"ב].}}.

'''טהירו''' הוא התגלות העצם, והוא עצמו מחולק ל-2 בחינות - [[טהירו עילאה]] ('הטוהר העליון') כוונתו ל[[עצמות אור אין סוף]] כמו שהוא קודם הצמצום, וטהירו תתאה ('הטוהר התחתון') הוא האלוקות בטהרתה לפני שיש איזה שהוא נתינת מקום למציאות אחרת, רק שנעשה כבר חלל ומקום פנוי שבתוכו יהיה אפשר לאחר מכן להמשיך ולהוות את העולמות.

==משמעות הביטוי ובחינות מקבילות==
בספר [[חנה אריאל]] מבואר הלשון 'טהירו' שהוא גילוי העצם, על דרך מה שכתוב לגבי הכהן שמפנה את הגחלים מהמזבח את שמגלה את 'טהרו של מזבח{{הערה|1=[he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%AA מאמר חמץ ומצה].}}, ומבאר שמשמעות של 'טהירו תתאה' הוא התגלות עצמיות המלוכה של הקב"ה כלפי הנבראים, שזהו השורש לכל העולמות שיבואו אחר כך.

בדקות יותר, גם קודם הצמצום יש בחינת 'טהירו תתאה', שהוא בחינת מלכות דאין סוף כפי שהוא קודם הצמצום{{הערה|1=מאמר ד"ה יצחק בא מבוא – ש״פ חיי שרה, כ״ה מרחשון, מבה״ח כסלו ה׳תשכ״ב. שער היחוד (לאדהאמ״צ) קיד, ריש ע״ב. שערי תשובה (לאדהאמ״צ) ח״א ל, ג-ד. המשך תער״ב ח״ג ס״ע א׳תו. ועוד.}}.

הדרגות של 'טהירו תתאה' ו'טהירו עילאה' רמוזות בפסוק שאומר [[שלמה המלך]] אודות [[בית המקדש]]{{הערה|מלכים א' ח, כז: כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.}}: "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה", כאשר בחינת 'שמים' כוונתה לטהירו תתאה, הסובב הכללי שלאחר הצמצום הראשון, ו'שמי השמים' בחינת הסובב שלפני הצמצום{{הערה|אלא שגם הוא עצמו הוא בחינת 'אין' לגבי העצמות, שנמשכת דווקא בבית המקדש הגשמי (נר מצוה ותורה אור עמ' קעח).}}.

[[אדמו"ר האמצעי]] מבאר שטהירו עילאה וטהירו תתאה, הן כעיל 'כלל ופרט', כאשר הטהירו תתאה הוא '''מקור''' לבחינת [[אדם קדמון]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/12/116a.htm שערי תשובה קטז, א]. זאת בשונה מהמובא בהערה הראשונה בערך זה, שהוא בחינת אדם קדמון עצמו או מחשבה הקדומה דא"ק.}}.

במאמרי אדמו"רי קאפוסט מבואר שטהירו תתאה הוא בחינת [[אותיות המחשבה]] (בשונה מטהירו עילאה שהוא [[אותיות הרשימו]]){{הערה|1=[https://crownheights.info/assets/2021/11/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%93%D7%9D.pdf מאמר מעונה אלוקי קדם].}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סדר השתלשלות]]