עריכת הדף "קראון הייטס"

{{בעריכה}}
'''קראון הייטס''' (אנגלית: '''Crown Heights''') היא שכונה ברובע ברוקלין בניו יורק רבתי, ארצות הברית, ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק. הרחוב הראשי בשכונה הינו רחוב איסטרען פארקווי.

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות בתי כנסת, ישיבות ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בשנות השישים החלה נהירה של אפרו-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת עזבו אותה רוב היהודים. [[הרבי מליובאוויטש]] קבע עמדה חד משמעית נגד עזיבת השכונה, ובעקבות זאת נשארו חסידי חב"ד בשכונה ולא עזבו אותה. 

גבולות השכונה היהודית כיום הם - בכללות - רח' ג'ונס בצפון, רוצ'סטר במזרח, מייפל בדרום, ונוסטרנד במערב.

==מרכז חב"ד העולמי==
בקראון הייטס, ממוקם [[770]] - מרכז חב"ד העולמי, ביתו של [[הרבי]] שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו. 770 הוא גם בית מדרשו של הרבי. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי בשכונה. את 770 לא ניתן להגדיר רק כמקום מסויים. בדור האחרון, הפך מקום זה ל"סמל" לרבבות אלפי חסידים השואבים מהבית הגדול הזה את כל חיותם; להמוני יהודים שהבית הזה משמש להם מקור לשמחה וביטחון, לאמונה ועוז-רוח; לנבוכים ומחפשי-דרך ש'סעוון סעוונטי', "שבע מאות שבעים", יצק בהם השקפת-עולם ברורה, איתנה ותקיפה. לאלפי-אלפים של לומדי תורה ועובדי ה', שהבית הגדול הזה, והשפע שנובע ממנו, היה להם למגדלור של תורה אמונה והדרכה בעבודת ה'.

הרבי אף ביטא את חשיבות הבניין בהזכירו מספר פעמים ש"770" בגימטריא "[[פרצת]]", ושבהשגחה פרטית הבניין נקרא בפי כל על שם "770" בלשון-הקודש באידיש ובאנגלית, הרי בוודאי שלדידן ישנה חשיבות וקדושה מיוחדת לבית רבינו. ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] גילה הרבי כי המספר 770 בגימטריא הוא "בית משיח" והודיע כי כשירד [[בית המקדש השלישי]] משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור ב "770" ומשם, יחד עם בנין 770, יסע לארץ הקודש לירושלים.

בקראון הייטס גרים כעשרים אלף מחסידי חב"ד. לצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים. 

==מהומות קראון הייטס==
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות בין השחורים לחסידים, שזכו לכינוי "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס". 

ב־כ"ט אלול - ערב ראש השנה, רכב מפמלייתו של [[הרבי שליט"א]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים קטנים שחורים, גבין ואנג׳לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (בשם "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.
 
במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונהרג בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר בנ״י לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי. במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה.

==שכונת קראון הייטס בהסתכלות חסידית==
'קראון הייטס' -בעברית 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' -בעיר ניו יורק, רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' -רובע המלכים- כמו רובע 'קווינס' הסמוך.

ביתו של הרבי נמצא ברחוב פרזידנט (=הנשיא).

770 - שכדברי הרבי זו גימטריא של 'בית משיח'- שוכן בפינת הרחובות 'איסט-ערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.

770 - שכדברי הרבי זו גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן באיסטערן פארקווי (Eastern Parkway) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.

השכונות הסובבות אותה -יתיב ביני עניי- היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית.

כשהגיע אדמו"ר הריי"צ, היתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- Social welfare (Section 8, Food Stamps etc שהרבי עזר וכיוון לכינון חלקם לעזרה לעניים, ניו יורק היתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסיה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהם קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, מחוץ לחסידי חב"ד שכפי שאמר הרבי לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'. 

==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==
לשכונה קיים [[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו ע"י התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.

את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה ארבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העיריה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר [[אליהו רוזן]].

תחת ועד הקהל פועל גם ארגון [[הצלה קראון הייטס|הצלה]] המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים, אשר שתיים מהם חונים באופן קבוע בכביש השרות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם (אינגי) ביסטריצקי]].

ועד הקהל מפעיל גם את ה'[[שמירה קראון הייטס|שמירה]]', ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"א]] ע"י הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מאוחר יותר (בשנת [[תשל"ג]])החליף הארגון את שמו, ונכנס למסגרת ועד הקהל. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח.

בשכונה קיימים ארגוני חסד רבים, ביניהם: ארגון [[שפרה ופועה]] - העוזר ליולדות ולמשפחתם, ארגון [[חסדי ברכה]] הפועל עם משפחות וילדים במצוקה. [[חברת ביקור חולים]] - המבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק וארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - השומר על קשר עם משפחות ניצולי שואה.

בשכונה פועל גם ארגון [[אהבת חסד]] העוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים. 

==מוסדות חינוך בקראון הייטס==
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת סמיכה לרבנות לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו.

*[[אהלי תורה]] - רשת המוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת תשט"ו בעקבות [[התוועדות]] של [[הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא המשפיע הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[ועד להפצת שיחות]].

*[[בית רבקה]] - בית הספר לבנות של שכונת קראון הייטס. בית הספר הוקם בשנת [[תש"ב]] תחת ה[[מרכז לעניני חינוך]].

==מוסדות שליחות בקראון הייטס==

*[[מרכז לעניני חינוך]].

*[[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]].

*[[מחנה ישראל]].

==מוסדות נוספים הפועלים בשכונה==

*[[קה"ת]].

*[[ספריית ליובאוויטש]].

*[[אגודת חסידי חב"ד]].

*[[מוזיאון צבאות השם]].

==ערים תאומות==
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ישראל]]


{{ויקיפדיה}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בעולם]]