עריכת הדף "השמטות"

'''השמטות''' (או '''השמטה''') הוא כינוי לקטעים שהושמטו מספרים ומדברי דפוס, מסיבות שונות ומגוונות.

ההשמטות בספרי [[רבותינו נשיאנו]] נבעו לרוב, מכך שהכילו ביטויים חריפים, או מפני שהדברים היו משנה ראשונה. ישנם גם השמטות שהושמטו בטעות, או בשל כך שלא היו בידי המדפיסים בשעה שהודפסו הספרים.

[[הרבי]] במכתב לרב [[שלמה יוסף זווין]] לגבי ה[[אנציקלופדיה התלמודית]] כתב, כי בכל עבודה ענקית על כתיבת ספר, מושמטים קטעים שלא הוכנסו בין בטעות ובין שלא היו בידי המדפיסים, והציע להוציא את כל ההשמטות מהאנציקלופדיה התלמודית כקובץ בפני עצמו{{הערה|אגרות קודש, כרך ט"ז, אגרת ו'יב.}}.

==השמטות מספרי רבותינו נשיאנו==
===השמטות מתורת שלום===
הרבי במהלך הדפסת הספר "[[תורת שלום]]" ל[[אדמו"ר הרש"ב]], השמיט מספר סיפורים במכוון. ר' [[אברהם פריז]] העתיק את ההשמטות, בכדי להראותם ליחידי סגולה{{הערה|{{HebrewBooks|הרבי, '''אגרות קודש'''|ח"ב ע' קמט|15907|עמוד=175}}}}. הרבי במכתב לר' [[יעקב לנדא]] כתב כי הוא מבקש שישלח לו קטעים שלא הוכנסו והושמטו מהספר בטעות, והוא ידפיסם בכרך בפני עצמו{{הערה|אגרות קודש, כרך ב, אגרת רס"ב.}}.

===השמטות משיחות הרבי===
המניחים קיבלו הוראה מהרבי שכל מה שנאמר ברבים בשבת, הוא נועד לפרסום, מלבד דברים חריפים שנאמרו בדרך כלל על אדם פרטי. במקום ההשמטות היה מופיע שכאן "חסר קטע"{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf תורתו של משיח], עמ' 14.}}.

ב[[תורת מנחם]] ישנו ריבוי השמטות, שהושמטו מכיון שהם לא היו מתאימים מסיבה כזו או אחרת להיכנס לתוך הליקוט. בשנת [[תשס"ד]] קובצו כל ההשמטות מהשנים [[תשמ"ב]] - [[תשמ"ח]] על ידי ישיבת [[תומכי תמימים מלבורן]] בקובץ בשם "ליקוט השמטות וקטעים חסרים".

{{ערך מורחב|קריאת התורה בסוכות}}
ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשמ"ט]], נשא הרבי שיחה, בה אמר שגם ב[[ארץ ישראל]] נוהגים [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]] פסוקי קרבנות של מספר ימים; לאחר שהקשו על כך, הורה הרבי להשמיט את הקטע מה[[הנחה]]. נושא זה עורר פולמוס נרחב, וההנהגה למעשה שנויה במחלוקת בין רבני חב"ד בארץ ישראל.

{{הערות שוליים}}
{{קצרמר}}
[[קטגוריה:טרימינולוגיה חב"דית]]