עריכת הדף "תגים"

{{אות}}
ה'''תגים''' הם עיטורים המופיעים על חלק מהאותיות ב[[סופר סת"ם|כתב סת"ם]].

בנוסף ליופי שהתיוג מוסיף לאותיות, יש לו משמעות פנימית, הן ברמה ההלכתית כפי שמסופר בגמרא ש[[רבי עקיבא]] היה דורש את כתרי האותיות, והן על פי פנימיות התורה.

==תיוג האותיות==
האותיות בכתב סת"ם מחולקים לשלוש קבוצות:
* אותיות [[א]], [[ו]], [[כ]], [[ל]], [[מ]], [[ס]], [[פ]], [[ר]], [[ת]] (מלאכ"ת סופ"ר) - ללא תגים.
* אותיות [[ב]], [[ד]], [[ה]], [[ח]], [[י]], [[ק]] (בד"ק חי"ה) - תג אחד.
* אותיות [[ג]], [[ז]], [[ט]], [[נ]], [[ע]], [[צ]], [[ש]] (שעטנ"ז ג"ץ) - שלושה תגים.

אצל חלק מהסופרים נהוג כיום לכתוב את הכתב כולו ללא תגים, ורק לאחר השלמת הכתיבה להוסיף את התגים, כשלעיתים הדבר נעשה אף לאחר הבדיקה הראשונית{{הערה|בעיקר בתפילין ומזוזות, שלא ניתן לתקן במקרה שנמצא פסול.}}, כדי לחסוך את הזמן של התיוג, במקרה שימצא פסול בכתיבה.

בתיוג האותיות יש להיזהר שלא לפסול את הכתב ולמנוע מציאות שהתגים יגעו אחד בשני, כשיש סופרים המשתמשים בעט ברזל מיוחד הנקרא רפידוגרף, כשיש סופרים המהדרים לתייג עם הקולמוס עצמו.

בתיוג מזוזות ותפילין ישנם תגים מיוחדים לפי קבלה הנקראים "תגי קבלה" אותם מוסיפים לכל האותיות בשם הוי' וכן באותיות מסויימות נוספות.

==בחסידות==
מקומם של התגים הוא ב[[בינה]]{{הערה|אור התורה וארא ב'תקנח. נח 1328.}}, דבר הבא לידי ביטוי גם בצורה שלהם, כאשר האותיות עצמם מסמלים את המידות, והתג הוא צורה של קו עם נקודה בראשו המסמלים את החכמים והבינה, כשמנקודת החכמה נמשך קו הבינה.

התגים מורים על כח הצומח, וכמו שכח הצומח עולה כלפי מעלה כך צורת התגים -שעולים כלפי מעלה. וכמו שהצומח מחובר לארץ ולא יכול להתנתק ממנה, כך התגים חייבים להיות מחוברים לאותיות (בשונה מהניקוד וכדומה, שמנותק מהאותיות עצמם){{הערה|אור התורה אמור תקפט. יתרו א'ג.}}.

==ראו גם==
*[[טנת"א]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/794590/ רבי לילדים: הַסּוֹד שֶׁל הַתָּגִים • שעת סיפור]''' {{וידפו}}
*'''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58830&st=&pgnum=600 ספר הלקוטים דא"ח צמח  צדק אות ט' עמוד א'קכט]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אותיות]]