לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
אור יהודה
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־21:36, 15 במאי 2022 מאת
מ.ק.
(
שיחה
|
תרומות
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{לעדכן|כל הערך=כן}}[[קובץ:הרב פרידמן אור יהודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שליח הרבי לאור יהודה הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]]]]'''אור יהודה''' היא עיר במחוז '''תל אביב''', '''ישראל'''. מרוחקת כשבעה קילומטרים מ[[תל אביב-יפו]] וסמוכה לנמל התעופה בן-גוריון. אור יהודה גובלת במערב בכביש 4 ובשטחים פתוחים, במזרח ביהוד-מונוסון;, בצפון בכביש 461, צומת השומר וצומת סביון ובדרום בכביש 412 ובשטחים פתוחים. כיום מונה העיר כ-40,000 תושבים. == בית חב"ד == [[קובץ:מפתח אור יהודה מוגש לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מפתח העיר אור יהודה שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש המועצה יצחק בוכבזה בכ"ט [[אלול]] תשמ"ז]] את הבית חב"ד באור יהודה מנהל הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]] החל משנת [[תש"נ]]. בעיר אור יהודה קיימים כיום מספר [[בית חב"ד|בתי חב"ד]], בית כנסת, [[תומכי תמימים אור יהודה|ישיבה קטנה וגדולה]],בית ספר בנים, בית ספר בנות, גני ילדים, ומעון. פעילות חסידי חב"ד באור יהודה החלה בשנת [[תשמ"ח]]. הרב [[טוביה בולטון]] ניהל באותם ימים את הפעילות החב"דית בעיר, באין בית חב"ד ושליח קבוע בעיר. ==ימי בראשית== בשנת [[תשמ"ט]], ביומה האחרון, עמד הרב בולטון במרכז העיר והציע לעוברים ושבים להניח תפילין. הוא נזכר במחשבתו בדברי הרבי כי שנה זו היא '[[שנת הבניין]]', וכאבה לו העובדה שהוא לא ניצל את סגולתה של שנה זו כדי להשיג משכן של קבע לבית חב"ד. בהחלטה של רגע, הלך הרב בולטון לעבר מקלט שכונתי שהיה בסמוך. המקלט היה מלוכלך ומוזנח, מנותק מ[[נורה חשמלית|חשמל]] ומים. הרב בולטון נטל אבן והניח אותה ליד קיר המקלט. בשמחה רבה אמר "[[לחיים]]" על 'רכישת' הבניין - שיהפוך בעזרת ה' לבית חב"ד אור יהודה. לאחר מניעות ועיכובים לא מעטים הפך המקלט למשכן קבע לבית חב"ד אור יהודה. זמן לא רב לאחר מכן, נאלץ הרב בולטון לעזוב את העיר לטובת עבודתו בישיבת '[[אור התמימים כפר חב"ד]]'. הרב [[נחום כהן]] שהיה אחראי מטעם [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]] על הסניפים תר אחר מועמד מתאים וההחלטה נפלה על הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]] שהיה אז חתן ב-[[770]]. תשובת הרבי לרב פרידמן הייתה: "הסכמה וברכה אזכיר על הציון". בחודש [[תמוז]] [[תש"נ]] בא בברית ה[[נישואין]] עם רעייתו וב[[ראש חודש]] [[אלול]] העתיקו את מגוריהם לאור יהודה, והחלו בפעילות. ==תלמוד תורה== ב[[י"ז אלול]] [[תשנ"ו]] פתח הרב פרידמן [[תלמוד תורה]] חב"ד באור יהודה, תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. התלמוד-התורה שכן במבנה [[בית חב"ד]] המרכזי באור יהודה. התלמוד-תורה חודש שוב בשנת הלימודים ה'תש"ע - בבית הספר 'אור אבנר' בעיר. בתאריך [[י' שבט]] [[תשע"ו]] שונה שם התלמוד תורה ל"אור מנחם", מתוך התוועדות יחד עם תלמידי התלמוד תורה וקבלת החלטות טובות לכבוד יום מיוחד זה. במקביל הצטרף גם בית-ספר היסודי לבנות 'אור-חנה' למוסדות החינוך של חב"ד בעיר - בראשות השליח הרב פרידמן. == ישיבת תומכי תמימים בעיר == [[קובץ:סמל ישיבת אור יהודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל ישיבת אור יהודה]] {{ערך מורחב|תומכי תמימים אור יהודה}} בשנת [[תשס"ד]] פנו הרבנים [[שלום דובער הנדל]] ומשה רוזנבלט, והעסקן ר' אברהם בן שמעון, בהצעה להקים ישיבה בעיר. הרב פרידמן הגיב בחיוב. כך קמה ישיבת [[תומכי תמימים]] אור יהודה. בשנת [[תשס"ט]] נפתחה בעיר גם [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|הישיבה גדולה]]. ==שליח לשכונת נווה סביון== [[קובץ:0ee5ef782ffa32878eeb6e7dd6a10aad.jpg|ממוזער|השליח הרב שלמה אליעזר הכהן כץ]] בשנת [[תשס"ד]] הגיעו לגור בעיר הרב שלמה הכהן ורעייתו כ"ץ שהתמקמו בשכונה היוקרתית "נווה סביון" והחלו לפעול בה. בין השאר פתחו השלוחים הצעירים מעון חב"ד לילדים ובית חב"ד ובית כנסת במרכז השכונה המהווה בית חדש לעשרות יהודים שמצאו את דרכם לתנועת חב"ד. במקום מתארגנת תהלוכה מטעם בית חב"ד, ובה למעלה מאלפים ילדים. ופועלים בה כחמשה שלוחים בניהם: הרב יצחק מאיר קליינמן, והרב יוסף יצחק בקשי, והרב [[יהושע אלישביץ]]. ==שליח לשכונת נווה רבין== באותה שנה נשלח הרב [[שלום דובער הנדל]] ורעייתו אל שכונת 'נווה רבין'. כצעד ראשון החליטו לפתוח בית כנסת בשכונה. כיום פועל [[בית הכנסת]] באופן מלא במשך כל ימי השבוע, ועל ניהולו ואחזקתו מפקח השליח הרב הראל רחימי. באותה שנה, בחודש [[אלול]] [[תשס"ד]] הקים הרב הנדל ישיבת תומכי תמימים - ישיבה קטנה. בחודש [[כסלו]] [[תשס"ו]] הצטרף לשליחות בשכונה הרב '''מיכאל פרידמן'''. ב[[תמוז]] [[תשס"ח]] נערכה [[הכנסת ספר תורה]] לבית הכנסת "בית מנחם" חב"ד בשכונה. את ספר התורה תרמה משפחת עמר לעילוי נשמת אביהם ר' שלום מנחם מענדל עמר. לקראת שנת הלימודים [[תשס"ט]] פתח הרב הנדל ישיבה גדולה. בחודש [[אייר]] [[תש"ע]], בעקבות התרחבות הקהילה לארבעים משפחות כן ירבו, קיבלה על עצמה הקהילה לערוך סדנאות חינוך שיעזרו לכל המשפחות בחינוך הילדים. הסדנאות הראשונות נערכו על ידי הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ברחובות וסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. מידי שנה מתקיימת ב[[ל"ג בעומר]] תהלוכה מטעם בית חב"ד, ובה משתתפים למעלה מאלפים ילדים. ==נשי חב"ד אור יהודה== במסגרת ארגון 'נשי חב"ד אור יהודה', נפגשות נשות השלוחים לשיעור-[[התוועדות]] משותפים מדי שבועיים. בנוסף מתקיימת פעילות לבנות על ידי סניפי [[נשי חב"ד]], [[בת מלך]], [[בנות אח"ת]] - ארגון לאמירת [[תהלים]] ב[[שבת]] מברכים. נשות חב"ד בעיר, בראשות הרבנית נחמה פרידמן, עורכות מדי ראש חודש ערב נשים מפואר. בכל פעם מגיעה מרצה מעניינת אחרת והנשים לא מפספסות אירוע זה. כמו כן, נשות חב"ד מנהלות סניף שפרה ופועה פעיל שמעניק עזרה וסיוע ליולדות מתוך הקהילה. בשנת תשע"ז החל לפעול מיזם מיוחד, בניהולה של הגברת זהבה גוסיאטניסקי. המיזם מפעיל את בנות הקהילה בהתנדבות בבתי יולדות. ==770== בשנת [[תשס"ט]] החלה הכנת השטח לבניית [[770]] באור יהודה. הבניין ישמש כבית כנסת ו[[בית חב"ד]]. {{ערים בישראל}} [[קטגוריה:אור יהודה]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:Border-radius
(
עריכה
)
תבנית:אינפו
(
עריכה
)
תבנית:בקעת אונו
(
עריכה
)
תבנית:דרושה הבהרה
(
עריכה
)
תבנית:הבהרה
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד
(
עריכה
)
תבנית:לא להדפסה
(
עריכה
)
תבנית:להשלים
(
עריכה
)
תבנית:לעדכן
(
עריכה
)
תבנית:מחוז תל אביב
(
עריכה
)
תבנית:מקור
(
עריכה
)
תבנית:ניווט קבוצות
(
עריכה
)
תבנית:ערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:קיים
(
עריכה
)
תבנית:תיבה
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
הדף הזה כלול ב־3 קטגוריות מוסתרות:
קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים הבהרה
קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים השלמה
קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים מקורות