עריכת הדף "צרפת"

מדינת '''צרפת''' מהווה סמל ודוגמא למהפכתו של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] בעולם. דבר זה נרמז בשמה: [[אותיות]] "צרפת" הינן אותיות "[[פרצת]]", וה[[גימטריה]] של המילה "צרפת" הינו [[770]] ביתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א. כחלק מענין זה ניתן לראות את לקיחתו של ניגון [[האדרת והאמונה|המנונה של מדינת צרפת]] והפיכתו לניגון חסידי ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א.

בצרפת חיים כיום כ־600 אלף יהודים, מהגדולות בקהילות ישראל בתפוצות. למרבית הקהילה זיקה חזקה לדת היהודית ולישראל. הקהילה היום היא "ספרדית" ברובה, בעיקרה יוצאת צפון אפריקה, כשמתוך קבוצה זו אחוז ניכר הם יוצאי אלג'יריה, ומיעוטים מיהודי תוניסיה ומרוקו. קיימים גם יסודות ספרדיים אחרים כגון מהגרים מטורקיה והבלקן וכן צאצאי הקהילה הספרדית הוותיקה של צרפת. האשכנזים מהווים מיעוט בקרב יהודי צרפת. היהודים מעורים היטב בחברה ובכלכלה.

== צרפת בתקופת אדמו"ר הזקן ==
בשנת [[תקנ"ט]] פרצה מלחמה בין צרפת בראשות [[נפוליאון בונפרטה]] מנהיגה של צרפת באותה העת, לבין הצאר ניקולאי. [[אדמו"ר הזקן]] סבר ש[[רוסיה]] צריכה לנצח למרות שאז יהיה קשה ליהודים בגשמיות, מפני שתחת ממשלת ושלטון צרפת היהודים יעזבו לחלוטין את היהדות, כפי שהיה עם רוב יהודי צרפת שעד לדורות האחרונים לא שמרו תורה ומצוות. [[אדמו"ר הזקן]] התבטא שנפוליאון הוא [[קליפה]] ושליח ה[[ס"מ]]. כבר אז החל ב[[בירור הניצוצות]] משם כאשר לקח את מארש הניצחון של חילי צרפת, המכונה [[מארש נפוליאון]], והפך אותו לאחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]. מארש זה נהוג לנגנו במוצאי [[יום כיפור]] בסיום [[תפילת נעילה]].

== בתקופת אדמו"ר מהר"ש==

שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים. 

==בתקופת אדמו"ר הרש"ב ==
אלו הם פרטי ביקורי [[כ"ק אדמו"ר מהורש"ב]] נ"ע בצרפת (הידועים לנו):

[[תרמ"ד]]: בחורף נסע כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ל[[פאריז]] עד י"ג [[ניסן]], לאחרי חג ה[[פסח]] חזר שוב לפאריז עד אחרי חג ה[[שבועות]], משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג ה[[סוכות]].

[[תרמ"ה]]: מאחר חג ה[[סוכות]] עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו"כ שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול ובמענטון, שם הגיע לבקרו ר' [[זלמן זלטפולסקי]].

[[תרמ"ז]]: בשלהי קיץ נסע למקומות הרפואה בצרפת.

[[תרמ"ח]]: באותו עת גר אדמו"ר מהורש"ב בעיר מענאטאהן בחלק העיר הנקרא קאפמארטן.

[[תרס"א]]: בקיץ נסע לפאריז מי"א [[אייר]] עד כ"ג אייר ביחד איתו נסע ר' [[יעקב מרדכי בעזפאלאוו]] הרב מפלטבה, וגר במלון Byron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte, ודרש שם ברופאים. כמו"כ הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' [[אברהם פערסאן]]. את אותו ביקור ניצל כ"ק אדמו"ר מהורש"ב גם לצורך עניני הכלל.

[[תרס"ד]]: בי"ט [[שבט]] בא לפאריז, ונשאר שם עד ד' [[ניסן]], והשתכן במלון Byron הנ"ל, ושכר שם שני חדרים מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח ה[[מצות]] ושאר צורכי חג ה[[פסח]] לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת [[רוסיה]] ויפן , כ"ק אדמו"ר מהורש"ב פנה אז לעיתונים הגדולים: "פיגארו", "עקא דע פארי". כמו"כ התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא.

את התוועדות [[פורים]] התוועד עם ר' [[זיסקינד ברלין]], ור' [[מענדל צוקרמן]], עד השעה 12 וכך כותב כ"ק אדמו"ר מהורש"ב על התוועדות זו: "ושמחנו ת"ל, ואם כי היתה שמחה מלאכותית קצת מ"מ וכו'".

[[תער"ב]]: מתחילת חודש שבט שהה כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בעיר מענטאהן, ושהה ב Villa Nordi, לכבוד חג ה[[פורים]] התוועד כ"ק אדמו"ר מהורש"ב שם, ובלשון כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ "היו גילויים גדולים" ,באותו ביקור השתתף כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ אשר נשאר שם בעיר מענטון לערך ג' שבועות , כמו"כ הגיעו לשם (לקראת פורים) חסידים בעלי השכלה ובעלי עבודה בתוכם הר"ר [[יעקב מרדכי מפלטבה]], הרה"ח ר' [[יעקב הורביץ]], והרה"ח ר' [[שמואל גורארי']], כמו"כ השתתפו כמה מחסידי פולין כמו הגביר ר' אהרן ובנו ר' [[בנימין ווינר]], ר' [[זיסקינד ביאלער]] מוורשה, והאחים הורנשטיין מקיוב.

באותה התוועדות צייר כ"ק אדמו"ר נ"ע את המשא ומתן שהי' בין הקב"ה ואומות העולם בנוגע ל[[מתן תורה]], דיבר על ההכרח של "עשה לך רב, וקנה לך חבר", ועל ההכרח אשר בעלי עסקים ילמדו חסידות , כמו"כ דיבר על הצורך להתייגע בחסידות , דובר גם על החילוק בין ניגון חזנות, ניגון תפילה וניגון חסידי.

כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נשאר שם עד אחרי חג ה[[שבועות]].

[[תרע"ג]]: בכ"א [[שבט]] הגיע כ"ק אדמו"ר מהורש"ב לעיר מענטון ושהה שם עד ראש חודש [[ניסן]], בהתחלה שהה המלון "טארטאקאווסקי, ומחמת הקור שינה ושכר בית ב-Villa Henriette, באותה תקופה הגיע לבקרו ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו הרב מפלטבה, כמו"כ הגיע [[כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ]] לבקרו ושהה שם בערך ב' שבועות.

[[תרע"ד]]: בחורף – מיום ח' [[כסלו]] – שהה כ"ק אדמו"ר מהורש"ב במענטון, וגר בVilla Passerel , באותו חצר בו שהה אשתקד אם כי בדירה אחרת, באותו זמן התעסק כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בדרוש [[תער"ב]] ומסיימו, כמו"כ באותו זמן ביקר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע אצל ר' מנחם נחום ברבי יצחק האדמו"ר מבויאן.

לכבוד חג הפורים נשאר הוא שם ומתוועד, וכך כותב הוא עצמו על אותו פורים: "פורים איז גיווען מיט אנשריינגונג שמחת פורים, סיא גיווען היפש געסט, לנדא איז געקומען .. ר"ש גו"א נ"י האט שטארק משמח גיווען" [פורים הי' עם שמחת פורים מיוחדת, היו אורחים חשובים, ר"ש גורארי' נ"י שימח במאוד], ונשאר שם עד סוף חודש אדר.

== בתקופת אדמו"ר הריי"צ ==
וכך נמשך הדבר ביתר תוקף בזמן נשיאותו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, אשר שהה בצרפת כמה וכמה פעמים ועד שאמר שם כמה פעמים מאמרי דא"ח ושיחות. כמו כן שלח כמה פעמים לשם שלוחים על מנת לחזק את גזע אנ"ש הנמצאים שם, ולצוכי עסקנות הכלל.

ואלו הם פרטי ביקורי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בצרפת (הידועים לנו):

תרע"א: מגיע לעיר מענטון ביחד עם אביו שם מספר לו אביו כ"ק אדמו"ר מהורש"ב על הניגון של ר' זלמן זלאטאפאלסקי

תרע"ב: נסע לפאריז, מרסל, ניצא, מנטו קרלו, מענטון. במענטון פגש את הוריו (כ"ק אדמו"ר מהורש"ב והרבנית שטערנא שרה) בתחנת הרכבת, ומסר לאביו אז דו"ח על פעולותיו בעניני הכלל בפאריז . שם מספר לו גם על פגישה שהי' לו במלון "גאר די נארד" חדר מס' רכ"ג לצורך עניני הכלל.

ביומנו מג' שבט תער"ב מספר על טיולו עם אביו – כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע בעיר מענטון בחלק העיר הנקרא קאפמארטן, ואז הראה לו אביו הבית בו גר בשנת תרמ"ח (כ"ה שנה לפנ"ז) – על כיף ימא .

כמו"כ שהה לכבוד חג הפורים ביחד עם אביו בעיר מענטון כנ"ל בארוכה, בא' ממכתביו כותב הוא אשר שהה אז עם אביו לערך ג' שבועות .

תרפ"ט: באותה שנה הגיע כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע לפאריז, בהמשך לנסיעה זו – בשנת תרצ"ב השתדל להקים וועד של בני החסידים להפיץ את המעיינות דלימוד תורת החסידות בצורה מובנת לכולם, ובמכתבי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע מוצאים אנו כו"כ מכתבים בנידון זה לר' הלל זלאטאפאלסקי אשר גר אז בפאריז, יש לציין אשר בחודש אייר תרצ"ג בתחילת תקופת שהותו של כ"ק אדמו"ר בפאריז (כדלקמן פרק שלישי), מוצאים אנו מכתבים מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לכ"ק אדמו"ר בקשר לענין זה, ההצעה הייתה לייסד "אגודת חסידי חב"ד" בצרפת (אלא שמסיבות שונות לא הצליחה התכנית לצאת לידי פועל אז בעיקבות פטירת ר' הלל הנ"ל) .

יש לציין אשר ברשימת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע מנסיעתו לאה"ק ת"ו ולארצות הברית, בהן מתאר גם מביקורו בצרפת כותב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ אשר בהיותו בפאריז בו הגיע אור ליום ג' ה' אלול עד למחרתו טייל עם כ"ק אדמו"ר ודיבר איתו ב"ענינים פנימיים".

ה'תרצ"ב: בחודש אדר אותה שנה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ למשך כשבועיים בפאריז לצורכי עסקנות הכלל, באותה הזדמנות גם כינס אסיפה מהעסקנים יוצאי רוסי' , כמו"כ באותו זמן שלח כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ר' שמעון ליב גרינבערג כשד"ר לחזק גזע אנ"ש שבצרפת .

תרצ"ג: באותה שנה שהה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ כמה חודשים בצרפת (יש לציין אשר באותה תקופה הגיעו הרבי והרבנית להתיישב בפאריז).

תרצ"ו: מתחלת תמוז עד כ"ב אלול , שהה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בפאריז, בו' אלול ביקר בבית מס' 10 רחוב די'ע השייך ל"התאחדות הרבנים החרדים דצרפת" אשר ר' שנ"ז שניאורסאהן יסדו ועמד בראשו, מסופר אשר בעלות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ במדרגות הבית ספרם ונמצאו במספר כ"ו, באותו ביקור אמר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מאמר דא"ח "אני לדודי".

תרצ"ז: בחורף של אותו שנה שהה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בעיר וויל ד'אוורע, בא' ממכתביו כותב הוא אשר שוהה הוא בפאריז לשבועיים, על מנת לשאול בעצת הרופאים , באותו זמן גם עמד לידו כ"ק אדמו"ר ומוצאים אנו בכמה מכתבים מאותה תקופה בו חותם כ"ק אדמו"ר: "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א, המזכיר מ.ש." , כמו"כ נמצא רשימה שנכתבה ע"י כ"ק אדמו"ר ובה שיחה מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שנאמרה אז.

תרח"צ: בחורף אותו שנה שוב שהה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בפאריז במלון "מקס" הנמצא ב-9 רחוב בולארד שברובע החמש עשרה בפאריז שם שהה עד סוף חודש אדר ב' לעסוק בצרכי הכלל , וכך מוצאים אנו אשר בפורים קרא כ"ק אדמו"ר את המגילה לפניו, וכתב כמה הנהגות אשר למד אז מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בהנוגע למנהגי פורים , כמו"כ אז אמר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שיחה שנרשמה ע"י כ"ק אדמו"ר .

בסוף ימיו הקים שם מוסדות כגון: [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], [[בית רבקה]] וישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].

== תקופת כ"ק אדמו"ר שליט"א ==
[[הרבי]] התגורר שנים רבות ([[תרצ"ז]]-[[תש"א]])בצרפת, ולמד שם באונברסיטת סורבון. לאחר [[י"א שבט תשי"א|קבלת הנשיאות]] שלח הרבי הרבה שלוחים לצרפת.

אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] לכ"ק אדמו"ר שליט"א, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל.

בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] החל הרבי בשירת ה"מרסלייז" (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות "[[האדרת והאמונה]]" ומאז הפך ניגון זה לאחד מ[[ניגוני חב"ד]].

== ראה גם ==
[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm35.pdf הרבי מדבר על הפיכת ההמנון הצרפתי לניגון חב"די]

[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]