עריכת הדף "תהלים קכ"א"

{{חלונית
|כותרת='''תהלים קכא'''{{ש}}שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים
|רוחב=25%
|תוכן=
<poem>
'''א:''' שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי:{{ש}}'''ב:''' עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:{{ש}}'''ג:''' אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ:{{ש}}'''ד:''' הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:{{ש}}'''ה:''' ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ:{{ש}}'''ו:''' יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה:{{ש}}'''ז:''' ה' יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ:{{ש}} '''ח:''' ה' יִשְׁמׇר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
</poem>
|מקור=
|ניקוד=כן}}

'''"שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים"''' הוא [[מזמור]] קכ"א (הפרק ה-[[גימטריה|121]]) בספר [[תהלים]]. פרק זה נכלל ב[[קריאת שמע שעל המיטה]], ב[[תפילה|תפילת]] [[שחרית של שבת]] וב[[קידוש לבנה]], וכן מהווה [[קמע ליולדת ולתינוק|סגולה ליולדת ולתינוק]], ולאור קריאת הרבי נוהגים לתלות אותו בבית בו הם נמצאים.

בשל תוכן המזמור, רבים נוהגים לומר אותו בעת צרה ומצוקה, כתחיה ותפילה לה' שיושיע אותם.

מזמור זה הוא השני ב-15 פרקי 'שיר המעלות', והוא מתייחד בכך שהינו היחיד שפותח ב'שיר '''ל'''מעלות' ולא כמו שאר הפרקים שפותחים בצמד המילים 'שיר '''ה'''מעלות'{{הערה|לפי ביאור רש"י על הפסוק, הטעם לכך הוא מכיון שזהו המזמור הראשון אותו אמרו הלווים כשעלו על המעלות ב[[בית המקדש]], ואף שבספר התהילים הוא מופיע שני, אין מוקדם ומאוחר. ובשיחת כ"ף מר חשון תשמ"א הביא הרבי את דברי חז"ל המבארים שינוי זה שמזמור זה קשור במיוחד עם משיח צדקנו והגאולה העתידה.}}.

== תוכן המזמור ==
בספר [[ואני תפלתי]]{{הערה|תפילת שחרית לשבת, עמוד 84.}} שהתוכן שלו היה למראה עיני הרבי, מופיע בתיאור המזמור: "הנושא העיקרי במזמור נפלא זה הוא ההשגחה העליונה רבת החסד".

המזמור מתחלק ל-2 חלקים, והוא כתוב בצורה סימטרית כשבכל אחד מהם ארבעה פסוקים בעלי מספר מילים שווה{{הערה|פסוקים א-ה עם 7 מילים כל אחד, פסוקים ב-ו עם 8 מילים כל אחד, פסוקים ג-ז עם 7 מילים כל אחד, ופסוקים ד-ח עם 7 מילים כל אחד.}}.
*'''פסוקים א'-ד':''' מעין דו שיח הכולל את תיאור מצבו הנואש של המתפלל ובקשתו לתפילה, והתחזקות בטחונו בה' שיגן עליו ויושיע אותו.
*'''פסוקים ה'-ח':''' מעין תשובה שעונים למתפלל ומחזקים אותו ששום מאורע לא יפגע בו, וה' ישמור עליו.

==שימושים וסגולות==
{{ערך מורחב|ערך=[[קמע ליולדת ולתינוק]]}}
ב[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה של אדמו"ר הזקן]], נוהגים לומר את המזמור מידי יום כחלק מסדר [[קריאת שמע שעל המיטה]] לקראת סופה, קודם הקטע 'גד גדוד יגודנו', וכמו כן הוא נכלל בברכת [[קידוש לבנה]] (ככל הנראה בשל האזכור של השמש והירח{{הערה|יומם השמש לא יככה וירח בלילה.}}).

בנוסף, מיוסד על כתבי האריז"ל, נוהגים לומר מזמור זה עם שלושת המזמורים שאחריו בסדר התפילה בפסוקי דזמרה קודם [[ברוך שאמר]], כשיחד עם שאר המזמורים שמוסיפים, הוא משלים למספר עשר.

בכתבי האריז"ל מבואר{{הערה|פרי עץ חיים שער השבת פרק י"ט.}} שהשינוי 'שיר '''ל'''מעלות' רומז לספירת המלכות, שנקנית ב-30 מעלות, ובמזמור זה נכפל הלשון שמירה שש פעמים כנגד [[ו' קצוות]], ובשבת הוא זמן החיבור של המלכות עם המאציל, בזכות אבות העולם{{הערה|'אשא עיני אל '''ההרים'''' מלשון הורים.}}, ובכך מקבלת את כל ההשפעות והברכות ונשמרת מכל רע.

שימוש נוסף של מזמור זה, הוא ב[[קמע ליולדת ולתינוק]] כסגולה ללידה קלה ושמירה על היולדת והתינוק, ולאור קריאת הרבי, נוהגים לתלות אותו בכל מקום בו הם שוהים.

==בתורת החסידות==
*'''אשא עיני אל ההרים''' - דוד המלך, משורר המזמור, וכן כנסת ישראל - הם בחינת מלכות, ומבקשים לעורר את המידות דעולם האצילות{{הערה|ארץ בכלל הוא מלשון רצון, וההר שהוא הגבהת הארץ מרמז למידות שהם התגברות רצון הלב באופן זה או אחר.}}.
*'''אשא עיני''' - תוכן הבטה זו הוא עניין ההסתכלות המעוררת את ההסתכלות העליונה של הקב"ה בכנסת ישראל, היות שבהבטה חזקה יש כח לעורר את מי שבו מסתכלים ש'יחזיר' הבטה, וזהו קשר פנימי שמעוררים מלמטה{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ט עמוד קיא.}}.
*'''מאין יבוא עזרי''' - אין זו רק שאלה, כי אם חלק מהתשובה, שהעזר יבוא מבחינת 'אין', שהוא עתיקא קדישא, שאין שם בחינת שמאל שינגד ויפריע להמשכה זו{{הערה|אגרות קודש חלק ז' עמוד רלא.}}.
*'''עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ''' - הסיבה לכך שעזרי הוא מעם ה', היא כיון שהוא מחדש את הבריאה בכל רגע מחדש, 'עושה שמים וארץ', ממילא פשוט שביכולתו לעזור ליהודי{{הערה|שיחת ליל ג' דחג הסוכות תשמ"ג, התוועדויות חלק א' עמוד 187.}}, והחידוש הוא, שהעזר שמגיע מבחינת 'אין' שהוא [[עתיקא קדישא]] - חודר עד לגשמיות, בחינת שמים וארץ{{הערה|שיחת נר ו' דחנוכה תשמ"ח.}}.
*'''עושה שמים וארץ''' - הקב"ה כופה את השמים והארץ{{הערה|'עושה' מלשון מעשין על הצדקה.}} שיסייעו ליהודי בעבודת השם שלו{{הערה|אגרות קודש חלק כ' עמוד קצ.}}.
*'''לא ינום ולא יישן שומר ישראל''' - בחינת [[עתיק]]{{הערה|זוהר חלק ג' קכט, א. שיחת כ' חשון תשמ"א.}}.

==ניגונים על הפרק==
כפי הנוהג שהשתרש במשך השנים לחבר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]] מידי שנה לקראת יום ההולדת בי"א ניסן, עם התחלת אמירת [[מזמור אישי|מזמור התהילים האישי המתאים למספר שנותיו]], לקראת י"א ניסן תשפ"ב חיברו עשרות חסידים ניגונים שונים על הפרק, כשבשנה זו קיבל הדבר נופך מיוחד בשל ציון היובל המיוחד של 120 שנה להולדת הרבי.

כמידי שנה נבחר ניגון ע"י [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] - 'אשא עיני אל ההרים', שחובר על ידי הבעל מנגן החסידי ר' [[שלום ברוכשטט]]{{הערה|1=[https://chabad.info/special/778251/ אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים: נבחר הניגון על קאפיטל קכ"א בתהלים] {{אודיו}}{{אינפו}}}}.

מלבד ניגון זה, התקבלו בין אנ"ש עוד מספר ניגונים על המזמור:

*'עזרי' - ניגונו של הזמר החסידי ר' [[אברהם פריד]], שהופק כקליפ מיוחד בשיתוף עם האחיינים שלו, לקראת האירוע החגיגי של חסידי חב"ד לקראת [[י"א ניסן]] ב[[קראון הייטס]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/779016/ עזרי: אברהם פריד בשיר על הקאפיטל החדש של הרבי] {{וידפו}}}}.
*'שיר למעלות' - ניגון שהתאים ר' [[אלאור ולנר]] למזמור כמידי שנה, מתוך מטרה להקל על שינון ואמירת פרק התהילים של הרבי על ידי תלמידי מוסדות חב"ד{{הערה|1=[https://chabad.info/musicnews/777567/ ללמוד את הפרק של הרבי עם אלאור ולנר • האזינו], קליפ מילים {{וידפו}}}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-15-48-06-Kovetz-11-Nissan-121.pdf קובץ י"א ניסן - שנת הקכ"א]''', ביאורי המפרשים מתוך תהילים '[[יהל אור]]', ולקט ביאורי רבותינו נשיאינו על הפרק {{PDF}}{{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מזמורי ספר התהלים}}
[[קטגוריה:תהלים|קכא]]