עריכת הדף "מדינת ישראל"

'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית שנוסדה על ידי ראשי ה[[ציונות]] באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' אייר|ה' באייר]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה הציונית, סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.
[[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של [[מדינת ישראל]]]]

==היחס למדינה==
===שלילית עצם קיום המדינה===
{{חלונית
|כותרת=קיום מדינה יהודית
|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - חלק כ"ז - שנת תש"כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].
|תוכן=
בשנת [[תש"כ]] נשאל [[הרבי]], האם יש קיום לארץ-ישראל בתור מדינה פוליטית? כאשר הרבי שמע את השאלה הוא העיר, ששאלה זו יכולה להיות מג' בחינות - מבחינת השקפת הדת, מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטית, ומהי כוונת השואל. וכאשר ענה השואל שכוונתו אם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדתית והפוליטית, אמר הרבי (בבת-שחוק), שזהו מענה "דיפלומטי" שאינו עונה על השאלה...

על השאלה עצמה, השיב הרבי על פי משל: מכונה, או כל מערכת שהיא, יכולה לפעול בדרגות שונות של יעילות - החל מביצוע מלאכות קלות, ועד לביצוע מלאכה בקנה-מידה גדול, על ידי ניצול מקסימום הכח שבה. ומובן, שאף שגם באופן הא' נעשתה כאן מלאכה על ידי המכונה, בכל זאת, אותה מלאכה שהייתה יכולה להיעשות בהתאם למלוא כחה של המכונה - לא נעשתה. ולכן, כאשר מכינים תכנית כדי לפעול ולהשפיע בענין מסויים - משתדלים לעשות זאת באופן שכל הענינים שבתכנית יפעלו במלוא כחם.

על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בב' אופנים: "מדינה של יהודים" גרידא, או "מדינה יהודית". אם תהי' זו "מדינה של יהודים" בלבד - הרי אינה אלא מדינה "לוונטינית" נוספת, כשם שסוריא היא מדינה של סורים (ועל דרך זה לבנון, מקסיקו, ארצות הברית וכו'), ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; מה שאין כן אם תיעשה "מדינה יהודית" - הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'. אמנם, כדי שתהי' "מדינה יהודית", המנוצלת במלוא יכלתה - הרי זה דוקא על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא על פי התורה ומסורת ישראל. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהי' מדינה "נורמלית", שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטף, מוסדות וכו' - כי גם על פי תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשט, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרות). ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל "מדינה יהודית", מדינה ייחודית השונה משאר המדינות, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה גם על סביבתה) במטרות נעלות יותר.

}}
רבותינו נשיאינו התייחסו והתנגדו לעצם קיום מדינה ושללו אותה בעיקר מהסיבות:
*טעמם הלכתי: משם איסור [[שלושת השבועות]], ש[[הקב"ה]] השביע את ישראל שלושה שבועות שלא ינסו להביא את ה[[גאולה]] בכוחות עצמם, על ידי קיבוץ עם ישראל לארץ ישראל, [[אדמו"ר הרש"ב]] היה הראשון מבין כל גדולי ישראל שהעיר על נושא זה וכן כתב:{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים".}}
*חשש משום התבוללות, לדעת אדמו"ר הרש"ב, הציונות מסוכנת יותר ממהשכלה וההתבוללות, משום שהמחזיקים בה רואים את עצמם כיהודים כשרים, ורוצים לשנות את המסורת היהודית, אף על פי ש"כל דתם היא לאומיות", דבר זה אכן קרה בראשית הקמת המדינה, בשנת [[תש"ג]] התעסק [[אדמו"ר הריי"צ]] עם פרשת [[ילדי טהרן]], אשר נלקחו בידי הציונים שרצו להעבירם מדתם, אדמו"ר הריי"צ התעסק בכל כוחו שהם יגיעו לידיים הנכונות.
*אחת הבעיות הן שהציונות לא ראתה חשיבות בארץ ישראל, בתורת ישראל או בעם, אלו הם רק רצו מדינה משלהם, שיהיה "פיתרון לבעיית היהודים"{{הערה|ע"פ הגדרתו של [[הרצל]]}}, או כפי שאמר [[דוד בן גוריון]] שהציונות באה :"לשנות את מהותו של כלל ישראל!", בזמן השואה בשעה שהעם היהודי היה נתון במחנות ההשמדה, מה שעניין אותם זה המדינה, ששלחו מכתב לאחר מראשי הציונות אודות ה[[שואה]] הוא ענה:"מסרתי את מכתבך לחיים (ווייצמאן). הוא ישמח מאוד. זה יועיל לנו להשיג מדינה...", ובאחת הפעמים הם אמרו:"כל העמים שפכו את דם בניהם במאמץ המלחמתי. אנו רוצים במדינה יהודית ו"רק בדם תהיה לנו הארץ.." על הוגי הציונות כתב [[אדמו"ר הריי"צ]]:{{ציטוטון|העומדים בראש תנועה גדולה כה ציונות הם מוסרים ומלשינים}}{{הערה|אגרות קודש, כרך י"ז ו'שס}}, הוגה הרעיון הציוני בנימין זאב הרצל כונה אף על ידי אדמו"ר הרש"ב ימ"ש, וכן הגה רעיון לקחת את כל הילדים היהודים ולהעבירם על דתם לנצרות רח"ל (וכך לפתור את בעיית היהודים רח"ל). וכן כדוגמת שירי כפירה של הציונות, לדוגמת התקווה אשר בו הוא אומר שהגענו לפ להיות עם חופשי ללא התורה והמצוות דווקא.
*בעייה נוספת במדינת ישראל היא הצד המעשי שבו היא מקדמת חוקים שפוגעים בקודשי ישראל, כגון החוק של [[מיהו יהודי]] גיוס נשים ובני ישיבות, מסירת שטחים ואי שמירה על [[שלושת השלמויות]], באחת הפעמים הגדיר ד"ר [[יצחק ברייער]] את מדינת ישראל:{{ציטוטון|בית לאומי לעבודה זרה עם חדר קטן עבור הקב"ה}}

בשל כך התנגדו רבותינו נשיאנו והרבי לרעיון הציוני, וכן גם היחס היה למדינת ישראל (שמדינת ישראל היה תולדה מהרעיון הציוני), כך שעצם קיום מדינת ישראל אסור.

למרות ההתנגדות החריפה לרעיון העקרוני שבהקמת המדינה, ובעולות שנלוו להגשמתו על ידי החלשת שמירת התורה והמצוות בקרב עם ישראל, בדיעבד, לא התנגדו בסופו של דבר [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] בהקמת המדינה, בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש"ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את איסור שלושת השבועות{{הערה|מובא בספר "[[בין אור לחושך]]" עמוד 23.}}. יש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביוטי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא "דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב"ד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; [[לקט ופרט]], חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[יהדות התורה והמדינה]] [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר [[יצחק ברויאר]], מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]]}}.

מסיבה זו שלל הרבי [[מסירת שטחים]], שכן היות ומדובר בסכנה של פיקוח נפש - קובעת ההלכה כי פיקוח נפש דוחה את איסור שלושת השבועות, ובכללם את איסור התגרות באומות{{הערה|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ שו"ע כשיש מצב של פיקוח-נפש — אסור למסור אף שעל מארץ ישראל, ופלא שישנם הפוסקים פס"ד שפיקוח-נפש דוחה שטחים, שעצם פסק זה הוא פיקוח-נפש!"|מקור=מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט}}}}.

כפועל יוצא, ראה הרבי בבטחון שמעניקה המדינה ליהודים  ובמבצעים שנעשו על ידי כוחות [[צה"ל]] (כמו [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מבצע אנטבה]]) ניסים שנפעלו על ידי הקדוש ברוך הוא. דעה זו גררה חיכוכים עם [[חסידות סאטמר]], שדגלה בדעה כי פעולות אלו הן "מעשה שטן" ולא ניסים.

===ציונות דתית===
{{ערך מורחב|ערכים=[[ציונות דתית]] ו[[אתחלתא דגאולה]]}}
הרבי התנגד בחריפות להשקפת ה[[ציונות דתית]] הסוברת שהקמת מדינה ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה', עד שבין השאר כינה הרב [[אברהם יצחק קוק]] את הרצל '''משיח'''. במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. מאחר והמצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ו[[מצוות]]. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}}: "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו שניצולו מ[[השואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל", (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''.

אך למרות זאת סבר [[הרבי]] שמדינת ישראל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה אך לא ביום הקמת המדינה. וכך כותב הרבי{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.

משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=העצמאות חלק י"א] ע' פ"ה}}

==יום העצמאות==
[[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא מדינת ישראל שניאור זלמן רובשוב עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]

הרבי שלל את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, אף על פי שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' הייתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=העצמאות כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}

לאחר [[ה' אייר]] [[תש"ח]] התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא [[אתחלתא דגאולה]]: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}}? בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום הכרזת העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים "[[יום העצמאות]]" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו ישן|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע"א}}.}}.

לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תשע"א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.

הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפו]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל".

===תארי המדינה===
הרבי הסתייג משימוש בשם "מדינת ישראל" והעדיף על פניו את התואר המוזכר בתורה 'ארץ ישראל', שכן מלבד היותו השם שנקבע בתורה, שימוש בשם מדינה יוצר תדמית של קשר חדש למדינה שנוצר רק בעת יסוד המדינה, בעוד שהשם הקדום ארץ ישראל מראה על הקשר בין עם ישראל לארץ על פי ההבטחה האלוקית שניתנה לו מהקדוש ברוך הוא{{הערה|1=ראו לדוגמה: [https://chabad.info/magazine/595436/ פרסום ראשון: ארץ ישראל או מדינת ישראל?]''' {{אינפו}}}}. עם זאת בכמה הזדמנויות כן השתמש הרבי בשם זה{{הערה|לדוגמה ב[[ראלי]] חג הסוכות [[תשנ"ב]] - [[דברי משיח]] ע' 141.}}.

הרבי גם הסתייג משימוש בתואר "נשיא המדינה", ולחילופין השתמש במונח "[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]" ב[[אנגלית]] ונימק כי מאז הליכתו ללימודים בקטנותו ואף בתקופה מוקדמת יותר מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן הוא אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי].}}.

==שר בממשלה==
[[קובץ:ממשלה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ממשלת ישראל הראשונה, משמאל לימין: אליעזר קפלן, יצחק גרינבוים, בכור שטרית, [[דוד בן-גוריון]], מזכיר הממשלה זאב שרף, פנחס רוזן, [[חיים משה שפירא]], הרב [[יצחק מאיר לוין]], הרב [[יהודה לייב מימון]], פרץ (פריץ) ברנשטיין.]]
{{ערך מורחב|השתתפות בממשלת ישראל}}
לפי גישתו של [[הרבי]], חל איסור להשתתף בממשלה בתפקיד שר.

הרבי מתיר את השתתפות שר בממשלה, אך ורק באם המשרה נטולת כל שלטון, ותפקידו הוא רק לבצע משימות (וכפי שהרבי הגדיר זאת{{הערה|ביחידות לשני בחורים. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשר, מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ"א}}, "כמנקה רחובות").

אך אם יש לו זכות להביע דעה ואינו מביעה במחאה על ההתנגדות וחוסר קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], זה נוגד את הנאמר ב[[שולחן ערוך]]. ואף אם הוא מייצג ציבור רב, אפילו 2 מיליון אנשים, הוא שליח לדבר עבירה. אלא אם הוא מוחה על כל המוצע בממשלה שנוגד לדעת התורה, באופן שיוזמים הצעות והוא מבטל{{הערה|דומה להשתתפות באופזיציה}} - אז אפשר. ואם אין לו יכולת למחות והוא אינו מסוגל לכך, הרי הוא כמכריז על 'אתחלתא דגאולה'. הרבי מבהיר שעשיה של הפצת היהדות ראויה ורצויה, אך להצטרף לממשלה בתפקיד ממלכתי, אסור ביותר. את הבחירות הרבי מתיר וזאת משום שההצבעה מביאה תועלת לענייני יהדות וכדומה.

==היסטוריה==
[[קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השישי של [[מדינת ישראל]] מנחם בגין ב[[יחידות]] ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]]
[[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה ה11 של [[מדינת ישראל]] מר [[אריאל שרון]] אצל [[הרבי]]]]
[[קובץ: יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה החמישי של [[מדינת ישראל]] [[יצחק רבין]] בביקור חיזוק בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]
[[קובץ:קצב.jpg|שמאל|ממוזער|250px| נשיא המדינה משה קצב אצל הרבי]]

===הקמת המדינה===
עם תחילת הרעיון הציוני היה [[אדמו"ר הרש"ב]] ממתנגדיו הגדולים ביותר וכבר אז הוא הזהיר מהקמת מדינה וכתב:

{{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}

אך התנגדותו העיקרית של [[אדמו"ר הרש"ב]] לציונות הייתה בגלל רצונם של חבריה לפעול לקירוב הגאולה בדרכים מעשיות. במכתבו הוזכרו לראשונה שלוש השבועות כנימוק נגד הפעילות הציונית. וכך כתב:
{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים"{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61. יש להזכיר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] התנגד בתוקף מטעמים אלה ל"אגודת ישראל" ולכל ארגון יהודי.}}}}. גם [[אדמו"ר הריי"צ]] התנגד לכך בכל תוקף, ולא השתתף בכל הדיונים של גדולי הדור אודות הקמת מדינה{{הערה|בעיקר אחרי ועידת פיל}}.

אולם כאשר סיפרו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] אודות הצבעת ה[[או"ם]] ב[[ט"ז כסלו]] [[תש"ח]] בו הוא מאשר את הקמת מדינה יהודית, הוא השיב על כך בחיוב{{הערה|מפי הרב [[עדין אבן ישראל]]}}, וכן בעת [[מלחמת השחרור]] הוא כתב מכתב בו קרא לאנשי אצ"ל והלח"י {{ציטוטון|אנשים שמוסרים את נפש}}.

===[[תש"ח]] - [[תש"כ]]===
*הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת [[מדינת ישראל]] התקיימו ב[[כ"ד בטבת]] [[תש"ט]]. לקראת בחירות אלו, התייחס [[הרבי הריי"צ]] לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: {{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=59 חלק י', עמ' לב].}}, בבחירות אלו נבחר [[דוד בן גוריון]].
*בשנת [[תש"ט]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את הישוב החבד"י [[כפר חב"ד]] בעזרתה של [[מדינת ישראל]].
*בשנת [[תשי"ב]] נחתם הסכם שילומים בין ישראל ל[[גרמניה]], כחלק מההסכם נכתב [[ספר הערכים חב"ד]].
*בשנת [[תשט"ו]] שלח בן גוריון מכתב לרבי בו הוא שואל אותו אודות הגדת [[מיהו יהודי]].
*בשנת [[תשט"ז]] יוצאת ישראל ב[[מבצע סיני]].

===[[תש"כ]] - [[תש"ל]]===
*בשנת [[תשכ"ג]] נבחר [[שז"ר]] לנשיא המדינה.
*בשנת [[תשכ"ז]] פורצת [[מלחמת ששת הימים]].
*בשנת [[תשכ"ט]] פורצת [[מלחמת ההתשה]].

===[[תש"ל]] - [[תש"מ]]===
*בשנת תש"ל הרבי מתחיל בפומבי במאבק מול חוק [[מיהו יהודי]].
*בשנת [[תשל"ג]] נבחר לנשיא המדינה [[אפרים קציר]].
*בשנת [[תשל"ד]] פורצת [[מלחמת יום כיפור]].
*בשנת [[תשל"ז]] נבחר מר [[מנחם בגין]] לראשות הממשלה.

===[[תש"מ]] - [[תש"נ]] ===
*בשנת [[תשמ"א]] נבחר מר [[יצחק שמיר]] לראשות הממשלה.
*בשנת [[תשמ"ב]] פורצת [[מלחמת שלום הגליל]].
*הרבי מעורר שחיילי צה"ל יקנו אות בספר התורה.
*בשנת [[תשמ"ד]]{{הערה|כחלק ממשלת האדות}} נבחר [[שמעון פרס]] לראשות הממשלה.
*בשנת [[תשמ"ט]] באופן חד פעמי מורה הרבי [[בחירות תמ"ט|לבחור]] במפלגת ג'.
*בשנת [[תש"נ]] מתרחש [[התרגיל המסריח]].

===[[תש"נ]] - [[תש"ס]]===
*בשנת [[תנש"א]] פורצת [[מלחמת המפרץ]].
*בשנת [[תשנ"ב]] יוצא [[יצחק שמיר]] לועידת מדריד.
*בשנת תשנ"ב נבחר [[יצחק רבין]] לראשות הממשלה.
*בשנת [[תשנ"ד]] נחתמים [[הסכמי אוסלו]].
*בשנת [[תשנ"ו]] נבחר [[בנימין נתניהו]] לראשות הממשלה.

===[[תש"ס]] - [[תש"ע]]===
*בשנת תש"ס נבחר [[משה קצב]] לנשיא המדינה.
*בשנת [[תשס"א]] נבחר [[אריאל שרון]] לראשות הממשלה.
*בשנת [[תשס"ה]] נחתמת [[תכנית ההתנתקות]].
*בשנת [[תשס"ו]] פורצת [[מלחמת לבנון השניה]].
*בשנת תשס"ו נבחר [[שמעון פרס]] לנשיא המדינה.
*בשנת [[תשס"ט]] נבחר [[בנימין נתניהו]] לראשות הממשלה.

===[[תש"ע]] - [[תש"פ]]===
*בשנת [[תשע"ד]] נבחר הנשיא [[רובי ריבלין]].

===[[תשפ"א]]===
*בשנת [[תשפ"א]] נבחר הנשיא [[בוז'י הרצוג]].
*בשנת תשפ"א חבר [[נפתלי בנט]] לממשלת שמאל ומונה על ידה לראש הממשלה.

==לקריאה נוספת==
*[[בין אור לחושך]] - הרב [[שלום דובער וולפא]] [[תשס"ו]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]