עריכת הדף "אליהו לייב ריבקין"

[[קובץ:אליהו ליב ריבקין.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]
ר' '''אליהו לייב (אלי) ריבקין''', אוד מוצל מאש מה[[עיירה]] [[שווינציאן]], היה [[בעל מנגן]] ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
ר' אליהו לייב נולד ב[[כ"א חשון]] [[תרפ"ו]] לאביו הרב [[יצחק ריבקין]] מצאצאי ר' [[שלמה מצ'אשניק]], ב[[עיירה]] טראב הסמוכה ל[[שווינציאן]] שבליטא. בהיותו בן 12 נשלח ללמוד אצל סבו הרב [[מנחם צבי ריבקין]] אב"ד במנצ'סטר שבאנגליה, ובזכות זה היה הניצול היחיד מכל בני משפחתו שנספו ב[[שואה]] ב[[חול המועד סוכות]] [[תש"ב]] יחד עם שאר בני ה[[עיירה]], ומלבדו לא נותר איש.

ב[[חודש אייר]] [[תש"ב]] כתב [[הרבי הריי"צ]] מכתב לסביו, הרב מנחם צבי ריבקין "יעזור השי"ת אשר נכדו מר אלי' ליב שי' ישקוד בלימודו ובהנהגה דיראת שמים, ויהיה ירא אלקים חסיד ולמדן"{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]] כרך ו, עמ' שלח}}

כעבור מספר שנים, בשנת [[תש"ח]], כתב ר' [[בנציון שמטוב]] מכתב לרבי הריי"צ אודות ר' אליהו לייב, והרבי השיב במכתב: ".. התענגתי לקרוא כל אשר כותב במעלותיו של נכד ידידנו הרב רמ"צ ריבקין ממאנטשעסטער, אשר הוא בעל כשרון ונושא חן בעיני הבריות, וביחוד אשר ידידינו אנ"ש - ה' עליהם יחיו - מחבבים ומייקרים אותו, ובשמחה קראתי את מכתבו אלי, והנני כותב לו בקירוב הדעת בהתעוררות, ומברכו בהסתדרות טובה, ומבקשו להכניס עצמו לעבודה בעניני חינוך, ובוודאי ימלא את בקשתי".{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]], כרך יד, עמ' תלג}}

בשנת [[תש"ט]] עלה ר' אליהו ל[[ארץ הקודש]], התיישב ב[[כפר חב"ד]], והתחיל להתעסק ב[[חינוך|שדה החינוך]]. בג' [[ניסן]] [[תש"י]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסתר.

בשנת [[תשט"ו]] רכש מספר שתילי אתרוגים מיהודי מכפר חסידים שהגיע לכפר חב"ד להציע את מרכולתו. את העצים נטע בחצר ביתו, ומדי שנה, משנת [[תשי"ט]] היה שולח אתרוג נבחר לרבי ל[[חג הסוכות]]. בשנים מאוחרות יותר החלו לשלוח בעלי פרדסים נוספים בכפר, והייתה יוצאת משלחת מאורגנת מטעם [[ועד כפר חב"ד]], כשהאתרוגים נארזו בקופסה מהודרת מתוצרת [[בית הספר למלאכה]].

בשנת [[תשכ"ג]] נסע ר' אליהו לרבי ל[[חודש תשרי|חודש החגים]], וביקש מהרבי את ה[[אתרוג]] עליו בירך, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי נענה לבקשתו, וב'[[יחידות]]' נתן לו הרבי את האתרוג שהשתמש בו במהלך החג.

כשהגיע לארץ לקח שני עדים, את הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[משה סלונים]], ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתל בקרקע הפרדס. את שאר העצים שניטעו קודם - ייבש. אתרוגי מטע זה, מוכרים כיום כ'אתרוגי לוריא'.

==בעל מנגן==
היה [[בעל מנגן]] נודע ואצר בזכרונו [[ניגוני חב"ד]] רבים מאות ניגונים שמע מסבו. קיבל במסורת משפחתו ניגונים רבים מהעיירה [[קובליץ]] שבבלארוס.

הרב [[יצחק גינזבורג]] שהיה איתו בקשרי ידידות, הביא את תלמידו ר' דניאל שליט שיכתוב את הניגונים בתווים מפי ר' אליהו. מספר ר' דניאל: "השתדלתי למצוא דרך להעלות על הכתב את הדקויות ששפעו ממנו. . הרב גינזבורג עודד אותו להיזכר בעוד ועוד ניגונים. תמיד היה ר' אלי' נזכר לא בניגון אחד, אלא בקבוצות של ניגונים. עוד שלושה, ואחרי שנכתבו - עוד ששה. ועוד ארבעה. ויום אחד, לאחר חמישים ניגונים, אמר: "די. אין יותר". ואז למחרת, נדרס למוות".

הרב גינזבורג הוציא לאור חוברת ובה כחמישים מהניגונים שנרשמו מפי ר' אליהו, וכן הוציא אותם בקלטות.

==פטירתו==
נפטר בתאונת דרכים קשה בכפר חב"ד בדרכו ל[[בית הכנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת המרכזי]], בכסלו [[תשמ"ג]] .

== משפחתו ==
* בתו, מרת חנה אשת ר' [[נחום לוריא]], [[כפר חב"ד]].

==ניגונים שלימד==
{{להשלים}}
*[[המשפיע (ניגון)|המשפיע]]
*[[ירידת הנשמה בגוף (ניגון)|ירידת הנשמה בגוף]]
*[[ניע חודיטי]]
*[[ניגון רל"ג (צי אזוי)|צי אזוי]]
*[[ניגון ישן (שלמה צ'אשינקר)|ניגון ישן]]
*[[ניגון הארוך לר' הלל מפאריטש]]
*'דער עובד' לר' הלל מפאריטש

== לקריאה נוספת ==
* שבועון כפר חב"ד, גליון 80, י"ד טבת תשמ"ג.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/135738 לחן של אליהו ריבקין ע"ה מכפר חב"ד בביצוע חיידר טורונטו]''' {{אודיו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: ריבקין אליהו לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מלמדים]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]