עריכת הדף "נפש"

{{בעריכה}}

'''נפש''' זהו החלק הרוחני המופשט המקיים והמחיה את האדם.

זהו החלק שב[[נשמה]] שמתלבש להחיות את ה[[גוף]]. היא מפעילה את הגוף ואיבריו ואת כוחות העשייה.
בעבודת-ה', 'נפש' היא החוויה הנפשית המניעה את האדם לקיים בפועל את ה[[תורה]] וה[[מצוות]].

'''נשמה''' היא כינוי כללי לישות רוחנית המחיה את האדם באשר הוא אדם, בין אם הוא יהודי ובין אם לאו.

ה[[נשמה]] עצמה היא אור פשוט בלי התחלקות של [[שכל]] ו[[מידות]]. ואם כן מובן כי כל ה[[כוחות]] של הנפש הם בחינת [[לבושים]] לנפש, ולא מעצם הנפש. ואף שכתוב כי הנפש מתחלקת ל[[שכל]] ו[[מדות]] הכוונה היא שביחס ל[[מחשבה דיבור ומעשה]], שהם לבושים ממש, נחשבים הכוחות הפנימיים כחלק ממהות הנפש. אבל מובן כי הנשמה עצמה אין בה התחלקות.

עוד מובן שבכל כוחות ה[[נשמה]] יש שינויים, כי ב[[מידות]] יש קטנות וגדלות, שהקטן אוהב דברים קטנים, וכן יש חילוק ב[[מוחין]]. וכל זה אינו שייך בעצמיות ה[[נשמה]] שהיא אינה מקבלת שינויים כלל.


==מבנה הנשמה==
===הרמב"ם והרמב"ן===
ישנה מחלוקת בין גדולי-ישראל באם מדובר בנשמה אחת בעלת חלקים שונים, או שמא מדובר בכמה נשמות, שלכל אחת פעולה נפרדת. הרמב"ם סובר שמדובר בנשמה אחת, המחולקת לג' פעולות. הרמב"ן סובר שמדובר בשלוש נשמות ממש. שלושת החלקים או הפעולות נקראות בשם "נפש השכלית", "נפש החיונית", ו"נפש הטבעית".

===תורת החסידות===
בחסידות מוסבר שיש ליהודי שתי נשמות שהן ה[[נפש הבהמית]] וה[[נפש אלוקית]]. ה[[נפש בהמית]] ביהודי שורשה היא מ[[קליפת נוגה]] וה[[נפש אלוקית]] היא חלק אלוקה ממעל ממש. למי שאינו יהודי יש נפש אחת, והיא [[נפש הבהמית]] שאינה מ[[קליפת נוגה]] כמו ב[[יהודי]], אלא מ[[ג' קליפות הטמאות]].

כאשר גר נתגייר, התברר למפרע כי נפשו הבהמית לא היתה מג' קליפות הטמאות כבכל הנכרים, אלא מ[[קליפת נוגה]] כמו היהודי.

בנוגע למבנה הנפש לדעת הרמב"ם והרמב"ן שהובאו לעיל, החסידות פוסקת כדעת הרמב"ם ואומרת שנפש השכלית והנפש הטבעית הם חלקים של הנפש הבהמית. במקום אחר בחסידות מוסבר שהנפש השכלית היא ממוצע בין הנפש הבהמית לנפש האלוקית. מוסבר כי הנפש השכלית היא גם מ[[קליפת נוגה]] אך היא [[מוחין]] ולא [[מידות]] כמו הנפש הבהמית, והיא מהדרגות העליונות שב[[קליפת נוגה]].



==דרגות הנפש==
בנפש האדם חמש דרגות; נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה (או בקיצור '''נרנח"י'''). שלושת הדרגות הראשונות (נפש, רוח ונשמה) מתייחסים לכוחות ה[[פנימי]]ים באדם והשתיים האחרונים (חיה ויחידה) הם כוחות המקיפים.

===נפש===
[[נפש]] היא הדרגה הנמוכה ב[[נשמה]]. דרגה זו מתלבשת ב[[גוף]] להחיות אותו. [[נפש]] היא כנגד [[ה"א]] אחרונה של [[שם הוי"ה]].

===רוח===
[[רוח]] היא הדרגה השניה בדרגות ה[[נשמה]]. דרגה זו שוכנת ב[[לב]], וענינה הוא ה[[מדות]], [[אהבה]] ו[[יראה]] וכדומה. דרגה זו של ה[[נשמה]] היא כנגד אות [[וא"ו]] של [[שם הוי"ה]]. אצל גוי יש את חלק הרוח, מה שאין כן אצל בהמה שיש לה רק נפש.
===נשמה===
[[נשמה]] היא הדרגה השלישית בדרגות ה[[נשמות]], והדרגה הגבוהה ביותר המתלבשת באופן [[פנימי]]. דרגה זו שוכנת ב[[מוח]]. דרגה זו היא כנגד [[ה"א]] ראשונה של [[שם הוי"ה]]

===חיה===
[[חיה]] היא הדרגה הרביעית ב[[נשמה]]. דרגה זו אינה מתלבשת באופן [[פנימי]] אלא היא בבחינת [[מקיף]]. מקיף זה נקרא בשם [[מקיף הקרוב]]. דרגה זו היא כנגד אות [[יו"ד]] של [[שם הוי"ה]]

===יחידה===
[[יחידה]] היא הדרגה הגלויה העליונה ביותר בנשמה. דרגה זו אינה מתלבשת באופן [[פנימי]] אלא היא בבחינת [[מקיף]], ובפרטות, מקיף זה נקרא בשם [[מקיף הרחוק]]. דרגה זו היא כנגד [[קוצו של יו"ד]] של [[שם הוי"ה]].

==לקריאה נוספת==
*רמב"ם, תחילת פרק א' מ"שמונה פרקים להרמב"ם" (הקדמתו לפירושו על פרקי-אבות).
*הרמב"ן, פירושו על התורה בספר בראשית פרק ב' פס' ז'.
*ספר-המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה "אשרינו מה טוב חלקנו" אות ו', ד"ה אם בחקותי תלכו" אות ו' ואות ז', ד"ה "חביב אדם" אות ג' ואות ד'
*ספר המאמרים תש"מ, ד"ה "כי ישאלך בנך" אור לי"א ניסן ה'תש"מ.

[[קטגוריה:נפש]]