עריכת הדף "ספירת החכמה"

{{ספירות}}
'''ספירת החכמה''' הינה הספירה הראשונה מ[[עשר הספירות]].

ספירה זו ענינה ראשית הגילוי בענין של המשכה פנימית, בניגוד ל[[ספירת הכתר]] שהשפעתה היא בבחינת [[מקיף]]. נתבאר כי חכמה היא בבחינת "כח מה", כלומר כח ה[[ביטול]] המוחלט, שנותנת מקום לראשית ההשפעה. חכמה היא הראשונה מבין ספירות ה[[מוחין]], ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], וענינה הוא ראשית ההשכלה המתפרטת ב[[ספירת הבינה]]. חכמה נקראת גם בשם [[אב]] שכן בהמשכתה ל[[ספירת הבינה]] הנקראת בשם [[אם]] נוצרים שאר הספירות.

==ענינה==
ענינה של ספירת החכמה הוא ראשית הגילוי של ה[[אור]] בבחינה פנימית, בניגוד להמשכת האור בבחינת [[מקיף]] של [[ספירת הכתר]]. לצורך המשכה פנימית זו ספירת החכמה צריכה להיות בבחינת כלי מוגדר ומסויים, בניגוד ל[[ספירת הכתר]] שאין לה כלי מסויים, והיא שורה בכל הספירות במידה שווה.

אולם, הכלי של ספירת ה[[חכמה]] הוא בבחינת '[[כח מה]]' כלומר הכח של ה[[ביטול]] המוחלט. והעניין הוא שכדי שיוכל להיות ראשית של המשכה פנימית, צריך להיות בביטול מוחלט אל כח המקיף, על מנת שהוא יוכל להמשך. 

ספירת החכמה היא גם הספירה הראשונה מבין ספירות ה[[מוחין]], ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]]. העניין הוא כי בכללות ענין ה[[מוחין]] הוא הקבלה מן החוץ, בניגוד ל[[מידות]] שענינם הוא ההשפעה החוצה. משום כך ספירת החכמה שהיא ראשית הקבלה מבחוץ שייכת לעניין של [[מוחין]].

בפרטות יותר, ספירת חכמה היא הספירה הראשונה מבין ספירות ה[[מוחין]], ובו נקלטת נקודת ההשכלה בבחינה של 'ברק המבריק' בתפיסה שלמה, ולאחר מכן היא מתפרטת ונתפסת ב[[ספירת הבינה]].

==התחלקותה ובחינותיה==
===פנימיות החכמה וחיצוניות החכמה===
ספירת החכמה מתחלקת לשני בחינות: פנימיות החכמה וחיצוניות החכמה. מבואר כי פימ

===ל"ב נתיבות חכמה===
ספירת החכמה מחולקת ל[[ל"ב נתיבות חכמה]], המוזכרות ב[[ספר יצירה]].

==יחסה לספירות אחרות==
===כתר וחכמה===
ספירת החכמה היא תחילת המשכת האור הפנימי, לעומת [[ספירת הכתר]] ששייכת לאור המקיף. על קשר זה נאמר "[[וחכמה מאין תמצא]]", כלומר שהחכמה, שהיא תחילת היש, נמשכת מן הכתר שהוא האין.

===חכמה ובינה===
{{ערך מורחב|ערך=חכמה ובינה}}
ספירת החכמה וספירת הבינה מיוחדות תדיר, ועליהם נאמר "[[תרין ריעין דלא מתפרשין]]". כמו כן, הם מכונים בשם "אבא ואמא", והם מולידים את שאר הספירות.

בתורת החסידות מבואר שספירה זו עניינה נקודה - "ברק המבריק". זאת-אומרת, שבספירה זו אין עדיין רעיון מוסבר ומפורט, כי אם רעיון מופשט חסר פרטים. רק אחר כך, הרעיון שבספירת החכמה יורד ל[[ספירת הבינה]] ושם מקבל "אורך ורוחב" - דהיינו - הסבר רחב, ופרטים.

המחשה להגדרת ההבדל בין [[ספירת החכמה]] ל[[ספירת הבינה]] ניתן למצוא במקרה בו 'נופל' לאדם רעיון במוחו אך אין לאדם עדיין את המילים להסביר לזולתו וגם לעצמו מה הרעיון בדיוק. רק כאשר הרעיון עובר את [[ספירת הבינה]] ניתן לפשטו, להסבירו, וממילא לאחר-מכן גם לבצעו. כאשר הוא עדיין נמצא ב[[ספירת החכמה]] אזי הרעיון עדיין בבחינת 'נעלם', רק הנקודה שלו ישנה. הברקה זו נקראת "חכמה", הורדת הרעיון לכלי השכל נקראת "בינה".

===חכמה ומלכות===
קשר מיוחד יש בין ספירת החכמה ל[[ספירת המלכות]]. קשר זה נעוץ בכך כי "[[נעוץ תחילתן בסופן]]", ולכן, הספירה האחרונה, ספירת המלכות, קשורה אל הספירה הראשונה, ספירת החכמה. על קשר זה נאמר "[[אבא יסד ברתא]]", כלומר, שספירת החכמה היא היסוד והשורש של ספירת המלכות.

==כינוייה==
===אמת===
ספירת החכמה נקראת גם בשם "[[אמת]]", שהוא חותמו של הקב"ה.

===מעיין===
מעיין הוא אחד מן הכינויים של ספירת החכמה, הנקראת כך משום שממנה נמשך ה[[נהר]], [[ספירת הבינה]].

===קודש===
ספירת החכמה נקראת בשם "[[קודש]]" שענינו הוא הקודש עצמו, בניגוד ל"[[קדוש]]" שהוא הדבר שנקרא על שם ה[[קודש]]. עוד מבואר כי ספרה זו נבדלת משאר הספירות, ולכן נקראת בשם "[[קודש]]".

===ראשית===
ספירת החכמה נקראת גם בשם "[[ראשית]]", כמאמר הכתוב "ראשית חכמה יראת ה'". וכן תרגום יונתן לפתיחת התורה למילה "בראשית" הוא "בחכמתא". והענין הוא שספירת החכמה היא ראשית התגלות הספירות.

==ראו גם==
*[[ספירת הבינה]]
*[[מעין]]

[[קטגוריה:ספירות]]