עריכת הדף "דוד בן זמרה (הרדב"ז)"

{{בעבודה}}
רבי '''דוד בן זמורה''' (מכונה גם '''רדב"ז''') (ה'ר"מ - [[כ"א חשוון]] ה'של"ד) היה מראשי הקהילה היהודית ב[[מצרים]], ובעל הספר "שו"ת רדב"ז".
==תולדות חיים==
נולד ב[[ספרד]] בשנת ה'ר"מ לר' שלמה. בשנת ה'רנ"ג [[עלייה לארץ ישראל|עלתה משפחתו לארץ ישראל]] והתיישבה ב[[צפת]], ולאחר ב[[ירושלים]]. כבר אז נודע כאחד מגדולי ישראל. בשנת ה'רע"ב או ה'רע"ג{{הערה|למספר דעות הוא שהה קודם בעיר פס שב[[מרוקו]].}} בעקבות מצוקה כלכלית עבר לאלכסנדריה שב[[מצרים]] ולאחר מכן לקהיר.

בקהיר התקבל לישיבתו של הנגיד רבי יצחק הכהן שולאל, ומונה לאב בין הדין במקום.

תוך זמן קצר תפס הרדב"ז את מקומו כאחד מחכמי יהדות מצרים ומגדולי הרבנים שם. הרדב"ז סירב להתפרנס מה[[רב]]נות, והתעסק במסחר. מבין תקנותיו החשובות היה: חישוב השנים על פי מניין [[בריאת העולם]] (ולא על פי מניין השטרות כפי שהיה מקובל עד אז), וחידוש התפילה בלחש, לאחר שה[[רמב"ם]] פסק שיש להתפלל בקול. בקהיר ניהל הרדב"ז ישיבה ממנה יצאו גדולי ישראל.

בשנת ה'שי"ג עבר ל[[ירושלים]], שם ביטל התקנה שקבע הנגיד רבי יצחק שולאל שתלמידי חכמים פטורים מלשלם חצי מהמס. בעקבות ביטול התקנה, העלה מושל ירושלים את המס, ובעקבות כך נאלץ לעבור לצפת. נפטר ב[[כ"א חשוון]] ה'של"ד.

הרדב"ז כתב אלפי תשובות, חלק מהם נדפסו בספרו "שו"ת הרדב"ז".
==בתורת חב"ד==
במכתבי ה[[גניזה החרסונית]] מובא מכתב של רבי [[אברהם המלאך]] בשם אביו [[המגיד ממזריטש]] אל [[אדמו"ר הזקן]], בו הוא מבקש ממנו להשיג עבורו את כרכי "שו"ת הרדב"ז"{{הערה|[[התמים]]{{הבהרה|איזה?}}, עמ' 659 - 660.}}.

הרבי בשיחותיו הפנה מספר פעמים לספריו של הרדב"ז{{הערה|[[תורת מנחם]], [[תשכ"ד]], חלק ל"ט, עמ' 178, ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 459, ליקוטי שיחות, כרך ג', עמ' 869-869, ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 51, ועוד.}}.

הרבי באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] ציין את גדולתו של הרדב"ז ב[[קבלה]] ובביאור הרמב"ם:{{ציטוטון|גדלותו של הרדב"ז ("מיטן רדב"ז קען מען זיך ניט פארפירן"... [=לא ניתן 'להתחכם' עם הרדב"ז]) להיותו  מראשי מפרשי הרמב"ם, ומה גם שכתב ספרים גם בקבלה, וספריו הובאו במאמרי חסידות בין ספרי הקבלה שסומכים ידיהם עליהם, להיותם מתאימים אליבא דהלכתא לקבלת האריז"ל החי, שהלכה כמותו בענייני קבלה}}{{הערה|[[תורת מנחם]], [[תשכ"ד]], חלק ל"ט, עמ' 178.}}. בהזדמנות נוספת הזכיר אותו הרבי בתור אחד מ"עמודי ההוראה והפוסקים בישראל"{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ט]], חלק ב', עמ' 4129.}}.

==קישורים חיצוניים==
*{{היברובוקס|מרדכי מרגליות|דוד בן זמורה|36622|בתוך "אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל" חלק ב', עמ' 364 - 370|עמוד=17}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אחרונים]]