עריכת הדף "חסידות צאנז"

[[קובץ:דברי חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי חיים מצאנז מייסד השושלת]]
[[קובץ:צאנז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]]
[[קובץ:צאנז 6.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי צבי אלימלך הלברשטאם]]
[[קובץ:שמרלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אליהו שמרלר נושא דברים במעמד [[שערי הוראה]]]]
חסידות '''צאנז''', יסודה מהרה"ק רבי '''חיים הלברשטאם''' מצאנז, בעל הדברי חיים, שהיה תלמידו של הרה"ק רבי נפתלי צבי מרופשיץ, תלמידו המובהק של הרה"ק רבי [[אלימלך מליז'נסק]].

יסודות החסידות הינם - עבודת ה' על דרך החסידות, מתוך התמדה עצומה ו[[דביקות]] ב[[תורה]].

מלבד צידקותו, היה רבי חיים מצאנז ידוע גם בכוחו העצום בתורה, וכן חיבר ספרים תורניים רבים. שו"ת, חידושים על מסכת בבא מציעא, חידושים על התורה ועוד.

רבי חיים כותב על [[אדמו"ר הזקן]] בהערצה '''מי לנו גדול באחרונים ממנו.'''{{הערה|1=שו"ת דברי חיים יורה דעה סוס"ג. (אור יקרות חלק א' עמ' תט"ז)}}

בנו היה רבי יחזקאל משינאווא. פעם שמע אחד אומר "ספר התניא הקדוש", הוא מחה בפניו באומרו שהתואר "קדוש" נהוג לומר רק על שלושה ספרים: [[זוהר]] הקדוש [[השל"ה]] הקדוש, [[אור החיים]] הקדוש. לאחר שאמר את הדברים, חשש שיש בדבריו נימה של זלזול לספר התניא, והתענה כמה וכמה [[תעניות]] על כך{{הערה|[[מגדל עוז]].}}.

עד היום מתאפיינות חסידויות צאנז בכל העולם באופיין התורתי. כדוגמה לכך יש לציין כי בחסידות צאנז, נוהג ה[[אדמו"ר]] לומר [[פלפול]] תורני בימי החנוכה. 

כמו כן מתאפיינת החסידות בהקמת מוסדות '''מפעל הש"ס העולמי''' להחדרת [[לימוד התורה]] בעמל ובהתמדה. מוסדות אלו ידועים במיוחד בבחינות החודשיות שלהם, ובתוארי הכבוד שהם מעניקים לכל צורב היודע סכום מסוים של דפי [[גמרא]], החל מ"הגאון" וכלה ב"מרן". זאת על פי ציוויו של האדמו"ר האחרון מצאנז, כדי להגדיל את כבוד ה[[תורה]] ואת ה[[אהבה]] ללומדה.

== יסוד חסידות צאנז ב[[ארץ ישראל]] ==
רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] בא ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"ו]], לאחר שניצל בניסים מאימי ה[[שואה]], וייסד את מוסדות חסידות צאנז ב[[ארצות הברית]]. 

בשנת [[תשט"ו]] בא ל[[ארץ ישראל]]. ב[[ארץ ישראל]] ייסד את מוסדותיו המפוארים בנתניה, במרכז קריית צאנז הגדולה, שם שוכנים הישיבה, תלמוד התורה, בית חינוך לבנות, ואף מרכז רפואי. גם ב[[ירושלים]] הקים קריית צאנז במרכז ירושלים, ושם רשת מפוארת של מוסדות.

רבי יקותיאל יהודה היה רגיל לומר, שהוא מקנא ב[[ליובאוויטש]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38926 חב"ד אינפו]}}

לאחר פטירתו ממשיכים את דרכו, בנו הרב רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] ב[[ארץ ישראל]] המכונה (האדמו"ר מצאנז), ובנו השני הרב רבי שמואל דוד הלברשטאם ב[[ברוקלין]] (המכונה האדמו"ר מקלויזנבורג).

רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] האדמו"ר מצאנז הנוכחי שומר על קשר של ידידות עם חב"ד.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46810 בהכנסת [[ספר תורה]] לבית חב"ד].}}

רבים מרבני צאנז היו בקשר אדוק עם הרבי, הרב [[אליהו שמרלר]] ראש ישיבות צאנז, הרב [[אהרן וידר]], רבה של קהילת צאנז בניו יורק, וחותנו של האדמו"ר מקלויזנבורג - צאנז - ארצות הברית, הרב [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]], חותנו של האדמו"ר מצאנז - [[ארץ ישראל]] הנוכחי, ועוד.

== רבי נפתלי שמרלר ==
הרב נפתלי שמרלר, בנו של רבי [[אליהו שמרלר]] ומחבר הספר "הלכות גדולות".

בשנת [[תשס"ח]] בא הרב לביקור בישיבת חב"ד חנוך לנער בדלתון יחד עם מנהל ישיבת צאנז הרב לייזרוביץ ומשלחת נכבדה. את פניו קיבל ראש הישיבה הרב אליעזר וולישאנסקי יחד עם הרמי"ם שערכו לו סיור קצר בישיבה. 

הרב נאם, ובתוך הדברים אמר: אתם צריכים להודות לקב"ה שזכיתם להיות קשורים לליובאוויטשער רבי, שהוא האילן הגדול של הדור שלנו". 

בהמשך השיחה הוסיף הרב שמרלר, "הרבי הוא ענק שבענקים ואתם צריכים לא רק לשמוח אלא גם לייקר ולהרגיש את האחריות הגדולה שיש על כתפיכם. כשנכנסתי לפה ראיתי את האור של הרבי והקדושה שלו במקום הזה. תמשיכו ללמוד ולעשות רק נחת לקב"ה ולרבי".

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46741 הרב אליהו שמרלר באחד ממעמדי שערי הוראה]
*[https://chabad.info/news/554746/בית חב"ד אירח את בנו של האדמו"ר וראש ישיבת צאנז] {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39871 הרב נפתלי שמרלר בביקור בישיבת חנוך לנער בדלתון]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37681 הרב רייך, רב צאנז בצפת משתתף בסיום הש"ס בצפת]

{{חצרות}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידות צאנז]]