עריכת הדף "שופרו של משיח"

{{בעבודה}}
'''שופרו של משיח''' הוא ה'''שופר גדול''' שיישמע בזמן [[הגאולה]], המוזכר בפסוק{{הערה|שם=ישעיהו|ישעיהו כז, יג.}} "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים". וכפי שאומרים ב[[תפילת שמונה עשרה]] "תקע בשופר גדול לחרותנו".

==במקורות==
במדרשים{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק ל"א. הובא גם בילקוט שמעוני פרשת וירא רמז ק"א.}} מובא אודות הקרניים של אילו של [[יצחק]], אותו העלה [[אברהם אבינו]] לעולה בעת [[עקידת יצחק]], שהקרן השמאלית נשמע קולה ב[[מעמד הר סיני]] שנאמר{{הערה|שמות יט, יט.}} "ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד", והקרן הימנית שהיא גדולה מהשמאלית עתיד לתקוע בה [[לעתיד לבוא]], שנאמר{{הערה|שם=ישעיהו}} "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול".

ודנו במפרשים כיצד יתכן הדבר שקרניים של איל שהיה [[קרבן עולה]] שעולה כליל לה', נשתמרו לצורך תקיעה מאוחרת יותר{{הערה|הרמב"ן יתרו יט, יג. "ולא הבינותי זה, כי אילו של יצחק עולה הקריב אותו והקרנים והטלפים הכל נשרף בעולות? אולי גבל הקב"ה עפר קרנו והחזירו למה שהיה".}}. וכן כיצד מותר להשתמש בקרניים אלו מצד דין [[מעילה]] שאסורה בקדשים{{הערה|ראה [http://torashageula.org/%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%90%D7%B3_-_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%96%D7%83_%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7#cite_ref-1 ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן ז׃ שופרו של משיח מאילו של יצחק].}}.

בהיות השופר שופר גדול, ישמע קולו עד לאובדים והנדחים בארצות אשור ומצרים, וזה יגרום להם להתעוררות עד לעלייתם ארצה ב[[קיבוץ גלויות|קיבוץ הגלויות]] ממדינות אלו.

==בתורת החסידות==
רבותינו נשיאנו ביארו באריכות את עניינו הפנימי של השופר גדול והתעכבו על פרטים ופרטי פרטים בכתובים שאודותיו. כמו כן ביארו את ההקשר בין השופר של ימות המשיח לתקיעת השופר של ראש השנה והעבודה הרוחנית שבהם.

[[אדמו"ר הזקן]] דייק{{הערה|בלקוטי תורה דרושים לר"ה נח, א ואילך. וראה גם מאמר זה (בשינויים קלים) באוה"ת דברים כרך ה' דרושי ר"ה ע' ב'עז ואילך. וראה ביאור למאמר זה באוה"ת ר"ה ע' א'תה ואילך. שם א'תח ואילך.}} מהי המעלה דשופר '''גדול''' וכן בזה שנאמר "יתקע" סתם ולא נאמר מי הוא התוקע. יתרה מזו דייק [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|עטרת ראש שער ר"ה פכ"ב.}} בלשון "יתָּקע" שמורה שיתקע מעצמו. ונקודת הביאור היא, שההתעוררות שעל ידי שופר רגיל היא רק לאלה שהם בקירוב קצת, ובכדי לעורר את האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים שגם הם יתעוררו לבוא לירושלים ולהשתחוות לה', הוא על ידי שופר גדול.

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את עניינם של שלושת סוגי שופרות המצויים במקורות:

א. השופר בו תוקעים ב[[ראש השנה]] (בחול, ובמקדש אף בשבת).

ב. השופר אותו שמעו 
עם ישראל ב[[מעמד הר סיני]], שעליו נאמר "ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד".

ג. השופר 
שיישמע בזמן [[הגאולה]].

על ידי שישראל תוקעים בשופר בראש השנה, שהיא הצעקה של פנימיות הלב שלמעלה מהשכל, על ידי זה נמשך פנימיות הלב שלמעלה כביכול, רצון העליון שלמעלה מהחכמה. כמו שתקיעת שופר של האדם היא הצעקה של פנימיות הלב, על דרך זה הוא למעלה, שענין תקיעת שופר האמורה בפסוק "ואד' הוי' בשופר יתקע"{{זכריה ט, יד.}} הוא המשכת וגילוי הפנימיות.

והחילוק בין שופר סתם לשופר גדול הוא, דשופר סתם הוא המשכת וגילוי הפנימיות דאלקות שלמעלה מעולמות אבל שייך לעולמות, סובב כל עלמין, ושופר גדול הוא המשכת וגילוי הפנימיות דאלקות שלמעלה משייכות לעולמות, למעלה גם מסובב. וזהו שבשופר סתם כתיב ואד' הוי' בשופר יתקע, דאד' הוי' הם שמות, אלא ששמות אלה (אד' הוי' בניקוד אלקים) הם נעלים ביותר8, ובשופר גדול כתיב יתקע סתם ולא נאמר מי הוא התוקע, כי תקיעה זו היא המשכה וגילוי מבחינת סתימא דכל סתימין, שלמעלה משמות.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3139995 מאמר ד"ה והיה ביום ההוא תשכ"ח]''' קונטרס ראש השנה - תשנ"ב

{{הערות שוליים}}
[[:קטגוריה:לעתיד לבוא]]