עריכת הדף "מעשה שכם"

{{בעבודה}}
[[קובץ:שכם.jpg|ממוזער|העיר שכם העתיקה.]]
'''מעשה שכם''' הוא מאורע המוזכר ב[[ספר בראשית]], בו חטף שכם את [[דינה]] במטרה להתחתן איתה, אחי דינה [[שמעון]] ו[[לוי]] בתגובה מגיעים לשכם הורגים אותו ואת בני עירו.
==הסיפור==
לאחר שהתיישב יעקב ב[[שכם]], יצאה [[דינה]] בתו ופגשה ב[[חמור]] שחמד אותה והתחתן איתה. שכם אבי חמור רצה לרצות את יעקב ובניו והציע שבניהם ובנותיהם יתחתנו אחד עם השני, בני יעקב הסכימו לכך אולם התנו זאת בכך שהם יעשו [[ברית מילה]], שכם ובני עירו הסכימו לכך ונימולו. ביום השלישי הגיעו שמעון ו[[לוי]], שהיו אז בני שלוש עשרה. ללא רשות אביהם{{הערה|בראשית רבה.}} ומכים אותם נפש{{הערה|[[ספר בראשית]], פרק ל"ד, א - כ"ט}}.

יעקב הוכיח אותם על מעשה זה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֙נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃|מקור=בראשית, ל"ד, ל'}}

שמעון ולוי עונים על כך בתגובה: "{{מונחון|הַכְזוֹנָ֕ה|הפקר}} יַעֲשֶׂ֖ה אֶת אֲחוֹתֵֽנוּ"?!. 

לפני פטירתו של יעקב הוא קורא לכל האחים, ומברך כל אחד ואחד מהם, את שמעון ולוי אומנם מוכיח יעקב על מעשה שכם ואומר להם:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל|מקור= ספר בראשית, פרק מ"ט}}

יעקב העניש את שבטים שמעון ולוי בכך שהם יהיו נפוצים בכל הארץ. לוי יחזר על הגרנות לקבל תרומות ומעשרות, ושבט שמעון יהיו עניים וסופרים ומלמדי תינוקות כדי שיהיו נפוצים בכל הארץ{{הערה|רש"י בראשית מט, ז.}}.

==בחסידות==
ישנם שני הדעות שמסבירות כיצד לומדים ש"בן שלוש עשרה למצוות", לפי דעה אחת לומדים זאת מלוי ושמעון שהיה בני 13 ונקראו "איש" בעת שרצחו את חמור ושכם, ודעה שנייה היא שזה "הלכה למשה לסיני", ב[[תורת החסידות]] מבואר שע"פ הדעה השנייה שהיסוד לעבדות ה' הוא [[קבלת עול]]{{הערה|שנהיים בני 13 למצוות משום "הלכה למשה לסיני"}}, ואילו ע"פ הדעה הראשונה צריכים לעבוד את ה' ע"פ השכל{{הערה|שבגיל 13 האדם מגיע לשלימות השכלית שלו}}, ולכן כאשר היו שמעון ולוי בני 13 והגיעו לשלימות השכלית, הם יכלו לפעול ב[[מסירות נפש]]{{הערה|לקו"ש, ח"ה, עמ' 150.}}.

הרבי גם מסביר שהסיבה שיעקב הוכיח אותם לאחר מכן {{הערה|למרות שתושבי שכם כן היו מחויבים מיתה}}, לא היה על כך שהם הרגו אותם אלא על כך שהם עשו זאת בדרכי ערמה ומרמה וללא בביטחון ב[[הקב"ה]] שיעזור להם ובפרסום רב{{הערה|לקו"ש, ח"ה, עמ' 152}}, ע"פ ביאור נוסף יעקב הוכיח אותם על כך שהם פועלים מקנאות ויתירה ולא רק מדרישת הצדק בלבד{{הערה|לקו"ש, ח"ה, עמ' 161}}. 

לפני [[הסתלקות|פטירת]] [[יעקב אבינו]], כאשר ברך את בניו, דבר קשה על שמעון ו[[לוי]] על מעשה זה. ואמר {{ציטוטון|בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֽׁוֹר}}{{הערה|[[ספר בראשית]] פרק מ"ט פסוק ו'.}}, [[רש"י]] מסביר {{הערה|[[ספר בראשית]] פרק מ"ט פסוק ו' ד"ה "כי באפם הרגו איש".}} "אלו חמור, ואנשי שכם". 'כי האפם הרגו איש' מדובר על מעשה דינה. 'וברצנם עקרו שור' מדובר על [[מכירת יוסף]] ששמעון ולוי התחילו לדבר עליו, ורצו להורגו. [[הרבי]] שואל רש"י אומר "חמור, ואנשי שכם". למה לא כותב גם 'שכם'? הרבי מסביר שעל שכם כל האומות הסכימו שחייב מיתה. אבל על הריגת חמור, וכל אנשי העיר, אפילו שזה מוצדק שגם הם היו אחראים. בכל זאת האומות יכלו לכועס{{הערה|[[לקוטי שיחות]] כרך ה' עמ' 251.}}.
==לקריאה נוספת==
*[http://www.likras.org/files/1809752692_743873572.pdf לקראת שבת, '''קנאת ה' או "אומנות זו של רציחה"?''' עמ' 5 - 9]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חומש בראשית]]