עריכת הדף "גילוי עריות"

{{מצוות}}
'''גילוי עריות''', היא מצוות לא תעשה, מהאיסורים החמורים ביותר בתורה.

== יהרג ואל יעבור ==

על אף שעל כל המצוות הדין הוא שאם כפו והכריחו אותו לעבור על עבירה מסוימת יעבור ואל יהרג, וזאת מכיון שהתורה מצווה אותנו "אשר יעשה אותם האדם '''וחי בהם'''", שונים הם שלושת העבירות החמורות והם [[עבודה זרה]], [[גילוי עריות]], ו[[שפיכות דמים]], עליהם הדין "יהרג ואל יעבור". המקור לכך הוא הפסוק "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך" ודורשים חז"ל "אפילו נוטל את נפשך", שבשלושה מצוות אלו בהם תלויה עיקר אהבתו של הקדוש ברוך הוא, מחויבים לקיים את ה"ואהבת" אפילו אם זה כרוך ב"בכל נפשך", שנוטל את נפשך.

לא רק במצוות אלו עצמן חומר האיסור הוא עד כדי כך ש"יהרג ואל יעבור", אלא אף בדברים שהינם שייכים לעבודה זרה ואינם גוף ועיקר האיסור, אלא גוררים את האדם לאיסור או שיש בהם שמץ מהאיסור, גם הם ב"יהרג ואל יעבור". הן באיסור גילוי עריות, והן בשני האיסורים האחרים.

בגילוי עריות יש לאו מיוחד של "לא תקרב" בה אסרה התורה גם קרבה של גילוי עריות, ולכן כל קרבה כל שהיא המביאה לידי האיסור, הרי היא בכלל האיסור דאורייתא של לא תקרב, ויהא ביהרג ואל יעבור. בין איסורים אלו נמנים: הסתכלות - המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל כו', שמיעת קולה - קול באשה ערווה, וכדומה.


== איסור יחוד ==

איסור יחוד עם אשת איש הוא איסור מהתורה. מדרבנן גזרו גם על יחוד עם אשה פנויה. סנהדרין כא. ב. 

[[הרבי]] התריע על הפירצה בה בת ואשה נוסעים עם נהג גבר במונית (טעקסי) בה עוברים לפעמים על איסור ד[[אורייתא]] של יחוד.

גדולי הפוסקים מתייחסים לנושא<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=919&hilite=cf615a7c-739e-473b-88cf-28138fa81446&st=%u05d9%u05d7%u05d5%u05d3&pgnum=148 שו"ת אגרות משה חלק ה' סימן פ"ב]</REF> וקובעים כי אם נוסעים במקום שאין עוברים בה רבים, עוברים על איסור יחוד. יש להחמיר גם בדרך שעוברים בה רבים, אם הוא באופן שקשה לראות מבעד לחלון את הנעשה במונית. בשעת הדחק יש להקל באופן האחרון. 


== איסור הסתכלות ==

בענין איסור הסתכלות נאמר בגמרא: אסור להסתכל באשה נאה, ואפילו פנויה, אשת איש ואפילו מכוערת.

לאחר הסתלקות הרבנית בכ"ב שבט, יצא לאור קובץ בשם "אמנו המלכה", ובתחילת החוברת נדפסה תמונתה. בעקבות פרסום הקובץ, כתב אחד הרבנים לרבי שלכאורה מן הראוי שלא לפרסם תמונות נשים. הרבי שלל את הערות וכמנהגו הכניס את התשובה תוך נוסח המכתב. נוסח המכתב הוא של הרב [[גבריאל ציננער]], וההדגשות הם מ[[הרבי]].

ב"ה, י"א אדר [[תשמ"ח]] לכבוד כ"ק אדמו"ר הגה"ק שליט"א. באתי להעיר אודות שיצא לאור ספר אמנו "המלכה" '''בודאי הבחין בהפשוט גם בלא הסתכלות כלל - אשר במהדורא אחרת הוסיפו בלי צבעים תמונה מהרבנית ע"ה''' ולפענ"ד אינו נכון - ואף דאחז"ל סנהדרין מ"מ גמירי אין יצה"ר שולט אלא במה שעיניו רואות '''ושולל בנוגע לאחרנייתא''' וגם קיי"ל באה"ע סי' כ"א ס"א דאסור '''1)''' להסתכל אף בבגדי '''2)''' צבעונים של אשה '''3)''' שהוא מכירה '''ומכלל הן אתה שומע שלילת האיסור כאשר אין ג' הנ"ל, ובפרט - כל הג'''' (ועי' באוצר הפוסקים סקי"ב בשם שו"ת הב"ח סי' י"ד דגם בבגד אשה שכבר מתה עיי"ש) משא"כ בנ"ד ועכ"פ מדת חסידות להחמיר, '''אלא שעי"ז יתמעט ב"והחי יתן אל לבו" - כנראה במוחש (ואולי זוהי סברת המוסיפים הנ"ל).'''

במכתב זה מדגיש [[הרבי]] את ההיתרים לפרסם את תמונת הרבנית, מתוכם נשקפת בהירות כללית להלכות ההסתכלות. גם הרב השואל כותב במכתבו את הגמרא בסנהדרין כי חומר האיסור בראיית פני אשה הוא באשה אשר חיה, מה שאין כן באשה שמתה כבר קיים הכלל המקובל בידי חכמי הגמרא כי "אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות", ומכיון שמדובר באשה שאיננה בין החיים - לא חל איסור הסתכלות.

הרב השואל הדגיש במכתבו את האיסור להסתכל בפני ובבגדי אשה גם אם מתה, על פי האיסור שאסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, והב"ח פוסק כי אף באשה שהיא מתה קיים איסור זה. בתגובה לכך משיב הרבי דווקא מדברי הגמרא מודגשים שלושה תנאים לחלות האיסור: א. הסתכלות - ולא ראייה בעלמא לחוד. ב. בגדי צבעונים, - ועל כך השיב הרבי בראש המכתב כי במהדורה השניה של הספר אכן פרסמו את התמונה ללא צבעים, כך שלא קיים איסור זה. ג. שהוא מכירה. ולכן באופן שחסר אפילו אחד מהתנאים הנ"ל, לא קיים האיסור - וכל שכן היכן שאין את כל שלושת התנאים.

על טענת הרב כי "עכ"פ מידת חסידות להחמיר" משיב הרבי כי מאידך יש להחמיר גם ב"והחי יתן אל לבו".<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=35291 חב"ד אינפו]</REF>

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]