עריכת הדף "חינוך"

'''חינוך''' היא מצווה מדרבנן לחנך את הבנים בדרך המצוות, כדי שכאשר יגדילו ויגיעו לגיל מצוות יוכלו לקיים מיד את כל תרי"ג המצוות. דגש מיוחד נתנו רבותינו נשיאינו על החינוך כחלק מרכזי בעבודת ה', וכלשון [[אדמו"ר הריי"צ]] "כשם שהנחת [[תפילין]] בכל יום הוא [[מצווה]] ד[[אורייתא]] על כל [[יהודי]], ללא חילוק בין גדול שבתורה לבין איש פשוט, כך הוא חוב גמור על כל יהודי לחשוב כל יום חצי שעה אודות חינוך הילדים ולעשות הכל, מה שבכוחו לעשות ויותר מכפי כוחו, לראות לפעול אצל הילדים, שילכו בדרך בהם מדריכים אותם"{{הערה|1=[[היום יום]] כ"ב [[טבת]].}}.

== מתי חלה המצווה ==
{{ציטוט צף|צדיק עשוי לסטור, וחסיד אינו עשוי לסטור. חסיד אומר מילה, והעולם אומר: סטירה חולפת, אך אמירה נשארת|אדמו"ר הרש"ב, ספר השיחות תש"ד עמוד 15}}

ישנה מחלוקת ראשונים אם המצווה מוטל על האב, או גם על המתחנך - ה[[קטן]] עצמו. 

[[הרבי]] מבהיר בשיחות, שכיום ה[[מצווה]] היא לא רק על האב, אלא גם ובעיקר על האם הנמצאת סמוך לילדים במשך היום.

כאשר היה [[אדמו"ר הריי"צ]] בן שבע שנים הורה לו [[אדמו"ר הרש"ב]] שכאשר ירצה לאכול ב[[יום הכיפורים]] יבוא לפניו ויבקש ממנו דווקא לאכול. בפועל התענה [[אדמו"ר הריי"צ]] באותה שנה.

יש שביארו כי חובת החינוך חלה דווקא בשעת המעשה כשמתעוררת חובת החינוך, ולכן רצה [[אדמו"ר הרש"ב]] שכאשר ירצה בנו לאכול יבוא לפניו, ואז יחנכו [[אדמו"ר הרש"ב]] בדין תענית שעות שחייבים לחנך את הבנים מדין חינוך.{{הערה|1=קובץ [[התמים]] חוברת ה'.}}.

בכמה וכמה שיחות של הרבי, הרבי הסביר שהחינוך מתחיל מגיל הכי רך, מאז הלידה ועוד לפני זה.

{{ציטוטון|כידוע מנהג ישראל מדורי דורות לתלות שיר המעלות בחדרו של הילד תיכף משנולד, וכמו כן נהגו נשי ישראל לשיר לילדיהם שיר ערש שתוכנו "כי
טוב סחרה מכל סחורה" ("די תורה איז די בעסטע סחורה"), וזאת לפני שידע הנער להבחין בין טוב לרע, לפני שמתחיל לדבר, תינוק שנולד זה עתה. והרי ידוע מ"ש הרשב"א עד כמה צריכים להזהר ולהקפיד על מנהג נשים זקנות בישראל)}}{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ג]] ח"ג ע' 1217.}}

כמו כן מעורר הרבי בנוגע לשירי ערש, אשר הם משמשים חלק נכבד בחלק החינוך העמוק ביותר החודר בנפשו של התינוק ושל הילד.

{{ציטוטון|כידוע המנהג הפשוט אצל נשי ישראל לשיר לילדים שבתוך העריסה שיר-ערש שתוכנו אודות ה'רבי' שמלמד לתלמידיו 'קמץ אל"ף א', ומובן שאין זה באקראי בעלמא, אלא כך נתפשט ונתקבל אצל נשי ובנות ישראל בדורות שלפני זה, בכל המקומות מעבר לים ששימשו 'מרכזים' לתורה ויהדות ויראת-שמים - לפי שדרך הלימוד עם ילדי ישראל הייתה באופן שהיו לומדים 'קמץ אל"ף א', וטעם הדבר - לפי ש'קמץ אל"ף א' קשור עם האות אל"ף דתיבת 'אנוכי'.}}{{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ב]] כרך ד' עמ' 2124. [[תשמ"ז]] ח"ב ע 95}}

בדברים רבים חותר הרבי להקדים את החינוך לגיל הכי רך, וכך לדוגמה כותב הרבי שהחינוך ללבישת טלית קטן יכולה להתחיל לפני גיל 3{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%97.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות רפז].}}.

==מבצע חינוך==
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע חינוך]]}}
{{ציטוט צף|מכריזים על שנה זו כ'שנת החינוך' ו'מבצע חינוך', שעניין זה קשור לענין של 'והגדת לבנך' - ענין החינוך: שלא ישאר בן או בת שלא יקבלו חינוך יהודי. וזוהי ההכרזה, שהשנה תהיה הדגשה לראות שכל ילד יהודי יקבל חינוך על פי יהדות אמיתית|שיחת היסוד ל'מבצע חינוך', כ"ד [[ניסן]] תשל"ו}}
בנוסף, מנה הרבי בהתוועדויות הפתאומיות שערך בשבועות הסמוכים להכרזה על 'מבצע חינוך' שורת הוראות נוספות, ביניהם דרש שכל אחד ישתדל לא לפעול רק בעצמו, אלא להשתדל שגם אנשים נוספים יעסקו במבצע זה, קרא למנהלי המוסדות לקבל תלמידים נוספים גם כאשר ישנם קשיים כספיים, ושלל את האפשרות לפטר מורים ואנשי חינוך ממשרתם בשל מחסור כספי.

הרבי אף הדגיש את חשיבותו של מבצע זה בכך שהוא מהווה את היסוד לכל חיי הילדים, ו[[משפיע]] עליהם לכל ימי חייהם, והגדיר את מטרתו לדאוג שלא ישאר אף ילד יהודי שלא יקבל חינוך יהודי כשר.

באחד ממכתביו, כינה הרבי את המבצע: "מבצע כללי–גדול וכולל מבצעים הכלליים"{{הערה|מכתב לחג הסיום של ישיבת תומכי תמימים מונטריאול.}}.

==חינוך חסידי==
אדמו"ר הריי"צ מתייחס בכתביו בהרחבה למיוחדות של החינוך החסידי, ומונה מספר נקודות עיקריות בחינוך החסידי{{הערה|ראו גם ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1871 עמוד 79. ובמכתב אדמו"ר הריי"צ לר' [[ניסן נמנוב]]: "אחד מיסודי החינוך . . ואלו התלמידים שהיו והנם שלמים בזה - הצליחו ומצליחים".}}:
*חינוך המיוסד על קבלת עול וציות{{הערה|ספר המאמרים תש"י עמוד 244. תורת מנחם חלק א' עמוד 4.}}
*קדושת האותיות{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד תצא.}}
*ההכרה שאסור להסתתר מהמשגיח המופקד על הדרכת המחונך{{הערה|רשימות חלק ד' עמוד 15.}}
*אהבת ישראל ועין טובה{{הערה|ספר השיחות תש"ה (בלשון הקודש) עמוד יג.}}
*אי שימת לב ללבוש ולחיצוניות{{הערה|לקוטי דיבורים חלק ג' (בלשון הקודש) עמוד 600.}}

==הוראות הרבי==
[[קובץ:השפעה על הורי התלמידים.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לעבודת החינוך: '''במענה לשאלתה: בכלל - הוראת חז"ל שעל האדם להיות מעורב בין הבריות ובפרט - המתעסקים בחינוך שעליהם להיות בקירוב גם עם הורי הילדים שזה מוסיף בהשפעתם על התלמידים. גם בשיחת חולין (באם אינה שיחה אסורה) אפשר להטות השיחה לענין שתהיה תועלת בו, והראיה - שנצטווינו גם עליה: "בכל דרכיך דעהו". אלא שצריך לעשות זה בלי בליטות (וכמו בכל ענינים האדם)''']]
{{להשלים}}

עיקר תפקיד המחנך אינו להקנות ידיעות והישגים, אלא דווקא להטמיע בתלמידים מידות טובות ולוהורת את דרכם בחיים לשנים הבאות לכשיגדלו{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ה עמוד רא.}}.

אחריות המחנכים היא גם על הזמנים בהם התלמידים שוהים בביתם מחוץ לכתלי ה[[תלמוד תורה]], ובפרט אופן הנהגתם בבית הכנסת{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ה עמוד קמג.}}.

===עצות והדרכות===
*על המחנך להתייחס לכל עניני תורה ומצוות בחיות והתלהבות כדבר חדש, היות וטבע האדם בכלל ובפרט ילד קטן, שדברים חדשים מעוררים בו חיות והתלהבות{{הערה|שם=תשדמ|התוועדויות ה'תשד"מ חלק ג' עמוד 1533.}}.
*המחנך צריך להתנהג באופן של [[דוגמה חיה]] שמשפיעה באופן החזק ביותר על נפש הילד{{הערה|שם=תשדמ}}.
*הגישה הכללית של החינוך צריכה להיות מתוך קירוב, ורק לאחר מכן אפשר לחשוב על שימוש מדוד גם בגישה של 'שמאל דוחה', כשגם השימוש בגישה זו צריך להיות באופן חלש, כפי שרמוז בכך שהיד הימנית חלשה יותר מהשמאלית{{הערה|התוועדויות תשמ"ו חלק ג' עמוד 617.}}.

===קבלה למוסדות===
*יש להימנע לחלוטין מהפליה על רקע עדתי בקבלה למוסד{{הערה|אגרות קודש חט"ו מכתב ה'תנא.}}.

===שכר לימוד===
*כפי שהורים מעניקים לילדיהם את הטוב ביותר בכל התחומים, כך יש להתייחס גם לחינוך, ואין להיבהל מהוצאות גדולות יותר עבור חינוך מעולה על טהרת הקודש, כיון שכסף זה ניתן להורים כפיקדון עבור חינוך ילדיהם
*על פי דברי חז"ל "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה", הציע הרבי שהנהלת מוסדות החינוך ישתדלו שעל כל פנים עשירית מהתלמידים ילמדו אצלם מבלי לשלם שכר לימוד{{הערה|משיחות הרבי אודות שנת החינוך, תחילת חודש אייר תשל"ו.}}

===עונשים===
*יש להימנע כליל מתוכחה על ידי הכאה{{הערה|שם=כא|אגרות קודש חלק כא עמוד קצה.}} סגירת הילד בחדר חשוך{{הערה|מכתב הרבי שנדפס ב'צדיק יסוד עולם', קה"ת תשנ"ב, עמוד 105: "נזדעזעתי לקרוא במכתבה שמי שהוא מייעצה לשים ילד קטן ולהחזיקו בחדר חשוך כו' כיוון שלדעתה הוא אקטיבי יותר מדי, ושמחתי להמשך מכתבה שלא קיבלה עצה מבהילה זו".}} וכל עונש שכולל שימוש חינוכי בכח פיזי, כגון דחיפה וכיוצא בזה, אפילו אצל ילדים צעירים, ובטח שלא אצל ילדים בגיל בוגר יותר{{הערה|אגרות קודש חלק יג עמוד ד ועמוד קלח. הוספה לשיחות קודש תשל"ט חלק ב' עמוד 760. אגרות קודש חלק יב עמוד רסו.}}
*ניתן להשתמש בעונש של הרחקה זמנית{{הערה|הרבי עצמו נהג כך כאשר 'הרחיק' קבוצת בחורים שעשתה מעשה שלא גרם נחת רוח למשך שלושה התוועדויות.}} או הרחקה לצמיתות, במקרים קיצוניים שעונשים אחרים לא עזרו{{הערה|שם=כא}}
*כאשר הנהלת הישיבה הטילה על בחור קנס כספי והוא כתב על כך לרבי, השיב לו הרבי כי עליו לציית לפקודת ההנהלה, ובכך יהיה גם תיקון למעשיו{{הערה|1=בנוגע לעצם ההיתר ההלכתי לתת קנס לתלמיד, ראו [http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=364 תשובת הרב ברוך בועז יורקוביץ רב קהילת חב"ד בלוד] {{שטורעם}}}}
*הרבי הציע כעונש חינוכי נתינת כסף ל[[צדקה]], והוספה בלימוד בזמן הפנוי{{הערה|משיחת ב' דר"ח אלול תשמ"ג, התוועדויות חלק ד' עמוד 1959.}}
*ככלל הגישה בה צריך לנקוט היא "בתוקף המלובש בדרכי נועם"{{הערה|אגרות קודש חלק יב עמוד רסו.}}

===חינוך הבנות===
בשונה מהשיטה שהיתה נהוגה, הניח הרבי דגש גדול על חינוך הבנות, ואף הצביע על כך שכשם שהקב"ה בעצמו הקדים את 'חינוך' הנשים במתן תורה לפני הגברים, יש מזה הוראה גם אלינו שיש הדגשה מיוחדת בחינוך הבנות{{הערה|הרבי אף העיר שכאשר בבריאת העולם הוקדמו הגברים לנשים, הגיע מכך חורבן שגרם לערבוב הטוב והרע בכל העולמות.}}, ואף שבדורות עברו לא נהגו להניח על זה דגש, הרי התנאים של הזמן החדש גורמים לכך שלא מספיק שהדברים יבואו באופן של ציווי ופקודה, ודורשים חינוך פנימי. מקור נוסף לחשיבות של חינוך הבנות לומד הרבי מהאריכות בפרשת הנדרים של נשים ובנות לעומת נדרי הבן, כאשר הטעם לכך מפני שבענינים רבים הנשים יכולות לפעול עוד יותר מהגברים.

== ראו גם ==
*[[ילדי ישראל]]
*[[תלמוד תורה]]
*[[קמץ אלף א|קמץ אלף אָ]]

==קישורים חיצוניים==
[https://sites.google.com/site/toramedia770/tora-is-the-best השיר תורה איז די בעסטע סחורה להורדה]

==לקריאה נוספת==
*קונטרס '''[[כללי החינוך וההדרכה]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] (מהדורה מבוארת של הרב [[יקותיאל גרין]], יצא לאור בשנת [[תש"ס]])
*'''החינוך והמחנך''', הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], ניו יורק תשנ"ה
*'''אגרת החינוך''', הרב [[שמעון וייצהנדלר]], [[מרכז ההפצה ממש]], ישראל תשע"ד
*'''משנת החינוך''', הרב שניאור זלמן גרשוביץ, מכון משנת חב"ד, תשע"ד
*'''החינוך במשנת חב"ד''', הרב [[יוסף הרטמן]], [[כפר חב"ד]] תשמ"ד
*'''שערי חינוך''', מכון [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]], ישראל תשס"ז
*'''דרכי החינוך''', פרופסור [[פישל שניאורסון]], הוצאת הסתדרות המורים, ישראל תש"ד
*'''חינוך למעשה''', לוי יצחק סטוליק, [[ניסן]] תש"ס
*'''לקט בעניני חינוך''', מפי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], הוצאת [[ועד כפר חב"ד]] תשס"ז
*'''מפתח הוראות והדרכות בעניני חינוך''', [[תשורה]] מ[[כינוס השלוחים העולמי]] תשנ"ט
*'''כללי החינוך וההדרכה - מבואר''', הרב [[מנחם מענדל פרידמן]], [[אור יהודה]] [[תשנ"ג]]
*'''החינוך על טהרת הקודש''', [[שניאור זלמן הרצל]],
*הרבנית סימה אשכנזי, סדרת כתבות במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד: '''חינוך לנצח נצחים''', גליון 1904 עמוד 22 {{*}} '''חינוך במסירות''', גליון 1905 עמוד 24
*'''הפרדה בין בנים ובנות בגילאי בית הספר''', התייחסויות הרבי לנושא, בתוך שבועון כפר חב"ד גליון 1908 עמוד 18

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/657519/ אסור לבזבז רגע בחינוך הילדים]''', וידאו יומי מהרבי {{וידפו}}
*[[פלפול]] אם המצווה היא מדאורייתא או מדרבנן, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/maftechot/2/1/13&search=%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA ליקוטי שיחות]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חינוך]][[קטגוריה:אורח חיים]]