עריכת הדף "משה שניאורי"

{{דמות
|שם=רבי משה שניאורי
|תמונה=[[קובץ:הגהות הצצ להנחה.jpg|250px]]
|תיאור=הנחה ב[[כתב יד|כתב ידו]] של ר' משה, עם [[מוגה|הגהות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בצידה{{הערה|ראה אודות הנחותיו [http://chabad.info/news/ספר-היסטורי-תולדות-רבי-משה-בן-אדמור-הז/ כאן] ו[http://chabad.info/news/בלעדי-פרק-מתוך-הספר-על-רבי-משה-בן-אדמור/ כאן]}}
|תאריך לידה=[[תמוז]] [[תקל"ט]]
|תאריך פטירה=בין השנים [[תרט"ו]] - [[תרל"א]]
|אב=[[אדמו"ר הזקן]]
|תפקידים נוספים=רבה של [[אולע]]
}}

הרב '''משה שניאורי''' (תמוז [[תקל"ט]] - סביבות [[תר"ל]]) היה בנו של [[אדמו"ר הזקן]] ורבה של [[אולע]]; בעל-כרחו נעצר ואולץ להתנצר, אלא שהוא נמלט מידי שוביו ועד סוף ימיו נדד ממקום למקום.

== תולדות חיים ==
===צעירותו וילדותו===
שנים עשר שנים לפני לידתו חי אדמו"ר הזקן בפרישות{{הערה|מגדל עז, הרב יהושע מונדשיין.}}. נולד לאביו, [[אדמו"ר הזקן]], ב[[תמוז]] [[תקל"ט]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=5adb367a-158b-45a9-8dfa-ae341ac65386&st=חלפתא&pgnum=20 תורת שמואל ספר השיחות].}}, או ע"פ גרסא אחרת בשנת [[תקמ"ד]]{{הערה|שם=הרייצ|אגה"ק לאדמו"ר הריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז}} ב[[ליאזנא]]{{הערה|שם=הרייצ}}, בריתו נערכה על ידי [[צדיק נסתר]] בשם רבי בצלאל הרועה{{הערה|שם.}} והוא נקרא ע"ש סבו של [[אדמו"ר הזקן]] ר' [[משה פוזנר]] {{הערה|דברי ימי חיי כ"ק אדמוה"ז, עמ' נ"א}}.

לפי אחת הגרסאות, בילדותו, הגיעו רבי [[שלמה מקרלין]] ורבי [[ברוך ממז'יבוז]] אל אדמו"ר הזקן, ואמרו לו בשיחה כבת כמה שעות כי החליטו {{מונחון|החבריא קדישא|מארמית:חברה קדושה, כאן הכוונה למובחרים שבתלמדי המגיד}} להחרים את [[הגר"א]], ואמרו כי עשו על כך שאלה בעולמות העליונים, וענו להם על כך כי בכדי לעשות זאת יש צורך בכך שאחד מהמחרימים יהיה חריף ביותר בתורת הנגלה, ולכן באו אליו בכדי שיצטרף אליהם להחרימו. [[אדמו"ר הזקן]] סירב באומרו כי פעולה כזו כרוכה בניתוק הנשמה המוחרמת משורשה העליון, וכיוון שכך עלול המוחרם להגיע לידי כפירה ואפיקורסות - דבר שיגרור [[חילול ה']] גדול באם יקרה ל[[גר"א]]. במענה לכך אמר רבי שלמה על ר' משה שהיה ילד קטן ושיחק בחדר: "הוא ייעשה לך חילול ה'"{{הערה|על פי [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ד עמ' קס"ו ורשימת דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן. לגירסה אחרת (מובאת בספר 'למען יידעו בנים יולדו' עמוד 258), כי רבי שלמה התבטא באופן כללי כי 'צאצאי אדמו"ר הזקן יעשו לו חילול השם', וענה לו על כך אדמו"ר הזקן כי גם אם כך יהיה - מובטח לו שהדבר לא יהיה בחייו, ושיעשו על כך תשובה.}}.

בגיל שמונה חלה ר' משה במערכת העצבים, נסע ל[[פטרבורג]] וטופל בידי גדולי הרופאים. ב[[בר מצווה]] שלו, חזר אדמו"ר הזקן את אחת מג' המאמרים המופיעים ב[[סידור]] ב"שער התפילין"{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ו]], עמ' 113}}.

ר' משה היה לומד עם אביו{{הערה|"הוספה לספר עדות אסף" עמ' קעג}}, כמו כן אביו שכר לו את המלמד ר' [[אליהו ראובן]] שלימדו{{הערה|ספר השיחות, [[ת"ש]], עמ' 54}}. מר' [[משה מייזליש]] היה ר' משה לומד את השפה ה[[רוסית]] והצרפתית{{הערה|"דברי ימי חי אדמוה"ז, עמ' קנז}}.

===כרב באולע===

בהיותו בגיל נישואיו כבר נרפא ממחלתו, וב[[חנוכה]] שנת [[תקנ"ח]] נשא לאשה את הרבנית [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה]], בתו של רבי [[צבי הירש מאולע]], כמה ימים לפני החתונה (ב[[ט"ו כסלו]] תקנ"ח) התקבל ר' משה לאחד מה[[חבריא קדישא]] ב[[ליאזנא]]{{הערה| התוך פנחס החבריא קדישא של העיר [[ליאזנא]]}}. בחתונתו אמר [[אדמו"ר הזקן]] אמר המאמר "וארשתיך לי לעולם"{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי תורה]], במדבר, ח, ב}}. לאחר החתונה עבר רבי משה להתגורר בבית חותנו, והתמנה לאחר מכן לרב באולע.

בעת כהונתו כרב ב[[אולע]] היה מתכתב עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] אודות ענייני [[הלכה]]{{הערה|שו"ת צמח צדק, חלק אהע"ז, סקמ"ד}}.

רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה [[חוזר]] את המאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], וגם היה רושם אותם. מ[[הנחה|הנחותיו]] נוצרו לאחר מכן כרכי [[מאמרי אדמו"ר הזקן]]. אביו חיבב אותו באופן מיוחד, הוא היה אומר עליו: "בני משה הוא בעל כשרונות מצויינים, זכרונו המצויין לא ימוש ממנו עד עד". מראה פניו של ר' משה היה כמראה פניו של אביו אדמו"ר הזקן{{הערה|[[בית רבי]], נ"ז, א}}.

הנהגתו של ר' משה הייתה בעשירות גדולה{{הערה|אגה"ק, אדמו"ר הריי"צ, ח"ד, עמ' קסז}}, מסופר שפעם הגיע ר' משה עם מרכבה רתומה השלוש סוסים לאביו [[אדמו"ר הזקן]], כאשר ראה זאת אביו, אמר לו: {{ציטוטון|"במי אתה בוטח? בי, הרי גם את דלת חדרי בגן עדן לא תמצא"}}, והוסיף {{ציטוטון|"עצה אחת יש לי בשבילך, נשוק את ה[[ציצית|ציצה]] שלי, וחקוק תמונתה במוחך, ואז {{מונחון|קאן מען שפרינגען פון שפיץ פון העכסטען דאך|אפשר לקפוץ מראש הגג הגבוה ביותר}}"}}{{הערה|שם=רשימות}}.

ר' משה היה גם בעל מנגן גדול מאוד, ומהבעלי מנגנים המפורסמים בחב"ד{{הערה|מבוא ל[[ספר הניגונים]], עמ' ט}}.

בעת [[מאסר אדמו"ר הזקן]] רצה ר' משה לנסוע ל[[פטרבורג]] ולשכנע את שרי הממשלה שישחררו את אביו, אולם בסוף לא עלה הדבר בידו{{הערה|שם=דברי|"דברי ימי חיי אדמוה"ז" עמ' מט - נ"א}}. בעת המאסר השני של [[אדמו"ר הזקן]] הצטרף ר' משה לאביו למאסר, בעת המאסר היה ר' משה מתווכח רבות עם הכמרים והשרים במקום{{הערה|שם=דברי}}.

החל משנת [[תק"ע]] החל ר' משה להתעסק בעסקנות בכלל בהוראת אביו אדמו"ר הזקן{{הערה|שלשלת היחס}}.

בהקדמת השולחן ערוך שנשרף בפעם הראשונה לאחר פטירת אדמו"ר הזקן, הוא היה חתום בין בני אדמו"ר הזקן. כמו כן חתום עמהם על הקדמת והדפסת [[ספר התניא]] שהודפס בשנת [[תקע"ד]] בצירוף [[אגרת הקודש]] שהוסיפו אז.
[[קובץ:הנחה.png|ממוזער|[[הנחה]] של רבי משה שניאורי מ[[סוכות]] [[תקס"ז]]]]

===במלחמת נפוליאון===
בתקופת מלחמות נפוליאון ופלישתו לרוסיה, בשנת [[תקע"ב]], נסע [[אדמו"ר הזקן]] לעומק [[רוסיה]]. רבי משה ובני משפחתו לא הצטרפו למסע, והוא התיישב בעיר [[דרויא]] שם חנה הצבא הצרפתי, בעקבות בקיאותו בשפה הצרפתית התרועע ר' משה עם ראשי הצבא הצרפתי וריגל כנגדם. כאשר ניסה רבי משה להגיע לשקלוב, נפל בשבי הצבא הצרפתי. הוא הואשם בריגול ונידון למוות, ולבסוף שוחרר{{הערה|שם=דברי}}.

לאחר ה[[מלחמה]] חזר ר' משה יחד עם משפחתו לעיירה [[אולע]]{{הערה|"עטרת מלכות" עמ' 21}}.

=== מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו ===
זמן קצר לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הזקן]] התלווה רבי משה לאחיו, [[אדמו"ר האמצעי]], לראיון עם קיסר [[רוסיה]], בנושא יישוב היהודים במושבות. סגנון דיבורו הפתוח והישיר של רבי משה עורר עניין אצל הקיסר, והוא ביקשו להתווכח עם הכומר הראשי. אדמו"ר האמצעי לא אהב את סגנונו של ר' משה, ולאחר הפגישה, בחששו, אמר לו "שכחת את "חכמים הזהרו בדבריכם"{{הערה|שם=רשימות|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]] עמ' רי"ב - רי"ג}}. רבי משה נענה להצעה, והחל בוויכוח עם הכמרים, הוויכוח ערך יותר משנה כשבסופו ר' משה ניצח. הנוצרים, שהתקשו לשאת את העלבון שיקרו הם ניצחו, ואסרו את משה בכפייה בעיר [[ויאזמע]], ולאחר מכן הביאוהו למנזר, והחתימוהו על כרחו על מסמך שבו הוא מבקש להמיר את דתו{{הערה|שם=רשימות}}.

[[הרבנית סטערנא]] ואחיו שלחו מכתב אל הקיסר ובו הם כותבים שהוא אולץ בכפייה להמיר את דתו, הקיסר לא נענה לבקשתם, וטען שהוא חתם על מסמך ההמרה מרצונו החופשי.

ב[[י"ט כסלו]] [[תקע"ו]] בעת שנסעו ר' משה ושוביו בעגלה, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלט, אך כיון שחשש שיתפסוהו שוב, היה נודד בדרכים בזהות מוסתרת{{הערה|שם=רשימות}}.

===נדודיו===
לאחר שברח הסתובב ר' משה בערי [[פולין]] וגלה מעיר לעיר. היה מסתובב ביערות ובא לעיר לבקש נדבות בשביל חייו ההכרחיים, ואם היו רוצים לתת לו יותר לא היה לוקח בשום אופן. היה לן בעלית הגג של בית המדרש, תחת ראשו היה מניח אבן ואת רגליו היה קושר בחבל. הוא היה יושב בבית המדרש כשטליתו מכסה על פניו, כאשר פעם גילה את פניו במהלך שיחה עם יהודי בביהמ"ד, נפלה עליו אימה ופחד מתואר פניו{{הערה|מגדל עוז, ראה מקורות באריכות שם.}}.

בדרך כלל היה נמצא באזור ערי קייב וזיטאמיר, וגם בטשרקאס ראו אותו כמה פעמים אצל הרב [[יעקב ישראל מטשרקאס]], וגם בטשערנאביל אצל הרה"ק ר' [[אהרן מצ'רנוביל]]{{הערה|[[בית רבי]], נ"ז, א}}.

בזמן [[נשיאות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] הופיע בעיר [[ליובאוויטש]] לכמה ימים, וביקר את הרבי ובני משפחתו. זהותו נודעה לאנשי ה[[עיירה]] רק לאחר שעזב את העיר. באותה תקופה הוא נראה כחסיד חב"ד זקן{{הערה|מסיפורי ר' [[דובער חסקינד]] בתשורה לחתונת סברדלוב-חסקינד, [[תשס"ז]].}}.

בתקופת נידודיו הוא היה אוכל מידי יום צנימים וסחוארעס מדגנים, ב[[שבת]] היה אוכל את הסחוארעס מקמח חיטה, פעמיים בשבוע היה מקבץ נדבות ועם הכסף היה קונה עצים להסקה בשביל יולדות, הוא לא עלה אף פעם ל[[תורה]], חוץ מפעם אחת אז עלה ב[[יום כיפור]] בשנתו האחרונה, שום אדם לא ידע מיהו ומה מעשיו חוץ מאנשים בודדים שידעו שהוא בן [[אדמו"ר הזקן]] ואמרו שהיה דומה מאוד לאדמו"ר הזקן{{הערה|שם=פטירה|אגה"ק להריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז - י"ח}}.

הוא נפטר במהלך נידודיו, וזכה להיקבר בקבר ישראל בעיר [[רודמיסל]]. 
ר' צבי חייקין, במכתבו אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ביום [[כ' אדר]] [[תרל"ז]], כותב שלפני שש שנים, נפטר רב, שהיה נוכח בזמן פטירתו של רבי משה. אם כך, ר' משה נפטר לכל היותר בחורף שנת [[ה'תרל"א]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות הוא נפטר בשנת [[תרט"ו]]{{הערה|שם=פטירה}}.}}.

זמן קצר לפני פטירתו, כאשר שאלו אותו מה לכתוב על המצבה ענה שיכתבו "פ"נ משה"{{הערה|שם=פטירה}}.

==גילוי סיפור חייו==
במשך שנים היה סיפור חייו של ר' משה לא ידוע, הספר [[בית רבי]] נמנע בלעסוק בסיפור מאסרו והתמקד בנידודיו לאחר המעשה, בשנת [[תרל"ו]] שלח החסיד ר' [[צבי חייקין]] מכתב לר' [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק]] בו הוא מספר לו אודות נידודיו של ר' משה מעדויות של אנשים, מכתב נוסף אודות ר' משה שלח ר' צבי בשנת [[תרל"ז]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|המכתבים מופיעים בספר "תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן", עמ' 132 ואילך}}.

בשנת [[תרס"ח]] פגש [[אדמו"ר הריי"צ]] חסיד זקן שסיפר לו שר' משה התארח אצל אביו בתקופת נידודיו, וסיפר לו על ר' משה כמה סיפורים{{הערה|שם=פטירה}}.

בשעת התייסדות איגוד 'התמים' אמר אדמו"ר הריי"צ לרב מפוסטוב שהגיע הזמן להתגלות פרשת משה, והראה לו אחד עשר תכריכי כתבי יד בחסידות מרבי משה, והוסיף שאין איש יודע אודותם מאומה{{הערה|הרב יהושע מונדשיין, מגדל עז.}}.

מסופר{{הערה|אוצר החסידים ניו יורק בערכו של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].}} שכאשר אמר הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] כי מקובל שבסוף ימיו עשה תשובה, הגיב הרבי כי לא היה לו על מה לעשות תשובה.

== משפחתו ==
* בתו, שרה רבקה, אשת הרב נחום יוסף
::בניהם:
:* רבי [[שניאור זלמן שניאורסון (ירושלים)|שניאור זלמן (בעל 'נמוקי שזבנ"י')]]
:* השד"ר רבי [[חיים צבי שניאורסון]]{{הערה|1=דוד תדהר (עורך), "חיים צבי שניאורסון", אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך א (1947). עמ' 38, אברהם יערי, שלוחי ארץ-ישראל, עמ' 816-819. ישראל קלויזנר, רבי חיים צבי שניאורסון: ממבשרי מדינת ישראל, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל'ג 1973.}}
:* רבי פנחס אליהו{{הערה|1=ספר הצאצאים עמ' 142}}.
* בתו, רחל פונדמינסקי, אשת הרב משה צבי פונדמינסקי{{הערה| מספר 28 ב[[ספר הצאצאים]].}}.

==קישורים חיצוניים==
[[קובץ:תולדות רבי משה.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר "תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן"]]
*הרב [[אליהו מטוסוב]], '''[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=199643&pagenum=176 עין תחת עין - כיצד חוקרים אישים בישראל]''', מחקר מקיף ונאמן למקורות על דמותו ותולדות חייו, [[תשע"ד]]
*הרב אליהו מטוסוב והרב אברהם גולדשמיד, '''[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=199645 תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן]''', תולדותיו של רבי משה בן רבינו הזקן על פי המסורת האמינה של [[חסידות חב"ד]], [[תשע"ו]].
*אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/31/060670313630.html תארו היה דומה הרבה לתואר רבינו]''' {{בית משיח}} {{קישור שבור|כ"ה אדר תשפ"א}}
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/408047475168.html בן הרבי הקדוש שחייו היו לחידה]''' {{בית משיח}} ראיון עם הרב מטוסוב לרגל ההוצאה לאור של ספרו 'תולדות רבי משה', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] תשע"ו {{קישור שבור|כ"ה אדר תשפ"א}}

{{הערות שוליים}}

{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:משפחת ריבלין]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]