עריכת הדף "ערב חג הפסח"

{{בעבודה מתמשכת}}
י"ד ניסן הוא קצת יום טוב מכיון שבזמן שבית המקדש היו מקריבין הקרבן פסח. אסור במלאכה.  ובאכילת חמץ אחר שעה החמישית.

==בזמן בית המקדש==
הקרבן קרבן פסח

בזמן שבית המקדש היו מקריבין הקרבן פסח אחר חצות ואחר הקרבת התמיד. בזמן שהיו מקריבין שרו הלויים{{הערה|הגדה של פסח עם 
ליקוטי טעמים. ועיין שקו"ט בזה למכתב הרבי להרב זוין אג"ק ח"ב אגרת רצה ושח.}} הלל.

ערב פסח היה גם זמן ביעור המעשרות בשנת רביעית ושביעית לשמיטה.

===ערב פסח שחל בשבת===
מן הפסחים ומן הזבחים

==בזמן הגלות==

===בדיקת חמץ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בדיקת חמץ]]}}
אור לארבעה עשר בניסן בודקים את החמץ לאור הנר{{הערה|משנה ראשונה במסכת פסחים.}}, והבדיקה צריכה להיות דווקא בלילה ודווקא לאור הנר, שעמו ניתן לבדוק גם בחורים ובסדקים (לעומת אבוקה שאף שאורה גדול יותר, אדם חושש שתשרוף את הבין ולכן מתקשה לבדוק עמה).

נוהגים קודם הבדיקה לטאטא את הבית ולהניח עשרה פתיתי חמץ קשה שכולם יחד מצטרפים לכזית.

מחצי שעה קודם צאת הכוכבים, אסור לשבת לסעודה ולהתחיל במלאכה עד שיבדוק את הבית מחמץ, ולאחר שמסיים את הבדיקה ואומר את הנוסח, עליו להצניע את החמץ שמשאיר לסעודת הבוקר במקום שלא יגיעו אליו ילדים קטנים ובעלי חיים שעלולים לפורר ולפזר אותו.

מנהג חב"ד, להאריך בבדיקת החמץ.

===קימה בהשכמה===
השכמה לבית הכנסת (לא מאריכים בתפילה)

===תענית בכורות===
{{ערך מורחב|ערך=[[תענית בכורות]]}}
מנהג ישראל מזמן הגאונים שהבכורים שבכל משפחה מתענים בערב חג הפסח, זכר לנס שנעשה להם בלילה זה כאשר בכורי מצרים מתו והם ניצלו, ואבות לילדים קטנים, משתדלים לצום בעצמם במקום ילדיהם{{הערה|ואם הם עצמם בכורים - יש שכתבו שהאמא תתענה עבור הבן.}}, וכן גם מי שנולד לאחר נפל, או מי שהוא בכור רק לאביו או רק לאמו - צריך להתענות, אך לא מי שנולד בניתוח קיסרי.

ברוב קהילות ישראל נוהגים לערוך סיום מסכת מייד אחרי תפילת שחרית ולהפסיק את התענית בסעודה של מצווה, ויש המקפידים לסיים את התענית עד תומה, בהם גם חלק מרבותינו נשיאינו שהיו בעצמם בכורים.

בקביעות שנה שבה יום א' של חג הפסח חל בשבת, תענית הבכורות היא ביום שישי, למרות שבדרך כלל אין מתענים בערב שבת.

===אי אמירת מזמור לתודה===

===אי אמירת תחנון===

===ביעור חמץ===

===איסור מלאכה===
מחצות

===מצות מצווה===
אפיית מצות אחר חצות

===חלוקת מצות על ידי הרבי===

===סדר קרבן פסח===


==ערב פסח שחל בשבת==
ערב פסח שחל בשבת, הוא קביעות נדירה מאוד, שיש לה השלכות רבות בכל הנוגע להכנות לחג הפסח:
*'''הקדמת תענית בכורות''' - בקביעות שערב חג הפסח חל בשבת, ולא ניתן להתענות בשבת כפי המנהג של 'תענית בכורות', מהדרים גם שלא להתענות ביום שישי כדי שלא להכינס לשבת מתוך צום ותענית, ומקדימים את תענית הבכורות ליום חמישי שלפניו, [[י"ב ניסן]]{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תע, ז.}}, ומי שלא התענה ביום חמישי אין לו להתענות ביום שישי{{הערה|1=על-פי לקוטי שיחות חי"ז, עמ' 70-66. וראה ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/23-03-2021-17-19-09-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%90.pdf לוח יומי הלכה למעשה פסח תשפ"א עמוד יח], שכתב שכדאי להחמיר ולשמוע סיום גם ביום שישי.}}.
*'''הקדמת [[בדיקת חמץ]]''' - מקדימים ביום אחד את בדיקת החמץ ועורכים אותה ביום חמישי בלילה, אור לי"ג ניסן. בדיקת החמץ הינה כהלכתה בכל שנה, ובודקים גם במקום שבו יאכלו סעודת שבת.
*'''הקדמת שריפת חמץ''', יהי רצון
*'''ניקוי השיניים''' - בקביעות שערב פסח חל בשבת ולא ניתן לצחצח את השיניים כראוי בסמוך לסוף זמן אכילת חמץ, יש להתאמץ ולנקות את השיניים היטב קודם כניסת השבת, ולהיזהר במהלך סעודות השבת לאכול רק דברי חמץ רכים שלא ידבקו בשיניים ויתקעו בחורים ובסדקים.
*'''הכנות לפסח''' - הפרשת חלה, הכנת מי מלח, בדיקת המצות
*'''תפילת שחרית''' - מקדימים להתפלל
*'''סעודת שבת''' - בנטילת ידיים דווקא, החשיבות באכילת חמץ
*'''ביעור חמץ''' - והאופן ההלכתי לבער
*'''הדלקת נרות של יום טוב'''

{{פסח}}
{{הערות שוליים}}