עריכת הדף "משתמש:חבדפד770/ארגז החול הכי מרכזי/המלכה"

כתוב במדרש <ref>בראשית רבה פרשה ח', ז'</ref>
"רבי יהושע דסכנין בשם רבי שמואל אמר: בנפשותן של צדיקים (הקב"ה) נמלך (התייעץ, האם לברוא את העולם). הה"ד ... "עם המלך במלאכתו ישבו", עם המלך מלך מלכי המלכים הקב"ה - ישבו נפשות של צדיקים, שבהן נמלך הקדוש ב"ה וברא את העולם."
לכאורה מדרש זה מאוד תמוה. הרי לפני שהעולם נברא, גם נפשות הצדיקים לא נבראו. איך הקב"ה התייעץ, נמלך עם נשמות הצדיקים?
מסביר המגיד ממעזריטש בספר אור תורה:
"נעשה אדם בצלמנו וגו'. פי', על דרך משל אדם שיש לו בן, אף שהבן עבר מכנגד פניו והלך מאתו, עם כל זה נחקקה הצורה של הבן במחשבה של האב. אך מי שלא היה לו בן מעולם, לא יכול לומר שיהא נחקק במחשבתו צורת הבן שיהיה לו אחר כך, כי עדיין לא ראה אותו ולא הכיר צורתו. וזהו דרך בני אדם. אבל אצל השם יתברך שייך זה לומר אף קודם שנבראו ישראל היה נחקק צורתם במחשבה, כמ"ש רז"ל ישראל עלה במחשבה, כי אצלו יתברך העבר והעתיד אחד".

"וכמ"ש הרב המגיד40 בפירוש מאמר רז"ל41 ישראל עלו במחשבה, שהוא כמשל אדם שיש לו בן, שמצד גודל אהבתו אליו, נחקקה צורת הבן במחשבתו. וכיון שאצלו ית' העבר והעתיד אחד, לכן נחקקה צורתם של ישראל במחשבתו ית' גם קודם שנבראו. דזהו גם ענין במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים42, שהתענוג דהקב"ה בעבודת הצדיקים הי' גם לפני הבריאה (ועי"ז היתה הבריאה)43. וכיון שהתענוג דעבודת ישראל הוא בעצמותו ית' שלמעלה מכל הגילויים44, לכן עלה ברצונו ית' (גם בבחינת הגילויים) שההמשכה והגילוי דלמעלה תהי' ע"י עבודה דוקא. "
"וכידוע בענין במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים36 (ועמך כולם צדיקים37), דזה שנתעורר כביכול להיות חפץ חסד הוא מצד זה שעלה במחשבה38 (מחשבה עצמית, שלמעלה מהגילוי דחפץ חסד) שעתידין ישראל לקיים תומ"צ ולעשות דירה לו ית' בתחתונים39"