עריכת הדף "שבת החודש"

'''שבת החודש''' הינה השבת הסמוכה ביותר ל[[ראש חודש ניסן]] (ובאם ראש חודש ניסן חל בשבת, אזי שבת זו היא שבת החודש), בה [[קריאת התורה|קוראים בתורה]] בנוסף ל[[פרשת השבוע]] קטע מתחילת [[פרשת חוקת]] העוסקת ב[[טהרה]] מ[[טומאת מת]] על ידי אפר של [[פרה אדומה]].

==בספרות ההלכתית==
קריאת פרשת פרה כחלק [[מארבע פרשיות]] הנקראות בחודש אדר, מקורה ב[[תקנות חז"ל|תקנת חז"ל]]{{הערה| [[משנה]], [[מסכת מגילה]] ג, ד.}}.

לפי המנהג המקובל היום, את פרשת החודש קוראים בנוסף לפרשת השבוע, במקום העליה השמינית ה'[[מפטיר]]', בשבת האחרונה בחודש אדר, הסמוכה ביותר לראש חודש ניסן (ובמידה שראש חודש חל בשבת, קוראים את פרשת החודש בשבת זו).

הקריאה היא ב[[פרשת בא]], בציווי הקב"ה למשה לומר לבני ישראל לקבוע את השנים החל מראש חודש ניסן, להתכונן לקרבן פסח וליציאה ממצרים{{הערה|[[ספר שמות]] יב, א – כ.}}.

דרגת החיוב של שמיעת פרשה זו, קל יותר מאשר החיוב של שמיעת [[פרשת זכור]] ו[[פרשת פרה]]{{הערה|1=בשולחן ערוך סימן תרפה סעיף ז': "יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא, לפיכך בני היישובים שאין להם מנין צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו, כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא. ואם אי אפשר להם לבוא, מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם".}}.

ברוב השנים בשבת זו [[הוצאת ספר תורה|מוציאים מארון הקודש]] 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר בספר הראשון קוראים בפרשת השבוע, ובספר השני בפרשת החודש. שבת זו היא אחת משלושת האפשרויות היחידות בהן יכולה להיווצר סיטואציה המצריכה להוציא 3 ספרי תורה מהארון, כאשר ראש חודש חל בשבת, שאז מוציאים שלושה ספרי תורה{{הערה|בשני קוראים את פרשת קרבנות [[ראש חודש]] ובשלישי את פרשת החודש, היות שהתדיר קודם.}}{{הערה|האפשרויות הנוספות הן בראש חודש טבת שחל בשבת (פרשת השבוע, חנוכה, וראש חודש) ובראש חודש אדר שחל בשבת (פרשת השבוע, [[שבת שקלים]], וראש חודש).}}. על הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן קמד סעיף ג', בית יוסף שם דיבורי המתחיל "וכתב המרדכי".}}.

במשך זמן הקריאה של פרשת השבוע מחזיקים את הספר בישיבה מאחורי בימת הקריאה, ולאחר סיום הקריאה של שביעי, מניחים את ספר התורה השני בסמיכות לראשון{{הערה|באם אין ספר תורה נוסף, לא עושים 'הגבהה', ורק גוללים לפרשת החודש.}} (עם הכתר לראשו), אומרים [[קדיש יתום]], ולאחר מכן עורכים [[הגבהת התורה|הגבהה]]{{הערה|1=[ http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=27162&CategoryID=68 הרב גינזבורג, סדר הגבהת ספר תורה כשיש שני ספרי תורה]. שערי אפרים שער י', יב.}}. גם בשעת החזרת הספרים לארון יש לשמור על הסדר של ההכנסה וההוצאה, כאשר הספר שיצא אחרון מארון הקודש, מוחזר אליו ראשון{{מקור}}.

בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת בספר יחזקאל הפותחת במילים: "כה אמר ה' אלוקים בראשון באחד לחודש" ומסתיימת בפסוק "יעשו את הכבש ואת המנחה ואת השמן בבוקר בבוקר עולת תמיד"{{הערה|יחזקאל מה, יח - מו, טו.}}{{הערה|כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת, מוסיפים בסיום ההפטרה פסוק ראשון ואחרון מהפטרת שבת-ראש חודש "כה אמר . . והיה מדי חודש".}}, שבדומה לתוכן הקריאה של שבת החודש, עוסקת אף היא בציווי שנאמר אודות ראש חודש ניסן, ומסתיימת בציווי לעשות את קורבן הפסח לצד שאר הקרבנות הרגילים בבית המקדש: [[קרבן התמיד]], קורבנות שבת וראש חודש, וקרבנות יום טוב.

בשבת זו אין אומרים אב הרחמים ו'צדקתך צדק', בשל היותה [[שבת מברכים]] או שבת שחלה בראש חודש עצמו.

==בחסידות חב"ד==
התוכן של פרשת זו הוא גאולה, באופן של תכלית הגילוי{{הערה|1=כדיוק הלשון בחסידות במקומות רבים שהלשון 'זה' מורה על גילוי, דבר שניתן להצביע עליו באצבע. ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/15/index.htm שיחת פרשת החודש תשי"ד].}}.

בתורת החסידות מוסבר הקשר בין פרשת החודש לתחילת מעגל השנה היהודי שנפתח בחודש ניסן, שמדגיש שהעבודה הנדרשת מיהודי צריכה להיות באופן של חידוש ובאופן של ניסים בהנהגה שלמעלה מהטבע{{הערה|1=ראו באתר צעירי חב"ד, '''[http://www.chabadhouse.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=131&CategoryID=200 החודש והשנה ביהדות]'''.}}. דבר זה מתבטא גם במצוות קידוש החודש עצמה, שמצד אחד יש בה מרכיבים של שכל והגיון, חישובים מתמטיים אודות זמן ראיית הלבנה, זווית הגובה בו היא נצפית וכדומה, ועם זאת את האמונה שלמעלה מהשכל והטבע, שלכן גם היא נאמרה למשה ואהרון המסמלים את 2 התנועות המנוגדות הללו{{הערה|1=[https://chabadpt.org/17937_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94/ אתר בית חב"ד פתח תקווה: '''לחולל חידוש בבריאה'''].}}.

ההוראה מפרשת החודש היא שצריכים להיות מוכנים לגאולה שתבוא תיכף ומיד ממש, באותו האופן כפי שבני ישראל הצטוו להיות מוכנים ליציאה ממצרים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12278&CategoryID=2050 התוועדויות תשמ"ה חלק ג, עמ' 1591].}}.

===כאשר מוציאים שלושה ספרי תורה===
הוצאת שלושה ספרי תורה מהארון רומזת לענין של המספר 'שלוש' שקשור עם תוקף וחזקה בתוכן של שבת זו - עבודת השם באופן ניסי שלמעלה מהטבע, שמהפך את החושך לאור.

בנוסף, כיון שהתוכן של כל שלושת הקריאות בשבת בקביעות כזו קשורים לענין של גאולה, מהווה הדבר נתינת כח להבאת הגאולה השלימה{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_868/#_ftn93 דבר מלכות פרשת ויקרא - שבת החודש ה'תנש"א].}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1107105 בואו להכיר את ארבע הפרשיות]''' {{בית חבד}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/467672/ לפני פרשת החודש צריך להתכונן לגאולה]''', רבי יומי {{וידפו}}
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=79178 פרשת החודש - הכל נס]''', תוכן ה[[מכתב כללי]] לראש חודש ניסן תשל"ג, מעובד בידי הרב [[אליהו וולף]] {{שטורעם}}
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6662&CategoryID=1378 פרשת החודש - לקט פתגמים מתורתם של גדולי ישראל]''', שיחת השבוע גליון 1210

{{חגים וזמנים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]
[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:קריאת התורה]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]