עריכת הדף "בגתן ותרש"

{{לעריכה}}
'''בגתן ותרש''' הינם שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], שזממו להרעיל את המלך, ומזימתם סוכלה על ידי מרדכי והם נתלו.
==הסיפור המקראי==
בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] או ע"פ גרסא אחרת שומרי כליו של המלך{{מקור}}, השניים כעסו על המלך [[אחשורוש]] שהעבירם מתפקידם ומינה את [[מרדכי]] במקומם ותכננו להרעיל את המלך וכך תיפול האשמה על מרדכי{{הערה|מדרש אסתר רבה פרשה ו' י"ג.}}. השניים דיברו בשפה הטרסית, אולם מרדכי שהיה חבר ב[[סנהדרין]] והיה בקי בכל השפות הבין את דבריהם (ע"פ גרסא אחרת הוא שמע ב[[רוח הקודש]]{{מקור}}) והורה ל[[אסתר המלכה]] להזהיר את המלך [[אחשורוש]]. אסתר מסרה את הדברים למלך בשם מרדכי. לאחר בדיקה התגלתה מזימתם והם נתלו.

הסיפור מופיע ב[[מגילת אסתר]] כך:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בַּיָּמִים הָהֵם ומָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ: וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי: וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ|מקור=פרק ב', פסוקים כב-כג}}

על הטעם שמרדכי נחלץ להגן על המלך הרשע, מסופר שפעם אביו של רבי יהונתן אייבשיץ שאל את בנו בסעודת פורים בעודו ילד כבן שש שאלה זו; מה היה אכפת למרדכי אם אחשורוש היה מת והיה העולם חסר רשע אחד? והשיב הילד תוך כדי שאלה: הלוא על-ידי גילוי הסוד נהרגו בגתן ותרש, ונחסרו בעולם שני רשעים. ואילו הרבי הסביר שמרדכי עשה זאת כדי לגרום לקידוש השם בעיני כל העמים, דבר שמהווה הוראה ליהודי שצריך לנצל כל הזדמנות שנקרית בדרכו כדי לקדש שם שמים{{הערה|התוועדויות תשד"מ חלק ב' עמוד 1250.}}.

==בתורת החסידות==
ב[[גמרא]] מובא שמעשה זה היה "רפואה למכה", שבזכות זה בעת [[בלילה ההוא נדדה שנת המלך|שנדדה שנת המלך]] והמלך פתח את "ספר הזכרונות" הוא ראה את הסיפור עם מרדכי שהציל אותו וציווה על [[המן]] להרכיב את [[מרדכי היהודי]] על סוס ולהובילו ברחובות העיר{{מקור}}, ב[[תורת החסידות]] מבואר שבגלל שהקב"ה במעשה זה הקדים "רפואה למכה", לכן מיד לאחר מכן הוא גידל את [[המן]] כדי למהר את מפלתו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639a/4/2/338.htm?q=%D7%91%D7%92%D7%AA%D7%9F%20%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%A9 "תורת שמואל", תרל"ט, ח"א, הוספה ב', שלח]}}.

על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי" נכתב ב[[מסכת אבות]] ש"כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" {{הערה|אבות, ו, י}}, [[הרבי]] מסביר שהמעלה בכך היא שע"י הוא "גואל" את דברי התורה ומגלה את "מסורת התורה" עד ל[[משה רבנו]]{{הערה|לקו"ש, חל"ו, עמ' 180}}.

[[הרבי]] כתב שאין ללמוד מכך ש[[מרדכי]] הציל את [[אחשורוש]] בזכות ידיעת שפת "הפרסית" (שע"י כך הבין את דברי בגתן ותרש שדיברו בשפה זו) שיש צורך להיות בקי בענייני העולם ובשפת האומות, אלא בדיוק ההפיך כיון שדווקא העובדה שבגתנא ותרש ידעו שבני ישראל לא לומדים שפות שונות, היא העובדה שגרמה להם לא לחשוש לדבר בקרבת מרדכי, ולכן הצליח לשמוע את דבריהם ולהעביר זאת למלך{{הערה|1=[dvarmalchus.org/Download/623CD1E2-5FC5-4E6F-A98A-5E5ECA9BA099.pdf שיחת חג הפורים תשכ"ט סעיף יז] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12332&CategoryID=2056 וראה גם הנסמן בקישור זה במדור ניצוצי רבי]}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פורים]]