עריכת הדף "פסוק אישי"

אמירת '''פסוק אישי''' הוא [[מנהג]] המופיע ב[[שולחן ערוך]], על פיו יש להוסיף ולומר בסיום תפילת שמונה עשרה פסוק מה[[תנ"ך]] המתחיל ומסתיים באותם אותיות בו מתחיל ומסתיים השם הפרטי. כאשר יש מספר שמות פרטיים, אומרים מספר פסוקים.

קיום מנהג זה הוא סגולה שהאדם לא ישכח שמו כאשר יבוא לדין בפני בית דין של מעלה לאחר פטירתו, וחסידים נוהגים להוסיף ולומר גם את פסוקי השמות השייכים ל[[רבי]] כחלק מה'[[התקשרות]]' אליו.

==מקור המנהג ומשמעותו==
המקור הראשוני של המנהג הוא הוספה בפירוש רש"י לספר מיכה, על הפסוק "ותושיה יראה שמך"{{הערה|מיכה ו, ט.}}, שכל מי שאומר בכל יום פסוק המתחיל ומסיים כמו שמתחיל ומסיים שמו, התורה מצילה אותו מן ה[[גהינום]].

ההסבר לכך הוא ששמו של האדם הוא צינור החיות של נשמתו{{הערה|זוהר-חדש רות פד,ב. ספר הבהיר אות פ ובאור בהיר שם.}}. ובזוהר נאמר שהרשעים בגהינום אינם זוכרים את שמותיהם.

וב{{ה|של"ה}} מובא שאם האדם שוכח את שמו בשעה שנפטר ודנים אותו בבית דין של מעלה, גורם לו הדבר לייסורים רבים ואף קשים, ולכן צריך להשתדל להתגבר ולזכור את שמו (המורה על שליחותו בעולם), ומביא שם 2 אפשרויות, הראשונה, לומר מידי תפילה בסיום שמונה עשרה פסוק שהאות הראשונה שבו מתחילה באות הראשונה של שמו. והאות האחרונה שבפסוק מסתיימת באות האחרונה של שמו, והאפשרות השניה, פסוק הכולל בתוכו את שמו של האדם{{הערה|"בעת פטירתו של אדם שואלים אותו איך קראו לו. והוא שוכח את שמו, דבר שגורם לו ייסורים רבים וקשים. סגולה שלא ישכח את שמו ליום הדין יאמר בחייו בכל יום בסוף תפילת שמונה עשרה לפני הפסוק: 'יהיו לרצון…' שבסיום, פסוק אחד שמתחיל באות הראשונה של שמו ומסתיים באות האחרונה. ואם מצא פסוק שיש בו אזכור שמו מה טוב, ואין צורך באותיות ראשונה ואחרונה".}}, והמנהג צוטט אף בספרי האחרונים{{הערה|בכף החיים אורח חיים סוף סימן קכ"ב, ובערוך השולחן סימן קכב, ח.}}.

ואדמו"ר הצמח צדק הוסיף, שאותיות פסוקים אלו מטהרות את הארת הנשמה שבגוף מהלכלוך של חומריות הגוף, והעיד על אחד מהחסידים שעם התמימות והפשטות שאמר פסוקים אלו, פעל את אותה פעולה שפועלים חסידים אחרים עם ביאורים והשכלות עמוקות{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו' עמוד ערב.}}.

===שמות שאין פסוק בתנ"ך שמתאים לשמם===
לא לכל הווריאציות של השמות יש פסוקים מתאימים בתנ"ך, המתחילים ומסיימים באותה האות{{הערה|הצירפוים שאין עבורם פסוקים מתאימים בתנ"ך: '''ג)''' ג-ג, ג-ז, ג-ט, ג-ס. '''ד)''' ד-ג, ד-ז, ד-ח, ד-ט, ד-ס, ד-ע, ד-ק. '''ז)''' ז-ג, ז-ע. '''ח)''' ח-ג, ח-ע. '''ט)''' ט-ג, ט-ז, ט-צ, ט-ק. '''כ)''' כ-ג. '''ל)''' ל-ג. '''מ)''' מ-ג. '''נ)''' נ-ג, נ-ט, נ-ע. '''ס)''' ס-א, ס-ב, ס-ג, ס-ז, ס-ח, ס-ט, ס-ס, ס-פ, ס-ק, ס-ש. '''ע)''' ע-ג. '''פ)''' פ-ז, פ-ח, פ-ק. '''צ)''' צ-ג, צ-ז, צ-ט, צ-ס, צ-פ. '''ק)''' ק-ג, ק-ז, ק-ס, ק-ק. '''ר)''' ר-ג, ר-ס. '''ש)''' ש-ז, ש-ס. '''ת)''' ת-ג, ת-ס.}}, והשל"ה כתב שבמקרה זה במידה ויש פסוק הכולל את השם עצמו, ניתן לומר את הפסוק הזה.

והיה מי שהציע{{הערה|בשם הרב בן ציון מוצפי, ועוד.}} שבמקרה כזה יאמרו פסוק שמתחיל באותיות מאותו מוצא{{הערה|לדוגמא אשה ששמה שירז, תאמר את הפסוק "שאל ממני ואתנה גויים נחלתך ואחזותך אפסי ארץ", כיון שהאותיות ז' וצ' מתחלפות כיון שיש להן את אותו מוצא מחמשת מוצאות הפה, ונוצרות באמצעות השיניים.}}.

===מנהגים והוראות===
*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים חסידים לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של הרבי: {{ציטוטון|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, שמועה טובה תדשן עצ'''ם'''"{{הערה|מתאים לשם 'מנחם'; משלי טו, ל.}}, ו{{ציטוטון|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''"{{הערה|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כד, ה.}}{{הערה|ספר המנהגים עמוד 12, מהערת הרבי בקונטרס צט (אדמו"ר הריי"צ) עמוד קז, מיוסד על דברי אדמו"ר הצמח צדק המובאים שם. וכן באגרות קודש חלק יח עמ' יז, שערי הלכה ומנהג עמ' קפה.}}.
*'''מקום אמירת הפסוקים{{הערה|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 ראו גם בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו].}}:''', בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה|ספר המנהגים עמוד 12.}}.
*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים שאדמו"ר הרש"ב הורה לבנו אדמו"ר הריי"צ לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה|אגרות קודש חלק ב' אגרת תד.}}.
*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, י"א ניסן תש"ע.}}.
*'''בחירת פסוק בעל משמעות חיובית:''' מהוראה פרטית של הרבי ניתן להסיק שכאשר יש אפשרות, כדאי לבחור בפסוק בעל משמעות חיובית{{הערה|כאשר ר' [[צבי רוכוורגר]] נכנס ל[[יחידות]] בחודש תשרי תשל"ז ושאל את הרבי אם ייתכן שהועבדה שקשה לו בחיים היא בגלל שהפסוק האישי שאומר לאחר 'אלוקי נצור' הוא בעל משמעות שלילית, "צר ומצחוק מצאוני מצוותיך שעשועי", והרבי הוא לו לשאול רב בעניין, ולאחר התייעצות עם הרב דבורקין החליף את הפסוק.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=146394&width=-17&scroll=0&udid=16054733709109092&pagenum=3 פסוק לי פסוקך]''', ר' חיים צבי קעניג, נצרת עלית י' שבט תשנ"C (עורכים שותפים: הרב [[מנחם מענדל הנדל]] והרב [[גרשון בורקיס]])
*'''[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=697&CategoryID=68 אמירת פסוקים בסיום תפלת שמונה עשרה]''' במדור השו"ת באתר צעירי חב"ד
*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49197&st=&pgnum=748 מאיר עוז חלק ד' - אמירת פסוק כשמו]''', עמוד תרפ"ב ואילך, סימן קכב סעיף ג

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגים]]